גניבת מכונית - בדיקה במכונת אמת

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גניבת מכונית - בדיקה במכונת אמת: תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין גניבת מכונית. המחלוקת בתמצית 1. התובע היה בעלים של מכונית מסוג שברולט ואן. הוא ביטח אותה בביטוח מקיף אצל חברת הביטוח הנתבעת. טענת התובע היא, כי ביום 20.1.1997 נגנבה מכוניתו. חברת הביטוח הנתבעת סרבה לשלם לו את תגמולי הביטוח לפי חובתה הקבועה בפוליסת הביטוח. לטענתה - ידו של התובע היתה במעשה הגניבה. 2. אין חולק, כי לאחר אירוע הגניבה הנטען נכרת בין התובע, מחד, לבין הנתבעת - באמצעות חוקר מטעמה - מאידך, הסכם ולפיו התחייב התובע להיבדק בפוליגרף, כאשר תוצאות הבדיקה תכריענה את הסכסוך לכאן או לכאן. הסכם זה יכונה להלן ההסכם או הסכם הפוליגרף. 3. לגירסת התובע - ההסכם פגום, בשל כך שלא הוסברה לתובע משמעות החתימה עליו. מכל מקום - כך טענת התובע - תוצאות בדיקת הפוליגרף אינן קובעות, כי התובע היה מעורב במעשה הגניבה. הנתבעת, אין צריך לומר, גירסתה הפוכה. לשיטתה - הוסבר היטב לתובע על מה הוא חותם ואת משמעות חתימתו על הסכם הפוליגרף; והיא טוענת, כי תוצאות הבדיקה בפוליגרף הן כאלו, שעל פיהן יש לדחות את תביעתו של התובע. 4. טענתה האחרת של הנתבעת היא לכך, שהתובע לא קיים אחר תנאי הפוליסה. בכתב הגנתה היא לא פרטה את פרטי טענתה זו. במהלך המשפט נסתבר כי היא טוענת, כי התובע לא התקין במכוניתו מערכת האזעקה כנדרש בפוליסה. ממצאי בדיקת הפוליגרף 5. אין אנו צריכים להיזקק כלל לשאלה, האם הוסברה לתובע משמעות חתימתו על הסכם הפוליגרף ואם הוא ידע את משמעותו אם לאו. אנו פטורים מלדון בסוגיה זו, הואיל ועיון בתוצאות הבדיקה אינם מכריעים את שאלת מעורבותו של התובע באירוע הגניבה - במובן זה שידו היתה בביום הגניבה. על כן, אפילו היינו בוחנים את שאלת תקפותו של ההסכם ודוחים את הטענה בדבר נפסדותו של ההסכם, אין בתוצאות הבדיקה במכון הפוליגרף כדי לדחות את תביעת התובע. אבהיר את דבריי: 6. הסעיפים הרלוונטיים בהסכם הפוליגרף (ת/1) קובעים: " .4א. המבוטח מאשר, כי אם יתברר בבדיקת הפוליגרף, שתביעתו אינה אמת הוא מוותר מראש על קבלת פיצוי." 7. כפי שעולה מחוות הדעת של מכון הפוליגרף - מ/ 2 התובע נשאל בקשר עם החשד למעורבותו בגניבה. אלו היו השאלות שנשאל לעניין זה התובע: (א-1) האם אתה העלמת את השברולט שלך, ב-1/97? (א-2) האם מכרת או נתת למישהו את השברולט שלך? התובע השיב על שתי שאלות אלה בשלילה. בפרק המסקנות של חוות הדעת מ/ 2 נאמר: "בתשובות הנבדק לשאלות הרלוונטיות אובחנו תגובות המחשידות לאמירת שקר. אולם, בשל עוצמתן הנמוכה, לא ניתן לקבוע מימצאי ודאי" (השגיאות במקור - א.א.) 8. משני אלה - מן ההוראה שבסעיף .4א' להסכם הפוליגרף ומממצאי בדיקת הפוליגרף אין לומר, כי התובע ויתר על תביעתו, שכן לא נתברר בבדיקת הפוליגרף, כי תביעתו אינה אמת - לשון סעיף .4א להסכם. החשדתו של התובע באמירת שקר כשהיא לעצמה לא היה בה די כדי לענות על דרישת סעיף .4א' להסכם ועל כן לא היה בה כדי לסתום את הגולל על תביעת התובע. לא כל שכן כך הוא, כאשר באותה נשימה מצא מכון הפוליגרף לציין, כי אין הוא יכול לקבוע ממצא ודאי, בשל בעיה טכנית כלשהי בבדיקה ("עוצמתן הנמוכה". של מה?) מכל אלה אנו באים למסקנה, כי בתוצאות בדיקת הפוליגרף אין כדי לשלול את תביעתו של התובע, כמצוות סעיף .4א' להסכם הפוליגרף. את זאת אני קובע, מתוך הנחה שהנחתי לצורך הדיון בלבד, כי ההסכם תקף. אין בכך כדי לקבוע ממצא, כי ההסכם תקף אם לאו. משהגענו לכך - עלינו לפנות לבחינת הראיות האחרות שהונחו על שולחנו של בית המשפט. הוכחת הגניבה 9. התובע העיד לעצמו. הוא העיד, כי ביום 20.1.1997הגיע לביתו במכוניתו, בשעה . 