המערער הגיש בקשה לדחית הדיון בשל זימונו לשירות מלואים. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דחיית דיון בגלל מילואים: המשיב הגיש בקשה בתיק הוצל"פ מס' 964/94 שליד בימ"ש שלום עכו לבצוע שיק ע"ס 3,851.40 ש"ח משוך לפקודת המשיב על ידי המערערת, באר טל חשמל בע"מ מתאריך 13.1.1994. המערערת הגישה התנגדות לביצוע השיק הנתמכת בתצהיר של מנהלה מר אדרעי ממנו עולה כי העסיקה את המשיב כקבלן משנה לבצוע עבודה מסויימת. השיק ניתן כתשלום מראש עבור העבודה ומשלא הושלמה חרף פניות המערערת למשב נתנה הוראה לבטול השיק. הדיון בהתנגדות נקבע ל-27.4.1994 בפני כבוד הרשם אוחיון. המערער הגיש בקשה לדחית הדיון בשל זימונו לשירות מלואים. בבקשה שהוגשה, שאינה נושאת את תאריך קבלתה בבימ"ש, נאמר שצורף לה צו הקריאה. לא נתנה החלטה לגבי בקשה זו לפני תאריך השמיעה. בדיון שהתקיים התנגד ב"כ המשיב לדחיה וכבוד הרשם החליט שאין מקום לדחות המועד על סמך בקשה סתמית שהוגשה יומיים לפני הדיון, דחה את ההתנגדות וחייב את המשיב בתשלום הוצאות סך 500 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה. כבוד הרשם דחה גם את בקשת המערער לבטול פסה"ד בין היתר מהטעם שאין באמור בתצהירו כדי סכוי לקבל רשות להתגונן. טענתו היא של כשלון תמורה חלקית - אי השלמת עבודה - שאינה מהווה עילה למתן רשות להתגונן. ערעורו של המערער לבימ"ש השלום על החלטת הרשם נדחה מחוסר סמכות ענינית. החלטת רשם הדוחה התנגדות מסיימת את ההליך בערכאה קמא ומשמעותה פסק-דין שהערעור עליו הוא בזכות ולא "החלטה אחרת" הנתונה לערעור ברשות (ראה המר' 797/71 קלעי נ' סורוג'ון פס"ד כ"ו (570 (1 בע' 572 ג) על החלטותיהם של כבוד הרשם מוסב הערעור שבפנינו. ב"כ המשיב הוזמן להתייצב לקדם ערעור בתאריך 16.10.1996 בשעה 8:00 ולא התייצב. נכון הוא הכלל שכשלון תמורה חלקי אינו מהווה הגנה בפני תביעה לפרוע שיק, אך נפסק בע"א 82/81 דואץ בע"מ נ' ויסנברג (בפשיטת רגל) פס"ד לז (2) ע' 355 בע' 360 כי לכלל זה יש: "יוצא מן הכלל, והוא כאשר ניתן לברר, ללא חשבון או חקירה מסובכים ומורכבים, מהו החלק של התמורה שלא ניתן. לשון אחר: כאשר כשלון התמורה החלקי הוא ענין של סכום קצוב...". והוסבר בע"א 366/89 פיין אלומיניום בע"מ נ' ד. מטל א.ג. חברה זה, פס"ד מה(5) ע' 850 בע' 854 ז כי: "השמוש במונח "סכום קצוב" מתאים למקרים בהם חישוב הסכום הנוגע בדבר יהא ענין אריתמטי גרידא, ללא צורך בשומה או בהערכה...". בעניננו, בשל אי ההענות לבקשת הדחיה, לא התבררה השאלה, אם שווי העבודה שלא הושלמה היא בגדר אומדן או בבחינת "סכום קצוב" במשמעות הנ"ל. אוסיף כי קריאת צד בהליך לשירות מלואים מהווה צידוק מספיק לדחית המשפט ואין לסווג בקשה כזו כ"בקשה סתמית". גם אם צו הקריאה משום מה לא צורף לבקשה, היה על בימ"ש לבקש, לפני דחית ההתנגדות, את הצגת הצו. דעתי היא שיש לקבל את הערעור, לבטל את החלטותיו של בימ"ש קמא ולהחזיר את התיק לשלב בירור ההתנגדות לבוצע השיק. הייתי מחייב את המשיב לשלם למערער את הוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 שקלים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א- 1961 החל מתאריך מתן פסק-הדין ועד לתשלום בפועל. השופט ש. פינקלמן אני מסכים. השופט ש. ברלינר אני מסכים. הוחלט כאמור בפסקה 7 לפסק-דינו של כבוד הנשיא מ. סלוצקי. דחיית מועד דיוןצבאדיוןמילואים