גריעת שיקים ממנין שיקים שסורבו

הפ (פ"ת) 1099/01 גריעת שיקים ממנין שיקים שסורבו
 
 
בפני בקשה על פי חוק השיקים ללא כיסוי התשמ"א 1981, לגריעת שיקים ממנין שיקים שסורבו ע"י הבנק.
 
המבקשת היא חברה פרטית העוסקת בהפקה וביצוע של תצוגות קבע במוזאונים ובתצוגות.
 
הבקשה נתמכה בתצהיר בעלי המבקשת, מר יחיאל דהן, לה הגיב המשיב בכתב תשובתו.
כן נשלחה תגובת המבקשת להחלטת בית המשפט מיום 3.1.02 בצירוף תצהיר.
 
למבקשת סורבו 16 שיקים, להלן פירוטם:ו
 
 
  מספר השיק סכום השיק בש"ח תאריך הסירוב                     

  1.      2186      49,081.50      1.6.01      
  2.      1995      3,000      3.6.01      
  3.      2236      3,663      3.6.01      
  4.      2184      4,212      3.6.01      
  5.      2156      4,254      3.6.01      
  6.      2147      4,469.40      3.6.01      
  7.      2235      4,522      3.6.01      
  8.      2180      4,972.50      3.6.01      
  9.      1972      6,145      3.6.01      
  10.      2200      6,981      3.6.01      
  11.      2006      7,980      3.6.01      
  12.      2167      8,635      3.6.01      
  13.      2051      11,700      3.6.01      
  14.      2037      15,000      3.6.01      
  15.      772      5,000      5.9.01      
  16.      2416      5,869      5.9.01      

 
 
ב"כ המבקשת טוען בעיקרי דבריו כי סמוך למועד פירעון השיקים 1-14 הפקידה המבקשת שיק של חברת צוות מילניום ע"ס 150,000 ₪ (להלן:נ "שיק מילניום") בחשבון המשיב כנגד שיק לקוח שלה על סך 150,000 ₪ שהופקד בחשבון חברת מילניום (להלן:ב "שיק הלקוח"). המשיב לא יכול היה לתת אישור מוחלט על פירעון "שיק הלקוח", ולכן לא ניתן במקביל אישור למשיב בגין "שיק המילניום". לכן סורבו שיקים 1-14. "שיק המלניום" נפרע יום אחד לאחר סירוב השיקים, והשיקים שולמו במלואם ביום 4.6.01 לאחר שהופקדו שנית.

 
כן טוענת המבקשת כי ללא קשר לשיקים מספר 1-14, נפתח כנגדה תיק הוצל"פ בגין שיקים שבוטלו, ובגינו הוטלו עיקולים בחשבון האמור לבקשת הזוכה. לאור העיקול סרב המשיב, בדין, לכבד שיקים מספר 15-16. המבקשת טענה כי היו סיכויים טובים ביותר כי ההתנגדות לביצוע שטר תתקבל והעיקולים יבוטלו וכך אכן היה (כעולה מתגובתה).
 
בנוסף צויין כי המבקשת הינה חברה פעילה, בעלת מחזור של כ- 4,000,000 ₪ בשנה ומעסיקה בין 10 ל- 20 עובדים חודשיים.
 
המשיב בכתב תשובתו השאיר את הבקשה לשיקול דעתו של בית משפט.
 
בעקבות החלטה מיום 3.1.02, מסרה המבקשת תגובה ובה חזרה על עיקרי בקשתה.
כן הוסיפה המבקשת כי היה לה יסוד סביר להניח כי הבנק יכבד את השיקים 1-14 לאור "שיק המילניום" שהופקד בחשבונה, וכי היסוד הסביר התברר כנכון, שהרי השיקים כובדו יום לאחר הסרוב, והסירוב נבע רק מפער טיב ביטחונות אשר לא היה ידוע למבקשת.
 
באשר לשיקים 15-16, הוטל עיקול בטרם אזהרה ע"י זוכה אצל המשיב. כיום העיקול בוטל בהחלטת ראש ההוצל"פ מיום 18.11.01 (ר' נספח א' לתגובת המבקשת).
 
בנוסף מציינת המבקשת בתגובתה כי היא הינה חברה פעילה בעלת הכנסות ודואגת לכיסוי יתרות החובה שלה ועמידה בהתחייבויותיה, אין חשש להגנה על הציבור מפני פיזור שיקים ללא כיסוי, ונראה כי הנסיבות מאפשרות הענות לבקשת המבקשת ע"מ למנוע "אי צדק ברור", ולראיה תגובת המשיב המותיר ההחלטה לשק"ד.
 
 
 
דיון.
 
ברי כי ההגבלה נשוא הבקשה דנן נגרמה בגין שני גורמים ובשני מועדים עיקריים:ו
"שיק מילניום" – שלמבקשת, לטענתה, לא היתה סיבה לחשוש מאי כיבודו. זאת ביחס לסירוב מיום 3.6.01.
העיקול – מהחלטת ר' ההוצל"פ עולה כי העיקול ניתן במעמד צד אחד על פי סעיף 7(ה) לחוק ההוצל"פ, ובשים לב כי צו עיקול לפני אזהרה הוא חריג. העיקול בוטל, והזוכה אף חוייב לשלם למבקשת בענייננו סך של 3,000 ₪. זאת ביחס לסירוב מיום 5.9.01.
 
ב"כ המבקשת לא הצביע על עילה ספציפית בחוק אשר לפיה יש לדעתו להוציא מן המניין שיקים שסורבו, למרות ההחלטה מיום 3.1.02 ובהינתן תגובתו המפורטת. מכאן, שיש לבחון בשלב ראשון על פי איזו עילה בסעיף 10 לחוק השיקים ניתן להתייחס לבקשה.
 
בשלב שני תבחן הבקשה לגופא.
 
העילה על פי סעיף 10א לחוק השיקים ללא כיסוי.
סעיף 10א מונה שלוש עילות לביטול:נ טעות, עיקול, ויסוד סביר של הלקוח להניח כי היתה חובה על הבנק לפרוע את השיק.
 
סעיף 10א(1) קובע כעילת ביטול סירוב לפרוע את השיק מחמת טעות, כאשר על פי הפסיקה מדובר בטעות טכנית (תאריך שגוי, שם לא מדויק וכדומה) של הבנק ולא של הלקוח או של האוחז בשיק (ר' "חוק שיקים ללא כיסוי" מאת יצחק עמית, הפרקליט מד חוברת ג', בעמוד463 ואילך).
במקרה דנן אין במדובר בטעות של השיקים שסורבו, וגם אם מדובר בטעות הרי שזו טעותו של הלקוח, אשר האמין כי "שיק המילניום" יאושר עובר להפקדת השיקים, ולא של הבנק.
 
סעיף 10א(2) קובע כעילה לביטול סרוב מחמת עיקול בהתקיים שני תנאים – השיק נמשך לפני שהודעת העיקול התקבלה ע"י הבנק, ולא ניתן היה לפרעו במשך שישים הימים האמורים בסעיף 2א. לענייננו, שיקים מספר 15-16 שסורבו מחמת עיקול.

סעיף 10א(3) קובע כעילת ביטול יסוד סביר של הלקוח כי היתה חובה על הבנק לפרוע את השיק בגין יתרה בחשבון או מכוח הסכם עימו.
 
אפשר כי בדוחק נכנס המקרה דנן בסעיף 10(א)(3) או (2), שכן עולה הטענה כי מדובר במצב בו ישנו יסוד סביר של הלקוח להאמין כי "שיק המילניום" יפרע וכי סירוב השיקים האחרונים מקורם בעיקול הלא מוצדק, כטענתה.
יש לשים לב כי היסוד הסביר הוא דואלי, שכן הוא נבחן באופן סובייקטיבי – האם האמינה המבקשת כי יכובדו השיקים, ואובייקטיבי – האם אמונתה זו היתה סבירה.
 
המבקשת טוענת כי האמינה כי השיקים יפרעו, שכן היה יסוד סביר כי הבנק יכבד את שיקים 1-14 לאור "שיק המילניום", והסבירות היא לאור העובדה כי השיקים כובדו מיד לאחר ש"שיק המילניום" אושר באופן "מוחלט" יום למחרת.
 
יש להעיר כי לא נעלם מעיני כי השיק עליו חל סעיף 10א(3) הוא השיק המסורב, ואילו בענייננו הועתק היסוד הסביר לשיק אחר, אשר לא הוטלה הגבלה בגינו, אלא הוא השיק שאמור היה לממן את השיקים שסורבו. לכן יש לסייג את הדיון הסובייקטיבי / אובייקטיבי, שכן אין הוא חל על השיקים נשוא הדיון שבפנינו, אלא על "סיפור המסגרת" והוא בלבד.
 
בחינת הבקשה לאור האינטרסים השונים:ב אינטרסים הצדדים ואינטרס הציבור.
 
במקרה דנן המשיב אינו מתנגד לבקשת המבקשת, ומשאיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. הדבר נובע מהעובדה כי המשיב עצמו אינו יכול להסיר שיקים ממניין השיקים שסורבו, ומכאן שאינו יכול להסיר את ההגבלה אלא הסמכות היא של בית המשפט. מכאן שהאינטרסים של הצדדים אינם סותרים / מנוגדים כמקובל בין מעלי דין רגילים או אף בבקשות רגילות מן הסוג דנן.
 