03.22 הוא החנה את המכונית, סגר אותה והפעיל את האזעקה בה ונכנס לביתו. משקם בבוקר המחרת - לא מצא עוד את המכונית. הוא דיווח על הגניבה למשטרה ולסוכן הביטוח שלו. עדותו של התובע הותירה בי רושם חיובי. החקירה הנגדית לא קעקעה את עדותו של התובע ולא סדקה בה סדקים. והואיל ומדובר בעדות יחידה של בעל דין, בחנתי אותה בזהירות הראויה וראיתי לפסוק את הדין על פיה. תמיכה בגירסה אותה נתן התובע ראיתי דווקא בעובדה, כי אף שהנתבעת חקרה את התובע, וחוקר שלה אף הקליט בסתר את השיחה בינו לבין התובע, לא ראתה הנתבעת להגיש את תוכן השיחה המוקלטת כראיה במשפט. עליי להניח, בנסיבות אלה, כי התובע נתן לחוקר הביטוח את הגירסה אותה נתן גם בבית המשפט, שאם לא כן היתה עושה בה הנתבעת שימוש לקעקוע מהימנות עדותו של התובע. עדות זו לחוקר הביטוח ניתנה כאשר התובע איננו יודע כי הוא מוקלט. והיא נעשתה בסמוך (יחסית) לקרות האירוע, כשזכרון האירוע טרי בראשו של התובע. שני אלה יש בהם כדי לתת משקל לתוכן השיחה, אילו הוגשה כראיה במשפט. ומאותו הטעם בדיוק יש ליתן משקל לעובדה, כי הנתבעת בחרה שלא להגיש את תוכן השיחה המוקלטת כראיה במשפט. 10. מכל אלה אני קובע, כי התובע הרים את הנטל ושכנע, כי הרכב נגנב בנסיבות אותן הוא תאר בעדותו. לתובע לא היתה יד באירוע הגניבה. קיומה של מערכת אזעקה 11. בסיכומי טענותיה טענה הנתבעת, כי התובע לא קיים אחר תנאי הפוליסה, הואיל ולא התקין במכוניתו מערכת אזעקה מן הסוג שנדרש להתקין. ב"כ הנתבעת קרא בסיכומי טענותיו את הוראות הרשימה לפוליסה הנוגעים לדרישות המיגון, והשווה אותן לאישור שנתן בשעתו חשמלאי שבדק את המערכת ואישר את מהותה של המערכת שהיתה מותקנת במכונית (ת/2). 12. ראשית אומר, כי האישור שנתקבל על ידי החשמלאי ניתן לתובע לפי שזה האחרון הופנה על ידי סוכן הביטוח על מנת שהחשמלאי יבחן את תאימותה של המערכת הקיימת לתנאי הפוליסה, שכן המכונית נקנתה על ידי התובע - ובה מערכת אזעקה קיימת. הסוכן הוא שלוחה של הנתבעת לעניין זה, ומשקיבל לידיו את אישורו של החשמלאי - יש לומר כי הנתבעת קיבלה את האישור. מכל מקום - הנתבעת בחרה שלא להביא עדים מטעמה, וממילא לא הביאה את הסוכן או נציג אחר של חברת הביטוח, שיכחישו כי קיבלו את האישור. בנסיבות אלה, ומשקיבלה הנתבעת את האישור ובכל זאת מכרה לתובע פוליסת ביטוח, היא מנועה כיום, לאחר שקיבלה את מלוא דמי הביטוח מן התובע, לטעון כי האישור שניתן לה בשעתה איננו מתאים לדרישות שברשימה לפוליסה. טענה שכזו נטענת בחוסר תום לב ואין לקבלה. 13. כאמור, בכתב הגנתה טענה הנתבעת, כי התובע לא קיים אחר התנאים המוקדמים לתקפותה של הפוליסה. אמרה ולא פרטה. לפיכך, התובע לא הביא צמבחינתו הוא - כל ראיה לעניין מהות האזעקה שהותקנה במכוניתו - אלא את אישור החשמלאי ת/ 2. הנתבעת בחרה שלא לחקור את החשמלאי. על כן אין אנו יודעים, אם הדברים הלקוניים, הכתובים בכתב יד ומנוסחים שלא בניסוח מושלם, יש בהם את כל התנאים הכלולים ברשימה לפוליסה (מ/3). וכי מהי אזעקה מסוג giminyהמצויינת באישורו של החשמאלי? ואולי היא כוללת את כל המרכיבים המופיעים ברשימה, לבד מאלה המצויינים בכתב יד בצורה לקונית ובלשון קלוקלת? האם הפירוט המופיע באישור ת/ 2 איננו כזה המכסה את כל הפירוט שברשימה, שם הוא מופיע בניסוח טכני מדוקדק? כיצד נדע זאת, אם החשמלאי לא נחקר על האישור? 14. מכל מקום, בנסיבות אלה, ובאופן מיוחד נוכח העובדה, כי התובע לא ידע את מהות טענתה של הנתבעת בעניין זה עד אשר עלתה בחקירה הנגדית ובסיכומי טענות הנתבעת, יש לומר כי התובע הרים את הנטל ושכנע, במאזן ההסתברויות, כי במכוניתו היתה מותקנת מערכת אזעקה, שתאמה את דרישות הפוליסה. שיעור התגמולים 15. בעלי הדין הסכימו, כי חוות הדעת של השמאי (מ/1), ששם את המכונית, תשמש את בית המשפט על מנת לקבוע את סכום תגמולי הביטוח. השמאי שם את המכונית בסך של 188, 34 ש"ח ועוד מע"מ, ליום האירוע 20.1.1997. 16. אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך 188, 34 ש"ח ועוד מע"מ, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 20.1.1997 ועד ליום התשלום בפועל, בצירוף אגרת משפט (מחצית ראשונה ושניה) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלום האגרה ועד ליום התשלום בפועל, וכן שכר טרחת עו"ד והוצאות בסכום כולל של 500, 4 ש"ח ומע"מ, שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. רכבגניבת רכבפוליגרף (מכונת אמת)