ביטול צ'ק שהוסב

תא (הרצ') 4122/01 ביטול צ'ק שהוסב


1. בפניי תובענה לתשלום שיק, שנמשך על ידי הנתבע. שם הנפרע בשיק הוא "גרנד אדוונס אדוונס", והשיק הוסב על ידה לתובעת, האוחזת בו כיום. השיק חולל באי פרעון, בשל הוראת ביטול. מכאן התביעה.
 
ההשתלשלות העובדתית, לפי תצהיר הנתבע
2. הנתבע בתצהירו מגולל את כל ההשתלשלות העובדתית, כלהלן:ו
הנתבע רכש מחשב מחברת נקסט מחשבים בע"מ (להלן "נקסט") ונתן לנקסט שני שיקים, שאחד מהם הוא השיק נשוא דיוננו. השיק האחד נפרע, אולם לגבי השיק השני (הוא השיק נשוא דיוננו) מנהל נקסט התקשר אליו וטען כי אותו שיק כובס בטעות בהיותו בכיס מכנסיו והתפורר לחלוטין, וביקש שיק אחר תחתיו. הנתבע נתן הוראת ביטול לשיק, ונתן לנקסט שיק חלופי. הנתבע אף קיבל מנקסט התחייבות בכתב שבו היא מתחייבת לשפותו במקרה שהוא יידרש לשלם את השיק המכובס לצד ג' כלשהו. בדיעבד התברר כי מנהל נקסט פשוט רימה את הנתבע, שכן, השיק לא כובס ולא הושמד, אלא סוחר על ידי נקסט לחברת גרנד אדוונס סוכנויות יבוא יצוא ושיווק בע"מ (להלן "גרנד אדוונס"). למעשה, גם השיק שכביכול כובס (השיק נשוא דיוננו), וגם השיק החלופי שהנתבע נתן במקומו, לאותו תאריך, שניהם סוחרו על ידי נקסט לגרנד אדוונס, ושמה נרשם כנפרעת בשני השיקים. השיק החלופי הוצג לפרעון על ידי גרנד אדוונס, וכובד על ידי הבנק. השיק המכובס, כביכול, הוצג גם הוא לפרעון על ידי גרנד אדוונס, אך הבנק החזירו, בשל הוראת הביטול שנתן הנתבע. גרנד אדוונס דרשה מן הנתבע לפרוע את השיק, הנתבע פירט בפניה את ההשתלשלות הנ"ל, וסירב לפרוע את השיק. גרנד אדוונס העבירה את השיק לתובעת, והתובעת הגישה אותו לביצוע בהוצאה לפועל.
 
הגירסה העובדתית של הנתבע, כפי שפורטה לעיל, לא הופרכה למעשה, לא בחקירתו הנגדית, ולא בעדויות שהובאו, ועל כן (וחרף טענות משפטיות מסוימות שהעלתה ב"כ התובעת, כגון שזוהי עדות יחידה של בעל דין, שאין לה סיוע) אצא מנקודת הנחה שההשתלשלות העובדתית, כמתואר לעיל, הוכחה. השאלה הנשאלת היא, מהי מבחינה משפטית הגנתו של הנתבע כלפי התובעת. לצורך כך יש לבחון תחילה מהי הגנתו, אילו נתבע לדין ע"י נקסט.
 
טענות ההגנה כלפי נקסט
3. טוען הנתבע (ודומה כי הדבר אינו במחלוקת כלל) כי נקסט ומנהלה נהגו כלפיו במירמה, בכך שהוציאו ממנו שיק חליפי, בטענה כוזבת כי השיק נשוא דיוננו כובס והושמד. בהיות השיק נגוע במירמה, קמה לנתבע, לטענתו, טענת "לא נעשה דבר" (Non Est Factum), טענה שאף אוחז כשורה אינו מתגבר עליה.
אינני מקבל את הטענה, כי המירמה שדבקה במעשיה של נקסט מקנה לנתבע טענת "לא נעשה דבר". טענת "לא נעשה דבר", בהקשר דיני השטרות, קמה לנתבע מקום שהוא כלל לא התכוון או לא הבין שחתם על שטר, כגון, שחתם על שטר אך נאמר לו שהינו חותם על כתב ערבות, או על הצעת ביטוח, או רק כדי לאמת חתימה של אדם אחר. לא כן כאשר החותם ידע שהוא חותם על שטר, והתכוון לעשות כן. במקרה כזה, טענת "לא נעשה דבר" אינה עומדת לו (ר' זוסמן, "דיני שטרות" מהד' 6, עמ' 248-249). במקרה דנן, הנתבע חתם על השיק נשוא דיוננו מתוך ידיעה שהוא חותם על שיק, ומתוך כוונה ברורה ליטול על עצמו חבות שטרית, בתמורה למחשב שנרכש מחברת נקסט. אין אפוא כל קשר בין המקרה שלפניי לבין טענת לא נעשה דבר. במקרה דנן מדובר בטענת תרמית, שאמנם פוגמת בזכות הקנין בשטר, אך לא כלפי אוחז כשורה (השווה הדוגמה המובאת בזוסמן, שם, בעמ' 250 למעלה).
 