בדיון לביטול שיקים ממניין השיקים שסורבו עומדים בפני בית המשפט אינטרסים שונים:ו הן של הצדדים העומדים בפניו והן של הציבור. יש לציין כי אינטרס הבנק חובק שניים, אשר עולים לפעמים כדי אינטרסים מנוגדים:נ האינטרס העיסקי והאינטרס הציבורי כפי שבא לידי ביטוי בהנחיות בנק ישראל למניעת הפצתם של שיקים ללא כיסוי.
 
אין כל פסול ואף מבורכת כל הסכמה של צדדים בהליך האזרחי. אף בהליכים הפליליים עסקאות הטיעון מבטאות הסכמה, בשים לב לקיומו של אינטרס ציבורי מובהק בהליכים אלו. למען איזון האינטרסים, ולמען מיגור החשש כי המשיב העדיף את כובעו העיסקי על פני הציבורי, יש לבחון את האינטרס הציבורי במקרה דנן.
 
שוכנעתי כי האינטרס הציבורי לא יפגע באם יבוטלו שיקים ממניין השיקים שסורבו, והראיה היא כי לאחר שסורבו השיקים ביום 3.6.01 המשיכה החברה את פעילותה הרגילה בחשבון עד לחודש ספטמבר בו סורבו שיקים נוספים מחמת עיקול שבוטל לאחר דיון במעמד הצדדים. זאת למרות שמדובר ב- 14 שיקים שסורבו. חיזוק לכך נמצא בתדפיסי החשבון שהוגשו ע"י המבקשת וכן בהודעה ל החלת הגבלות שנשלחה רק ביום 6.9.01 ולא לאחר סירוב שיקים מספר 1-14.
 
 
 
לגופו של עניין.
 
אי קבלת "אישור" מוחלט לשיק אשר הופקד בחשבון וסירוב שיקים בשל כך אינו עילה המוכרת בחוק לגריעת שיקים מן המניין. אך כדי למנוע תוצאה לא צודקת, ניתן לתת פרשנות רחבה לעילת הטעות ולעילה שבסעיף 10א(3) (ר' כב' הש' עמית במאמרו "חוק שיקים ללא כיסוי" המאוזכר לעיל, בעמודים 474-475). מבדיקת הפסיקה של בתי המשפט בעניין זה עולה כי במקרים גבוליים, ותוך שימוש בשיקולי צדק, ניתן יהיה לגרוע שיק שסורב למרות שאין עילה בחוק וכאשר המבקש פעל בתום לב ולא היה לו חלק בנסיבות שגרמו להגבלה (ר' לדוגמה שלום (ת"א) המ 118648/97 - כב' הש' ארנסט).
 
שוכנעתי כי היה למבקשת יסוד סביר להניח כי "שיק המילניום" יפרע במועדו - בשים לב כי הוא אכן נפרע ביום שלמחרת וכנראה עם ערך של יום ההפקדה בו הגיעו השיקים שסורבו. פירעון השיק ביום שלמחרת ממלא אחר הדרישה האובייקטיבית הנדרשת, והסתמכותה של המבקשת כי השיק יפרע ממלאה אחר הדרישה הסובייקטיבית הנדרשת בבחינת היסוד הסביר. יסוד סביר זה מאפשר קבלת הבקשה במסגרת הרחבתה של העילה הקבועה בסעיף 10א(3) לחוק, הרחבה המתאפשרת בעזרת שיקולי הצדק.
 
בבחינת נסיבות המקרה דנן, ולאחר ששקלתי את השיקולים השונים ובשים לב לאינטרס הציבורי, שוכנעתי כי שיקולי הצדק מאפשרים הענות לבקשה באופן שיש להסיר את שיקים מספר 1-14 מרשימת השיקים המסורבים.
 
ביחס לשיקים 15-16 שסורבו בגין עיקול אשר הוטל במעמד צד אחד ולפני אזהרה - המבקשת פעלה להסרתו, וזה אכן הוסר על פי החלטת ר' ההוצל"פ מיום 18.11.01. נראה כי שיקים אלו נכנסים לעילה שבסעיף 10א(2), שכן הבקשה במסגרת תיק ההוצל"פ הוגשה ביום 26.8.01 (על פי החלטת ר' ההוצל"פ), והשיקים סורבו במסגרת שישים הימים שלאחריה - דהיינו לא ניתן היה לפרעם בתקופה זו.
 
השיקים נשוא העיקול סורבו ביום 5.9.01, ומכאן שסביר שניתנו עובר להודעת העיקול, שכאמור הבקשה בגינה הוגשה לבית המשפט במסגרת תיק ההוצל"פ רק ביום 26.8.01. פער הזמנים הקצר בין הגשת הבקשה לעיקול ובין סירוב השיקים בעקבות הטלת העיקול מקים את התנאי הנדרש בסעיף 10א(2).
 
כן שוכנעתי כי יגרם למבקשת חוסר צדק באם שיקים אשר סורבו בגין עיקול שהוטל שלא כדין ישמשו כנגדה, למרות שהסירוב היה כדין.
 
שוכנעתי, כי מדובר במקרה חריג בנסיבות הצדק, אשר מחייב הסרת השיקים 1-14 וכן שיקים 15-16 - בנסיבותיהם המיוחדות.
 
 
 
 
לאור האמור לעיל הבקשה נעתרת - יש להסיר מרשימת השיקים המסורבים שיקים מספר
1-16.
 
אין צו להוצאות.
 



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שיק שסורב

  2. פרשנות שיק

  3. שיק על תנאי

  4. ההגדרה של שיק

  5. השיק חזר אכ"מ

  6. פגם בסיחור שיק

  7. החזרת שיק אכ"מ

  8. שיק נגד מטלון

  9. תביעה על שיקים

  10. חתימה על גב השיק

  11. ביטול שיק שנוכה

  12. הודעת חילול שיק

  13. החלפת שיקים טובה

  14. כתיבת שיק ביטחון

  15. חריגה מהרשאה בשיק

  16. התנגדות לביצוע שיק

  17. שימוש בשיקים גנובים

  18. שיק עם הגבלת סחירות

  19. סיחור שיק שניתן לקבלן

  20. ערעור על הגבלת שיקים

  21. חובת הבנק לפרוע שיק

  22. שיק ביטחון בסופרמרקט

  23. מחזיק בשיקים בעל משכון

  24. תביעות שטריות בגין שיקים

  25. כיבוד שיק בטעות של הבנק

  26. חוקיות עסקת ניכיון שיקים

  27. ניכיון שיקים למוטב בלבד

  28. מתן שיק ללא כיסוי לקזינו

  29. ביטול מניין שיקים שסורבו

  30. דחיית התנגדות לביצוע שיק

  31. עסקת ניכיון שיקים עם הבנק

  32. התנגדות לביצוע שיק שנגנב

  33. סירוב שיקים ללא משלוח התראה

  34. העברת שיקים שבוטלו לניכיון

  35. הסבת השיק לצורך הברחת נכסים

  36. החזרת שיקים לאחר ביטול הזמנה

  37. תכליתו של חוק שיקים ללא כיסוי

  38. כיבוד שיק למרות חריגה בחשבון

  39. גריעת שיקים ממנין שיקים שסורבו

  40. רשלנות הבנק בבדיקת שם על השיק

  41. סעיף 10 א לחוק שיקים ללא כיסוי

  42. התנגדות לביצוע שיק בהעדר חתימה

  43. הפקדת שיק למוטב בלבד לחשבון אחר

  44. טענה כי אינו זכאי להיפרע על פי השיק

  45. תביעה שטרית מבלי להציג שיק לפרעון

  46. מסירת שיקים כנגד הלוואות למראית עין

  47. העברת שיקים לקרוב משפחה בחברה אחרת

  48. הגשת תביעה לביצוע שיקים לבית המשפט

  49. הבאת שיקים במניין השיקים המסורבים

  50. חיוב חשבון בגין ניכיון שיקים שחוללו

  51. הגשת שיקים - הפסקת מירוץ ההתיישנות

  52. סעיף 10 (א) (3) לחוק שיקים ללא כיסוי

  53. בקשה לבטל שיקים ממניין השיקים שסורבו

  54. ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי

  55. טענה כי החתימה על גבי השיק אינה חתימה אמיתית

  56. טענה כי השיק אינו בכתב ידה ואינו חתום על ידה

  57. ערעור על פי סעיף 10 (א) לחוק שיקים ללא כיסוי

  58. הפקדת שיקים על שכירות בניגוד להסכמה לא להפקיד

  59. התחייבות לא לפנות להוצל''פ במקרה של ביטול שיק

  60. בקשה לגרוע הבאתם של שיקים במניין השיקים שסורבו

  61. החזר שיק בגין עסקת מקרקעין אשר לא יצאה אל הפועל

  62. טען כי השיק בגין שירותים רפואים הוצא ממנו בכפייה

  63. תביעה שיטרית נגד מי שאינו חתום על השיק כמושך או כמסב

  64. שיק נמסר כהלוואה "למוטב בלבד" אולם שורת המוטב נותרה ריקה

  65. המומחה קבע: כתב היד על השיק "קרוב לוודאי" כתב היד של הנתבע

  66. מצילום השיק, עולה שהשיק לא כובד על ידי הבנק בנימוק: "אין כיסוי מספיק"

  67. לטענת התובע השיק נמסר לו כבטוחה להבטחת תשלום חוב של בעלה של הנתבעת

  68. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון