דמי אבטלה - עבודה במקומות עבודה שונים

בל (חי') 1486/00 דמי אבטלה - עבודה במקומות עבודה שונים



לפנינו תביעת התובע לתשלום דמי אבטלה.




התובע הגיש תביעה לנתבע לתשלום דמי אבטלה עפ"י צבירה של ימי עבודה בתקופה של שנה וחצי. לטענתו צבר 265 ימי עבודה ב-3 מקומות עבודה שונים, בעוד שחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה -1995 (להלן - החוק), מחייב צבירה של 225 ימים בלבד.




הנתבע דחה את התביעה מהטעמים הבאים:
לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין "קיוסק נווה שאנן" ולפיכך אין לראות בתובע כ"עובד" לפי סעיף 1 לחוק.
התובע אינו מבוטח בביטוח אבטלה כנדרש לפי סעיף 158 לחוק.
התובע לא השלים תקופת אכשרה כמתחייב מסעיף 161 לחוק.




התובע הינו כבן 50. בשנת 1983 היה עצמאי, אך מאז היה שכיר ועבד בעיקר בעבודות שיפוצים. בחודשים ינואר - מרץ 1998 עבד במוסך 10 בחיפה. בחודשים אפריל - ספטמבר 1998 עבד אצל אזולאי רוברט בשיפוצים.




התובע טוען בתצהירו (מוצג ת/3) כי בחודשים 1/99, 2/99 ו - 3/99 עבד בקיוסק נווה שאנן, שהוא בבעלותה של גיסתו - אלמנת אחיו. בקיוסק עבד כמוכר וכקופאי וטיפל גם בסידור וניקיון הקיוסק. לעבודה היה מגיע כל יום בשעה 8.00 ועבד עד השעה 16.00. לטענתו בחודש 3/99 פוטר מעבודתו, משום שבעלת הקיוסק החליטה להעסיק עובד אחר שמתמצא יותר במחשבים של טוטו ולוטו. עוד מציין התובע כי אם לא היה מבצע את העבודה, בעלת הקיוסק - גיסתו היתה נאלצת להעסיק עובד אחר במקומו, על מנת שיבצע את העבודות אותן ביצע.נ




בענף הביטוח הלאומי, קירבה משפחתית אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד-מעביד. יחד עם זאת, כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה, הם קרובי משפחה, הלכה פסוקה היא כי בית הדין בוחן בקפידת יתר את טיבם של היחסים שנוצרו; האם בפניו מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית, או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות. עמד על כך כבוד הנשיא אדלר בפרשת אורלי יהלום (עב"ל 20105/96 אורלי יהלום – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לו 603, 616):


"בענף הביטוח הלאומי, קירבה משפחתית – ולו קירבה בין הורים וילדים – אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד מעביד. המניע לבחירת העובד, בין אם הוא מניע עיקרי או משני, אינו קובע לעניין קיומם של יחסי עובד מעביד. מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה, היא היא הקובעת לעניין זה (דב"ע לג/108-0 המוסד לביטוח לאומי – כץ, פד"ע ה 31).ב

עם זאת, כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה הם קרובי משפחה, הלכה פסוקה במשפט הביטחון הסוציאלי היא, כי בית הדין בוחן בקפידת יתר את טיבם של היחסים שנוצרו;"

נטל השכנוע כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בין בני משפחה מוטל על בן המשפחה - ובענייננו התובע - הטוען לקיומם.ו



משנושא הקרבה המשפחתית הינו נושא שיש לבודקו בקפידת יתר, נשאל התובע, כמו כל יתר התובעים, במסגרת התביעה לדמי אבטלה שהגיש "האם יש קרבה משפחתית בינך לבין מעבידך". על שאלה זו, שבטופס התביעה, התובע לא השיב?! (מוצג נ/1). בעדותו בפנינו ציין התובע שלא השיב על השאלה כי "יכול להיות שלא שמתי לב ולכן לא התייחסתי"?! (עמ' 7 לפרוטוקול שורה 10).נ