4. טענת הגנה נוספת שבפי הנתבע היא טענת פרעון, היינו כי בעצם מסירת השיק החליפי לנקסט, בכך נפרע השיק נשוא דיוננו, ועל כן, השיק פקע, ולא ניתן לתבוע על פיו. גם טענת פרעון , אם תתקבל, היא טענה שגם אוחז כשורה אינו מתגבר עליה, הואיל ופרעון מפקיע את השטר, והשטר חדל להיות סחיר. באין סחרות, ממילא לא תיתכן אחיזה כשורה. אולם יש להדגיש כי רק "פרעון כשורה" מפקיע את השטר, ומסיים את סחרות המסמך. לעומת זאת, מי שפורע שטר שלא כשורה, השטר אינו נפקע, ואוחז כשורה יהיה זכאי להיפרע ממנו (זוסמן, שם, עמ' 315). סעיף 60(א) לפקודת השטרות הוא הסעיף המגדיר פרעון כשורה, ובמקרה דנן נראה לי כי שניים מן היסודות של פרעון כשורה לא הוכחו:נ ראשית, פרעון כשורה הוא אך ורק פרעון לאוחז. במלים אחרות, אם הנתבע טוען כי עצם מסירת השיק החליפי לנקסט מהווה פרעון כשורה של השיק נשוא דיוננו, הרי עליו הנטל להוכיח כי נקסט היתה אוחזת השיק נשוא דיוננו, במועד שמסר לה את השיק החליפי. כל הוכחה כאמור לא הובאה. הנתבע כלל אינו מציין, בתצהירו או בעדותו, באיזה תאריך מסר לנקסט את השיק החליפי. אין גם כל טענה או ראיה מתי העבירה נקסט את השיק נשוא דיוננו לחברת גרנד אדוונס. בהעדר תאריכים, לא ניתן לדעת האם, במועד שנמסר השיק החליפי, היה עדיין השיק נשוא דיוננו בידיה של נקסט, או שמא היא כבר סיחרה אותו עוד קודם לכן לגרנד אדוונס. ב"כ הנתבע טוען בסיכומיו (עמ' 7 למעלה) כי ההנחה היא כי בעת קבלת השיק החליפי עדיין היה מצוי השיק נשוא דיוננו בידיה של נקסט. אלא שאין זה ענין של הנחות. זוהי טענה שבעובדה שמוטל על הנתבע הנטל להוכיחה, כאחד מן היסודות של פרעון כשורה. הנתבע לא הוכיח את הטענה הזאת. בהעדר הוכחה כי נקסט היתה האוחזת של השיק נשוא דיוננו, במועד שנמסר לה השיק החליפי, הרי שאין המדובר בפרעון לאוחז, וממילא, אין זה פרעון כשורה, השיק אינו נפקע, ואוחז כשורה יכול לתבוע על פיו (זוסמן, שם, בעמ' 323-324).
היסוד השני של פרעון כשורה, שהנתבע לא הוכיח אותו, הוא , שהפרעון היה "בחלותו של השטר או לאחריה" אבל לא לפניה. הטענה במקרה דנן היא כי עצם מסירת השיק החליפי היא היא הפרעון של השיק נשוא דיוננו (סע' 39-40 לסיכומי הנתבע), אולם, גם כאן, כדי להוכיח שבפרעון כשורה מדובר, היה על הנתבע להוכיח שהפרעון, בדרך זו, היינו, מסירת השיק החליפי, נעשתה בזמן הפרעון (17.12.98) או לאחר מכן. הנתבע לא טען, ולבטח לא הוכיח, מהו המועד שבו מסר את השיק החליפי (כפי הנראה מסירת השיק החליפי נעשתה ביום 25.11.98 או בסמוך לכך (זהו תאריכו של נספח ג' לתצהיר הנתבע) דהיינו לפני זמן הפרעון של השיק נשוא דיוננו, אך זו רק הנחה, ואינני קובע ממצא כאמור). הנטל על הנתבע להוכיח את כל היסודות של פרעון כשורה, ובמקרה שבפניי, גם היסוד הזה (מועד הפרעון) לא הוכח. על כן, גם מטעם זה, אין מדובר בפרעון כשורה, ולכן השיק לא נפקע, והנתבע חב כלפי אוחז כשורה ( זוסמן, עמ' 328).
 
5. טענת הגנה שלישית שבפי הנתבע היא טענת כשלון תמורה, הואיל והתמורה, שנקסט נתנה, היתה המחשב שנרכש ממנה, אולם מלוא מחיר המחשב שולם על ידי הנתבע בשני שיקים אחרים (השיק הראשון, שנפרע, והשיק החליפי, שאף הוא נפרע), ומכאן שבגין השיק נשוא דיוננו, לא קיבל הנתבע תמורה כלשהי. אינני בטוח אם יש לסווג טענה זו ככשלון תמורה, או כחוסר תמורה, או באופן אחר. מכל מקום, הטענה ברורה, ולנוכח המסקנה שאני מגיע אליה בהמשך, אין חשיבות לשאלת הסיווג.
 
6. היוצא מכל האמור עד כאן הוא, שיש בפי הנתבע טענות הגנה טובות (כלפי נקסט), אולם אלה הן טענות אשר אוחז כשורה גובר עליהן. על כן יש לעבור ולדון עתה בשאלת מעמדה של התובעת, וזהו למעשה סלע המחלוקת העיקרי בין הצדדים.
 
האם גרנד אדוונס יכולה להיות אוחזת כשורה
7. אין מחלוקת כי התובעת קיבלה את השיק לאחר שחולל, וכשחותמת הבנק המחזיר מוטבעת עליו, ועל כן, אין טענה כי התובעת היא אוחזת כשורה. הטענה היא, כי מעמדה של התובעת הוא מעמד של "אוחז התובע מכח אוחז כשורה", בגידרו של סעיף 29(ג) לפקודת השטרות. לשם כך על התובעת להוכיח כי חברת גרנד אדוונס (ממנה קיבלה התובעת את השיק) היתה אוחזת כשורה. בענין זה יש לבחון תחילה את השאלה האם חב' גרנד אדוונס בכלל יכולה להיות אוחזת כשורה, שהרי היא הנפרעת בשיק. בענין זה נפסקה הלכה בע"א 1886/97 יהודה זאב נ' זלמה פנינה פד"י נג(1) 132 כי מקום שהנפרע אינו צד לעיסקת היסוד שבגינה ניתן השיק, אלא הוא צד רחוק, יכול הוא להיות אוחז כשורה. כן נקבע, כי "הקירבה או הריחוק אינם נקבעים על פי צורת השטר, אלא על פי מערכת היחסים שבין הצדדים". ב"כ הנתבע טוען, כי הדברים שנאמרו בפסה"ד הנ"ל הם בבחינת "אוביטר דיקטום", ולא הלכה מחייבת. אם כוונתו לכך, שההלכה הפסוקה והמחייבת עד היום היא זו שקבעה, בעבר, כי בשום מקרה אין הנפרע יכול להיות אוחז כשורה, הרי אינני מסכים עמו בנקודה זו. ההלכה המחייבת היא, כי כאשר הנפרע הינו, לאמיתו של דבר, צד רחוק לעיסקת היסוד, יכול הוא להיות אוחז כשורה. הדבר נקבע גם בפסיקה שקדמה לפס"ד יהודה זאב (ר' למשל ע"א 364/83 מזרחי נ' יעקבי פד"י מא(3) 402, בעמ' 407, ת.א. (ת"א) 475/83 כהנא נ' גדני פס"מ תשמ"ו (2) 243, בעמ' 257, ת.א. (נתניה) 8130/92 מולקה כתיבון נ' פרל פס"מ תשנ"ג(4) 240, בעמ' 244), וגם בספרות המשפטית (ר' זוסמן, שטרות, מהד' 6, עמ' 260, הערה 41, וכן אוטולנגי, "היכול נפרע להיות אוחז כשורה בשטר?" עיומ"ש א' 313 ), ובצורה הברורה ביותר - בפרשת יהודה זאב, כך שלא ניתן לטעון היום, לדעתי, כי זו איננה ההלכה המחייבת (גם אם נכון הדבר, שבפס"ד יהודה זאב דברים אלה אינם חלק מן ה"רציו דסידנדי" של פסק הדין).
 
ההלכה הנ"ל רלוונטית, ללא ספק, לעובדות המקרה דנן, שהרי העיסקה, שבגינה ניתן השיק נשוא הדיון, נעשתה בין הנתבע לבין נקסט, ואילו חברת גרנד אדוונס לא היתה כלל וכלל צד לעיסקה זו. חב' גרנד אדוונס, חרף היותה הנפרעת, הינה צד רחוק לעיסקת היסוד שבגינה ניתן השיק, ועל כן, באופן עקרוני, היא יכולה להיות אוחזת כשורה.
 
האם גרנד אדוונס היא אוחזת כשורה
8. להלן אבחן אם נתקיימו בה, בחברת גרנד אדוונס, כל היסודות של אחיזה כשורה לגבי השיק נשוא דיוננו.
 
אין ספק כי השיק הוא שלם ותקין לפי מראהו (ראה השיק, ת/1).
 
אין מחלוקת כי חברת גרנד אדוונס נעשתה אוחזת השיק לפני זמן פרעונו, והיא זו שהפקידה אותו בבנק, במועד פרעונו (סע' 12 לסיכומי הנתבע) . ב"כ הנתבע אף אינו טוען אחרת בסיכומיו (בחלק ו', המתייחס לשאלת האחיזה כשורה של חב' גרנד אדוונס).
 
בשאלת תום הלב טוען ב"כ הנתבע כי היה כאן חוסר תום לב מצד חב' גרנד אדוונס, שהרי היא קיבלה מנקסט שני שיקים של הנתבע, לאותו תאריך פרעון, ולכן היא אמורה היתה להבין שישנו משהו לא כשר בענין. אינני מסכים לטענה זו. אין כל פסול בקבלת שני שיקים מאותו אדם לאותו תאריך. מנהל חברת גרנד אדוונס, מר בן נון, אף נשאל על כך בעדותו, ובצדק (לדעתי) השיב, כי העובדה שניתנו שני שיקים לאותו מועד פרעון אינה מעוררת או אמורה לעורר כל תמיהה מיוחדת (פרו' עמ' 8, ש' 13-16).
ב"כ הנתבע ממשיך וטוען כי למר בן נון אין מושג על שום ענין הקשור לשיק נשוא דיוננו, או לעיסקה שבקשר אליה ניתן השיק לחב' גרנד אדוונס, וכי הוא כלל לא טיפל בנושא, וגם לא הוכיח במסמכים את העיסקה שבגינה ניתן השיק לחב' גרנד אדוונס, וזכר, משום מה, אך ורק את העובדה, שגרנד אדוונס מסרה את השיק לתובעת, בגין חוב שחבה לה (וזאת בניגוד לעדות מנהל התובעת). אינני רואה קשר בין טענות אלה, לבין שאלת תום הלב של חב' גרנד אדוונס, עת קיבלה לידיה את השיק. הוכח בפניי, כי עובר לסיחור השיק לחב' גרנד אדוונס, לא ידעה חב' גרנד אדוונס על העיסקה שבין הנתבע לנקסט, או על פגם כלשהו בזכות הקנין בשיק (פרו', עמ' 8, ש' 3-6), ובכך די כדי לקבוע, שחב' גרנד אדוונס היתה תמת לב, בשעה שהשיק סוחר אליה. גם אין משמעות לטענה, שהיה על גרנד אדוונס לבדוק ולברר מה פשר העובדה שנמסרים לה שני שיקים של אותו מושך לאותו תאריך. כאמור בספרו של זוסמן, שטרות, מהד' 6, עמ' 273:ב
"האם ייפסל כאוחז כשורה מי שלא ידע כי זכות המסחר פגומה, אלא שאילו חקר ודרש היה הדבר מתגלה לו? התשובה היא:ו לא. תום לב פירושו - יושר, ואין רשלנות מעידה על חוסר יושר, שכן אפילו אדם ישר עשוי לפעמים להתרשל... לפיכך, במסגרת דיני השטרות, ידיעת פגם פירושה - ידיעה ממש, ואין די באפשרות לדעת...
 
בשאלת מתן ערך טוען ב"כ הנתבע כי חב' גרנד אדוונס כלל לא הוכיחה, באמצעות מסמכים, כי נתנה לנקסט תמורה כלשהי בעד השיק. אני סבור שהוכח כי גרנד אדוונס נתנה תמורה לנקסט בעד השיק. התמורה היתה - מחשב, או חלקי מחשב (פרו', עמ' 7, ש' 20).
 
העולה מן האמור לעיל הוא, כי הוכחו, לגבי חברת גרנד אדוונס , כל היסודות של אחיזה כשורה בנוגע לשיק נשוא דיוננו.
 
מעמדה השיטרי של התובעת
9. משמיציתי את הדיון ביחס למעמדה של גרנד אדוונס , נשאר לדון בשאלת מעמדה השטרי של התובעת עצמה. השאלה היא - האם יכולה התובעת להיחשב "אוחז התובע מכח אוחז כשורה", בגידרו של סעיף 28(ג) לפקודת השטרות. ב"כ הנתבע טוען כי השיק נמסר לתובעת לגוביינא, ועל כן, לטענתו, התובעת כלל איננה אוחזת בשיק, ואין לה זכות קנין בו, ולא נתנה בעדו ערך, ולפיכך, סעיף 28(ג) כלל אינו יכול לחול על התובעת.
 
בשאלה העובדתית האם השיק נמסר לתובעת לגוביינא, או למטרה אחרת, היתה סתירה בין עדותו של מנהל התובעת (פרו', עמ' 5, ש' 14-15) לעדותו של מנהל חברת גרנד אדוונס (עמ' 10 ש' 11-20), אולם אצא מנקודת הנחה שהשיק אכן נמסר לתובעת לגוביינא (כעדות מנהל התובעת).
אין בכך כדי לשלול את מעמדה של התובעת כאוחזת השיק, וכבעלת זכות הקנין בו. כאמור בספרו של זוסמן, שטרות, מהד' 6, בעמ' 195:נ
"פעמים מסב אדם שטר ומתכוון אמנם להעביר בכך את הקנין אלא שאין מטרתו שהנסב ייהנה מזכות בשטר. לדוגמה:ב שטר הוסב לבנק, והמסב לא התכוון אלא לכך, שהבנק יגבה את השטר וימסור לו את הכסף. הוסב שטר למטרה זו, וכוונת המסב אינה נגלית בתוך ההיסב, רוכש הנסב מעמד של אוחז השטר עם כל הזכויות הנובעות ממנו...
 
ובעמ' 196:ו
"גם כאשר הוסב השטר בדרך "המביעה שאין זו אלא הרשאה לעשות בשטר כאמור בהיסב", ההיסב עושה את הנסב לאוחז השטר".
 
יצוין כי במקרה דנן הסיחור מגרנד אדוונס לתובעת נעשה באמצעות היסב רגיל (ולא "היסב מגביל", שאינו מעביר בעלות, ר' סע' 34(א) לפקודה), והיסב רגיל מעביר את הבעלות (הקנין) בשטר לנסב (זוסמן, עמ' 196, למעלה).
 
ואשר לטענה שאם השיק נמסר לתובעת לגוביינא, הרי היא לא נתנה תמורתו ערך, אין בכך כלום, הואיל וסעיף 28(ג) לפקודה במפורש מקנה את המעמד המיוחד של אוחז התובע מכוחו של אוחז כשורה, גם לאוחז שלא בעד ערך.
 
10. הנה כי כן, מתקיימים בתובעת כל התנאים, המנויים בסעיף 28(ג), על מנת להקנות לה מעמד של אוחז התובע מכח אוחז כשורה. ודוק, התובעת היא אוחזת "סתם", אך הסעיף מקנה לה את כל הזכויות שהיו לאוחזת כשורה (גרנד אדוונס) אשר סיחרה אליה את השיק. הפגם שדבק בשיק נתרפא, כשהגיע לידיה של גרנד אדוונס. אין המדובר בזכות יתר אישית של גרנד אדוונס , המאפשרת לה - ולה בלבד - לאכוף את פרעון השיק. השיק גופו נרפא, ועל כן, משסוחר לאחר מכן לאוחז "סתם", יש לאותו אוחז אותן זכויות שהיו לאוחז כשורה שקדם לו (זוסמן, בעמ' 286, וכן הערה 106, שם).
 
 
 
סיכום
11. לסיכום, אני מקבל את התביעה, ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת את מלוא סכום החוב בתיק הוצל"פ 1-99-20525-01, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. צ'ק שכר שחזר

  2. צ'ק של חברה

  3. צ'קים פגומים

  4. צ'ק חוזר בטעות

  5. עורך דין צ'קים

  6. איבוד צ'ק בנקאי

  7. ביטול צ'ק שהוסב

  8. פגם בסיחור צ'ק

  9. גניבת פנקס צ'קים

  10. צ'קים לא סחירים

  11. פנקס צ'קים נגנב

  12. עיכוב מימוש צ'ק

  13. ביטול צ'ק למוסך

  14. איבוד צ'ק שבוטל

  15. צ'ק של אדם שנפטר

  16. מחיקת למוטב בלבד

  17. צ'ק מחשבון מעוקל

  18. תביעה על צ'ק שאבד

  19. פנקס צ'קים שנגנב

  20. תביעה על צ'ק שחזר

  21. מה זה צ'ק טובה ?

  22. חובת הבנק לפרוע צ'ק

  23. גניבת צ'ק בידי עובד

  24. צ'ק דחוי למוסך שחזר

  25. חתימה על צ'ק ביטחון

  26. אי החזרת צ'ק ביטחון

  27. צ'ק בלי כיסוי למתווך

  28. צ'ק חוזר חשבון מעוקל

  29. ביטול צ'ק דחוי בהסכמה

  30. החזרת צ'ק שנשלח בטעות

  31. צ'קים ללא כיסוי בישראל

  32. צ'קים חוזרים על סחורה

  33. החזרת צ'ק לאחר אישורו

  34. צ'קים חוזרים לוועד הבית

  35. התנגדות לביצוע צ'ק סחיר

  36. גניבת צ'קים שנשלחו בדואר

  37. אחריות הבנק על איבוד צ'ק

  38. חתימה על צ'ק מחשבון צד ג

  39. העברת צ'ק ללא חתימת היסב

  40. צ'ק חוזר עקב טעות של הבנק

  41. תביעה בנושא "גלגול צ'קים"

  42. ביטול צ'ק דחוי שהופקד בבנק

  43. תביעת בנק על הפקדת צ'ק פגום

  44. חתימת מנהל חברה על צ'ק שחזר

  45. ביטול צ'קים תשלום על פרסום

  46. התנגדות לביצוע צ'ק ללא כיסוי

  47. תביעה של בנק הפועלים על צ'ק

  48. חתימה על גב הצ'ק - מה המשמעות

  49. סירוב צ'ק מחמת אי כיסוי מספיק

  50. צ'ק ביטחון על סחורה שטרם נמסרה

  51. צ'ק דחוי שחזר עבור עבודות נגרות

  52. רישום המילים לביטחון בלבד על צ'ק

  53. כתיבת מילים האוסרות על העברת צ'ק

  54. תביעה בגין בגין ערבות לפירעון צ'קים

  55. סירוב להחזיר צ'קים לאחר תשלום במזומן

  56. תביעה בגלל צ'קים שחזרו עקב חשבון מוגבל

  57. תביעה של חברת ניכיון צ'קים בגין ביטול צ'ק

  58. מה העונש על זיוף צ'קים ? כמה מקבלים על זיוף צ'קים ?

  59. טענו כי השוכר לא מסר צ'קים לשלושת חודשי השכירות האחרונים

  60. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון