בעיית רטיבות קשה בדירה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בעיית רטיבות קשה בדירה: המשיבים רכשו מהמערערת, חברה קבלנית לבנייה, דירה המצויה ברח' ניב 28, שכונת פסגת-זאב בירושלים. בתובענה שהוגשה לפני בית-משפט השלום עתרו לחייב את המערערת בתשלום פיצויים בשל ליקויים ואי-התאמות בבנייה, שבמרכזן עומדת בעיית רטיבות קשה. כמו כן עתרו לפיצויים בשל ירידת ערך הדירה, איחור במסירה ונזק בלתי ממוני, בשל עוגמת נפש ואובדן הנאה. בפסק הדין מיום 16.2.97 פסק בית משפט קמא לפי עתירת התובעים בעיקרה, ודחה את טענת המערערת לגבי זכותה לבצע תיקונים, זולת פריטים אחדים שהתיר לה לתקנם בפועל. על-כן חוייבה המערערת לשלם סכומי פיצויים בשל העילות השונות. על-כך הוגש ערעור זה, המתמקד בשלושה ראשים: הקביעה לפיה תמה למערערת הזכות לבצע את תיקון הליקויים שנמצאו על-ידי המומחה, אשר מונה מטעם בית המשפט; חיובה בפיצוי עבור פגמי הרטיבות, למרות שלטענתה מקורם בדירת השכן מעל; ושיעור הפיצוי הגבוה בשל הנזק הבלתי-ממוני. מקובלות עלינו קביעות ומסקנות בית-משפט קמא, לכך שהמערערת אינה זכאית לבצע את תיקון הליקויים שנקבעו על-ידי המומחה והמצויים בתוך הדירה. לעניין זה יצויין, כי המשיבים הפנו את תשומת לב המערערת לקיומם של ליקויים בדירה בכלל ולקיומה של בעית הרטיבות בפרט. זו ניסתה בעבר לתקן ליקויים, אולם הדבר לא עלה בידיה כדבעי. גם אין צריך לומר, כי זכותו של קבלן לבצע את תיקון הליקויים אינה נתונה בידו לאורך זמן ובוודאי, שהיא אינה מותנית בקביעת חבותו על-ידי בית המשפט. סעיף 4ב לחוק המכר דירות, תשל"ג1973-, קובע לעניין זה: "התגלתה אי-התאמה או אי-התאמה יסודית הניתנת לתיקון, על הקונה לתת הדזמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר". הווי-אומר, הזדמנות נאותה לתיקון בלבד. דא ותו לא. מכאן, משלא עלה בידי המערערת לנצל את הזדמנות ביצוע התיקונים פגה זכותה לכך, ואנו תמימי דעים עם בית המשפט בקביעתו בנושא זה. אשר לטענת המערערת, כי היא אינה אחראית לפגמי הרטיבות מפני שאלה נובעים מדירת השכן מעל, לאחר שהלה ערך, לטענתה, שינויים במקום ועקב כך נגרמו הליקויים: אין מחלוקת כי המערערת בנתה את הבניין כולו ותופעת הרטיבות נתגלתה זמן קצר לאחר השלמת הבנייה. בנסיבות אלו, הטענה לפיה צד שלישי הנו האחראי לתוצאה טעונה הוכחה ושכנוע, שאם לא כן, ההנחה היא שהפגם נוצר עקב ביצוע עבודות בנייה שלא כראוי. לא עלה בידי המערערת להראות אחריות של גורם אחר. יוטעם גם, כי היא גם לא ביקשה לחקור את המומחה מטעם בית המשפט בנושא זה, ובאין תשתית עובדתית מספיקה לא מצאנו רבב בשיקול דעת בית המשפט, על שקבע, כי היא אחראית בנושא. מקובלים עלינו הדברים בפסק הדין: "יש לזכור שהתביעה הוגשה למעלה משנה לאחר קבלת החזקה בדירה, כעבור שני חורפים מן המועד שהיא נרכשה, בעיית הרטיבות לא נפתרה על-ידי הנתבעת ואין כל ראיה אפילו שצומצמה או הוקטנה" (שם, עמ' 21). הנה-כי-כן, תופעת הרטיבות נתגלתה כבר בשלב מוקדם ובאין הוכחה כראוי לאחריות גורם אחר, מוטלת כאמור החבות על המערערת. גם לא מצאנו טעמים להתערב בשיעור הנזק הבלתי ממוני, שהועמד בפסק הדין על סך של 20,000.- ש"ח, בשל עוגמת הנפש למשיבים ולבני משפחתם. ברגיל, נושא הערכת הפיצויים בשל נזקים אלה נתון לערכאה דיונית ורק במקרים יוצאי דופן יתערב בית המשפט שלערעור, עת הסכום שנקבע חורג באופן ממשי משיעור הסכום הראוי (ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית בע"מ נ' נחמיאס, פ"ד מו(2) 60, 66-65). לא כן כאן. למותר לומר, כי אין בהכרח יחס ישר בין עלות תיקון הליקויים או שיעור הפיצויים בשלם, לבין שיעור הנזק הבלתי ממוני. משמצא בית המשפט לפסוק את הסכום האמור, המצוי כאמור במתחם הסכומים שניתן לפסוק בנושא זה, בהקשר דידן, אין לנו אלא לדחות גם את ערעור בגינו. לאור האמור אנו מחליטים לדחות את הערעור. המערערת תשא בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורך-דין בסך של 4,000.- ש"ח בצרוף מע"מ. נזקי מיםרטיבות