התובע העיד בפנינו כי התפטר מעבודת השיפוץ אצל אזולאי, משום שגיסתו ביקשה ממנו והעבודה אצלה (בקיוסק) קלה יותר מאשר שיפוצים ולכן העדיף לעבוד אצלה (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 21-22). העובדות כהווייתן אינן מתיישבות עם עדות זו. כעולה מתצהירו, התובע סיים את עבודתו בשיפוצים אצל רוברט אזולאי בסוף חודש ספטמבר 1998. מחודש אוקטובר ועד לסוף חודש דצמבר 1998 לא עבד. נשאלת השאלה, אם אכן הגיסה ביקשה מתובע לעבוד אצלה בקיוסק והתובע סיים את עבודתו בשיפוצים, מדוע לא החל לעבוד בקיוסק מיד בתחילת חודש אוקטובר 1998, אלא, כנטען על ידו, רק לאחר שלושה חודשים - בחודש ינואר 1999?! תשובה מניחה את הדעת לשאלה זו לא קיבלנו.ב




אשר לסיבת הספקת עבודת התובע בקיוסק הובאו בפנינו גירסאות שונות:
במכתב הפיטורים (מוצג ת/2), שאינו נושא תאריך, והחתום, כנחזה, על ידי הגיסה - גב' לאה בבראשוילי, מצויין:


"הננו להודיעך על גמר עבודתך בעסקנו עקב חוסר עבודה בתאריך 31.3.99 המשך הצלחה בדרכך."

בעדותו התייחס התובע לסיבת פיטוריו ואלה דבריו בעמ' 6 לפרוטוקול שורות 27-29:
"לא המשכתי לעבוד בקיוסק כי תמיר התמצא בקיוסק טוב מאוד. הוא לימד אותי ויכל לפטר אותי בתור תלמיד. מי שהחליף אותי קראו לו אורי. הכניסו אותו לעבוד והוא היה אחד המומחים בחיפה."

כעולה מתצהיר התובע (סעיף 3) מי שהחליף אותו בקיוסק הוא מומחה למחשבים המתמצא במחשבים של לוטו טוטו. התובע העיד כי כאשר החל לעבוד בחודש ינואר 1999 מכשיר הלוטו טוטו כבר היה בקיוסק, אך לדבריו, לא ניתן היה לתפעל אותו. משתמיר (בנה של גיסתו) חזר מהקורס פיטרה הגיסה את התובע משום שלא ידע לתפעל את המכשיר והכניסה אדם אחר שיודע לטפל במכשיר (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 13-16). אם כך, נשאלת השאלה מדוע הגיסה - בעלת הקיוסק קיבלה את התובע מלכתחילה לעבודה, שהרי התובע אינו מומחה ללוטו, ולא לקחה את המומחה למחשבים כבר בחודש ינואר 1999?! על תמיהה זו לא מצאנו הסבר או מענה. זאת ועוד העילה - אי מומחיותו במחשבים - אותה מציין התובע כעילת פיטוריו, אינה מתיישבת עם העילה המצויינת במכתב הפיטורים והיא - "חוסר עבודה".ו



גירסה נוספת שאינה מתיישבת עם קודמותיה היא גירסת המעביד המצויינת בתביעת התובע לדמי אבטלה (מוצג נ/1). בתביעה זו ציין המעביד כי הסיבה להספקת עבודת התובע היא "ירידה דרסטית ברווח של העסק".


התובע נשאל מהי תגובתו לסיבה זו שציין המעביד ולא למותר יהא להביא את דבריו בעניין זה (ראו עמ' 7 לפרוטוקול שורות 2-5):

"ת. כן. לדעתי מה שהם הרוויחו מקודם אני לא יודע. בזמני הכנסה חודשית היתה בסדר לדעתי. אני לא יכול לשפוט את מה שהם הרוויחו קודם." (ההדגשה אינה במקור)

ובעמ' 6 לפרוטוקול שורות 31-32 העיד התובע כי העסק הלך טוב:

"..... פטרו אותי רק בגלל שמצאו בן אדם מומחה ללוטו. העסק הלך טוב".נ
(ההדגשה אינה במקור)



הנה כי כן, גירסת המעביד בדבר ירידה דרסטית ברווח העסק, אינה מתיישבת עם עדות התובע, לפיה "העסק הלך טוב" וכי פיטוריו נבעו לא מירידה דרסטית של ההכנסות, כי אם מחוסר מומחיותו.ב




משאלה פני הדברים לא שוכנענו כי אכן התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין גיסתו- בעלת קיוסק נווה שאנן בחודשים: 1/99, 2/99 ו - 3/99, והתובע, כבן משפחה, לא השכיל לעמוד בנטל השכנוע המוטל עליו. התרשמותנו היא כי הטענה בדבר "העסקה" זו כביכול של התובע, למשך שלושה חודשים בלבד, על ידי גיסתו, לא באה, אלא להשלים את תקופת אכשרת התובע לצורך קבלת דמי אבטלה.




בנסיבות אלה אנו קובעים כי בחודשים 1/99, 2/99 ו - 3/99 לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין גיסתו - בעלת קיוסק נווה שאנן ומשכך לא צבר התובע תקופת אכשרה כחוק ועל כן אנו דוחים את תביעתו לדמי אבטלה.


12. משעסקינן בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי אין צו להוצאות.ו




לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. החזר דמי אבטלה

  2. דמי אבטלה למפונים

  3. דמי אבטלה עולה חדש

  4. דמי אבטלה חברת יחיד

  5. עובד עונתי דמי אבטלה

  6. חוק זכאות לדמי אבטלה

  7. ימי אכשרה לדמי אבטלה

  8. עזרה משפחתית דמי אבטלה

  9. סירוב עבודה דמי אבטלה

  10. דמי אבטלה לפני גיל 20

  11. דמי אבטלה ועבודה נוספת

  12. דמי אבטלה התפטרות מרצון

  13. תביעה לתשלום דמי אבטלה

  14. דמי אבטלה מתחת לגיל 20

  15. מחיקת תביעה לדמי אבטלה

  16. התפטרות מוצדקת דמי אבטלה

  17. דמי אבטלה התפטרות מוצדקת

  18. תביעה להפרשים בדמי אבטלה

  19. שכיר או עצמאי - דמי אבטלה

  20. דמי אבטלה לעובד יחיד בחברה

  21. דמי אבטלה למי שעבד אצל אחיו

  22. דמי אבטלה לראש רשות מקומית

  23. קיזוז דמי מזונות מדמי אבטלה

  24. זכאות לדמי אבטלה תקופת אכשרה

  25. חישוב דמי אבטלה בעבודה חלקית

  26. דמי אבטלה לעובד אצל מעסיק זר

  27. דמי אבטלה עקב צמצום היקף משרה

  28. חישוב תקופת אכשרה לדמי אבטלה

  29. צבירת תקופת אכשרה לדמי אבטלה

  30. תקופת אכשרה לזכאות לדמי אבטלה

  31. הפסקת עבודה מרצון - דמי אבטלה

  32. ניכוי דמי אבטלה מקצבת פנסיונר

  33. עבודה פיקטיבית לצורך דמי אבטלה

  34. זכאות דירקטור בחברה לדמי אבטלה

  35. דמי אבטלה למי שעובד אצל אבא שלו

  36. דמי אבטלה למי שעובד בעסק משפחתי

  37. דמי אבטלה לאישה שעובדת אצל בעלה

  38. אישה שעובדת אצל בעלה - דמי אבטלה

  39. עבודה לחודש אחד בלבד - דמי אבטלה

  40. שלילת דמי אבטלה למרות הסכמה לעבוד

  41. ביטול דמי אבטלה בגלל סירוב עבודה

  42. עבודה בחקלאות אצל האבא – דמי אבטלה

  43. התפטרות לצורך לימודים - דמי אבטלה

  44. דמי אבטלה לאחר עבודה אצל קרוב משפחה

  45. דמי אבטלה לאחר עבודה בעסק של ההורים

  46. סירוב לקבל עבודה - שלילת דמי אבטלה

  47. התפטרות לצורך טיפול בילד דמי אבטלה

  48. דמי אבטלה לעובד משק חקלאי של ההורים

  49. דחיית דמי אבטלה בטענה כי העובד עצמאי

  50. עבודה במשכורת יותר נמוכה מדמי אבטלה

  51. המשך עבודה לאחר פיטורין - דמי אבטלה

  52. דמי אבטלה - עבודה במקומות עבודה שונים

  53. מכתב פיטורים פיקטיבי לקבלת דמי אבטלה

  54. זכאות אישה שעובדת אצל בעלה לדמי אבטלה

  55. עבודה של חודש – תקופת אכשרה לדמי אבטלה

  56. בעלים של חברה שהוא גם שכיר - דמי אבטלה

  57. תביעה לתשלום דמי אבטלה בבית הדין לעבודה

  58. פיטורים מעבודה אצל האב – זכאות לדמי אבטלה

  59. מכתב פיטורים לעובד שהתפטר לצורכי דמי אבטלה

  60. תקופת אכשרה לדמי אבטלה - קורס הכשרה מקצועית

  61. ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בנושא דמי אבטלה

  62. העסקת קרוב משפחה לצורך דמי אבטלה בביטוח לאומי

  63. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון