הנחת צנרת ביוב בשטח פרטי

תא (קריות) 1474/01 הנחת צנרת ביוב בשטח פרטי   1. בסמוך לחודש 10/99 ביצעה הנתבעת, על פי הנטען, עבודות של הנחת צנרת ביוב ובורות ביקורת בחלקתו של התובע, הידועה כחלק מחלקה 48 בגוש 19353, באדמות כפר עראבה ( להלן "החלקה" ).   בפי התובע שלוש טענות עיקריות :   א.      הנתבעת הניחה את הצנרת בתוך חלקתו, בניגוד לתכניות המאושרות שהציבו את הצנרת בגבול החלקה ( בתוואי תעלה המשמשת גבול בין חלקתו של התובע לבין חלקות גובלות אחרות ). ב.      הנתבעת לא קיימה את חובתה במסירת הודעה לתובע על ביצוע העבודות הנ"ל, חובה המעוגנת בסעיף 3 (3) לחוק הרשויות המקומיות ( ביוב ) תשכ"ב- 1962 ( להלן "החוק" ).   ג.        עקב העבודות נגרמו לתובע נזקים שהוערכו על ידו בסך של 52,200 ש"ח. חלק מהנזקים ( בגובה של 26,200 ) נתמכו בחוות דעת שמאי מטעמו.   2.                   הנתבעת הכחישה את טענות התובע, וציינה, כטענה מקדמית, כי התובע הינו הבעלים של חלק מהחלקה, על כן אין הוא זכאי לתבוע את מלוא הנזקים שנגרמו לחלקה בכללותה, ואשר הוכחשו על ידה. לגופו של עניין, טענה הנתבעת כי עבודות הנחת קווי הביוב נעשו על ידה, מכח סמכותה על פי חוק הרשויות המקומיות האמור, ובהתאם לתכניות המאושרות, ותוך התאמת התכנון לתנאי השטח, הטופוגרפיה, אילוצי הגרביטציה, ומתן משקל לטובת ונוחות התושבים בכללותם.   הנתבעת הכחישה את הנזקים הנטענים על ידי התובע, וטענה כי הודע לתובע על ביצוע העבודות נשוא התביעה, בטרם תחילת ביצוען.   לתמיכת טענותיה בעניין הנזק, הגישה הנתבעת חוות דעת מטעמה ולפיה הוערך הנזק בחלקה בסך של 6,860 ₪.   מטעם התובע העידו התובע עצמו ומומחה מטעמו, מר יורם מירה, ומטעם הנתבעת העידו מנהל מחלקת הביוב במועצה, ומומחה מטעמה, מר עאטף עלאם.   3. דיון :   לעניין מעמדו המשפטי של התובע, וזכויותיו בחלקה נשוא התביעה : התובע הגיש נסח רישום של החלקה ( ת/3 ), ממנו עולה כי החלקה רשומה על שם אביו המנוח ושני דודיו, בחלקים שווים ביניהם ( 1/3 לכל אחד ). כן הציג התובע, הסכם פירוק שיתוף במקרקעין ( ת/10 ), שנערך בין הבעלים הנ"ל, ואשר התייחס למספר חלקות הנמצאות בבעלות משותפת ביניהם, ובין היתר, החלקה נשוא התביעה ( חלקה 48 ).   מעיון בהסכם עולה כי - למעט תת חלקות 48/1/1 ו- 48/1/2 - רוב השטח של החלקה, ובין היתר השטח בו עובר קו הביוב נשוא התביעה, יוחד לטובת התובע ואחיו, שהינם היורשים החוקיים של האב המנוח. הסכם פירוק השיתוף לא נסתר על ידי הנתבעת. אף בסיכומיה, לא התייחסה הנתבעת להסכם הנ"ל ולעניין ייחוד החלקות בין הצדדים כאמור, וניתן לראותה, כמי שזנחה העלאת טענות בהקשר זה.   4. אולם עיון בצו הירושה של אביו המנוח של התובע ( ת/2 ) , מעלה כי העזבון שלו חולק בין ארבעה אחים בחלקים שווים ביניהם, כשהתובע הינו אחד מהם. משמע, שזכותו של התובע בחלקה אינה עולה על ¼ חלקים.   יצויין כי שאר היורשים לא צורפו כתובעים בתביעה זו. במהלך הבאת הראיות הגיש התובע יפוי כח חתום על ידם ( ת/11 ), המיפה את כוחו לפעול בשמם ובמקומם בכל מה שקשור לתביעה הנדונה. יאמר מיד, כי משלא צורפו שאר היורשים כתובעים בתביעה זו מלכתחילה, או בכל שלב מאוחר יותר, בהתאם לסדרי הדין המקובלים, אין ביפוי הכח הנ"ל בכדי לרפא את הפגם בשל אי צירופם כאמור, ואין בו כדי להקנות להם מעמד משפטי בתביעה זו. ובמילים אחרות, ליפוי כח הנ"ל, בנסיבות העניין, אין כל נפקות.   יוצא איפוא כי לתובע זכות תביעה באשר לחלק השווה ל- 1/4 חלקים בחלקה נשוא התביעה.   5.                   לעניין הטענה בדבר ביצוע העבודות תוך חריגה מהתכניות המאושרות התובע לא חלק על סמכותה של הנתבעת להניח צנרת ביוב בחלקה, סמכות המוקנית לה על פי סעיף 3 (3) לחוק הרשויות המקומיות האמור, אולם לטענתו, בביצוע העבודות הנ"ל, חרגה הנתבעת מהתכניות המאושרות שהוכנו לכך, על ידי הנחת קו הביוב בתוך החלקה, במקום, על גבול החלקה בהתאם לתכניות המאושרות הנ"ל.   אולם, טענתו הנ"ל נותרה בגדר טענה. התובע לא הניח תשתית ראייתית להוכחתה. התוכניות המאושרות המגדירים את תוואי הנחת קו הביוב בחלקה, לא הוגשו על ידו, ובכך נשמט הבסיס להוכחת הטענה הנ"ל. יתרה מזו, בחקירתו הנגדית מסר התובע : " אני לא ראיתי מפות. אני לא ראיתי את התכנון " ( עמ' 4 ש' 6 לפרוטוקול )   יוצא איפוא שטענתו הנ"ל של התובע נשענת על כלום, וככזו יש לדחותה.   אומר בשולי הדברים, כי גם אם הוכח כי קו הביוב המופיע בת/12, הונח בניגוד לתכניות המאושרות, לא ראיתי בסטיה הקלה בהנחתו, כפי שמופיע בתרשים הנ"ל, פגיעה של ממש בזכויותיו של התובע, ובזכות ההנאה שלו מהחלקה, המצדיקה פיצוי.   6. לעניין אי מסירת הודעה   לטענת התובע, הנתבעת ביצעה את העבודות של הנחת קווי הביוב, מבלי למסור לו הודעה, כמתחייב מסעיף 3 (3) לחוק הרשויות המקומיות, הקובע :   " להניח צינורות המחברים נכס לביב ציבורי ולהעביר את הביוב דרך כל קרקע או מתחתה, לאחר מתן הודעה על כך לבעלי הנכסים. " בסעיף הנ"ל, כפי שניתן לראות, לא הוגדרה דרך משלוח ההודעה לבעל הנכס, וצורתה. נכון הוא שהנתבעת לא הציגה כל הודעה בכתב, שנשלחה על ידה לתובע, בקשר לביצוע העבודות נשוא התביעה, אולם, בחקירתו הנגדית מסר התובע:   " סגן ראש המועצה פנה אלינו ומר תמים ביקשו להכניס את קו הביוב ואני סירבתי שהם יתקינו את הקו בתוך החלקה. מאז הם לא חזרו אלי " ( עמ' 6 ש' 3-4 לפרוטוקול ).   בהעדר חובת הודעה בכתב, ומשהוכח כי הנתבעת העמידה את התובע על כוונתה לביצוע העבודות בחלקה, יצאה היא ידי חובתה בעניין זה, ואין לומר כי זכויותיו של התובע נפגעו באופן משמעותי מהעדר הודעה בכתב.   על כן, גם טענה זו דינה להדחות.   7. לעניין הנזק   סעיף 6 לחוק קובע :   " בביצוע עבודות ביוב לפי חוק זה תימנע הרשות המקומית ככל האפשר מגרימת נזק ותשלם פיצויים בעד כל נזק שגרמה בביצוע עבודות אלה "   התובע הגיש חוות דעת ( ת/13 ) של מומחה מטעמו, מר יורם מירה, ולפיה הוערך הנזק שנגרם לחלקה בעקבות העבודות נשוא התביעה, בסך של 26,000 ש"ח.   הנזק חולק למספר מרכיבים :   א.      לעניין התעלה   המומחה מטעם התובע התייחס בחוות דעתו לתעלת בטון הממוקמת בתוואי גבול החלקה, ואשר נהרסה על ידי הנתבעת, על פי הנטען.   מהעדויות עלה כי הנתבעת בנתה את התעלה מחדש, לאחר עריכת חוות הדעת הנ"ל. התובע אישר עובדה זו בחקירתו הנגדית, אם כי לטענתו, התעלה נבנתה במקום הלא נכון ובגובה הלא נכון. טענות אלה לא הועלו בתצהיר עדות ראשית שלו, ולא נתמכו בכל ראיה שהיא, ואף לא הוגשה כל השלמה לחוות הדעת של המומחה מטעמו של התובע בהקשר זה.   ב.      לעניין עצי הזית   הנתבעת הודתה בעקירת 6 עצי זית. המומחה מטעם התובע העריך את עלותו של כל עץ זית כנ"ל, בסך של 1,000 ₪. הערכתו הנ"ל מקובלת עלי, והיא תואמת את ההערכות המובאות בפני בית משפט זה, בתיקים אחרים, לגבי מחירם של עצי הזית.   על כן, ובהעדר תעריף קבוע ומחייב, הנני מעמידה את הנזק בגין עצי הזית הנ"ל על סך של 6,000 ₪.   התובע טען עוד לפגיעה ב-4 עצי זית נוספים בשיעור של 50 %, והעמיד את הנזק בגינם על סך של 3,000 ₪. הנתבעת לא חלקה על הפגיעה בעצים הנ"ל, אולם לטענתה, נזקו של התובע בגין אובדן היבול מעצים אלה, לשתי עונות, הינו בסך של 560 ₪.   הואיל ושתי ההערכות שניתנו על ידי מומחי הצדדים, מבוססים על השערות בלבד ללא מימצא עובדתי נתון, מצאתי לנכון להעמיד את הסכום תחת ראש נזק זה על סך של 1,200 ₪.   ג. עבודות פינוי השטח   לא השתכנעתי בטענתה של הנתבעת, כפי שהובאה מפי נציגה מר סעדי, כי התובע מנע ממנה מלהמשיך בעבודת פינוי הפסולת מהחלקה, ומכל מקום, הקבלן שבידיו הופקדה מלאכה זו, לא זומן על ידי הנתבעת למסירת עדות בהקשר זה.   על כן, ולאחר ששמעתי את המומחה מטעם התובע בעניין זה, ועיינתי בתמונות התומכות בכך, הגעתי למסקנה כי הסך של 4,000 ₪, שהוקצב לכך בחוות דעתו של מר יורם, הינו סביר בנסיבות העניין.   ד.      עבודות מילוי, יישור ופיזור ערימות העפר   עבודות אלה הוערכו על ידי המומחה מטעם התובע בסך של 2,000 ₪, ואילו, מומחה הנתבעת העריכם בסך של 1,500 ₪.   לאור היקף העבודות כפי שמשתקף בתמונות שהוגשו על ידי התובע, הנני מעדיפה את הערכתו של המומחה מטעם התובע בהקשר זה.   ה.      ירידת ערך החלקה ופגיעה באפשרויות השימוש בה נזקים אלה שהועמדו על סך של 25,000 ₪, נטענו על ידי התובע באופן סתמי, ולא נתמכו בכל ראיה שהיא.   על כן, סך כל הנזקים שנגרמו לחלקה הינם כדלקמן :   6 עצי זית 6,000 ₪ פגיעה ב-4 עצי זית 1,200 ₪ עבודות פינוי הפסולת 4,000 ₪ עבודות מילוי ויישור 2,000 ₪   על אלה יש להוסיף שכ"ט שמאי בסך של 1,200 ₪.   חלקו של התובע בחלקה הינו ¼ כאמור, וכך הוא חלקו בנזק.   7. לאור כל האמור לעיל, הנני מחליטה לקבל את התביעה באופן חלקי, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 3,600 ₪, וכן ¼ מאגרת בית המשפט ששולמה על ידו, והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ( 9.5.00 ) ועד התשלום המלא בפועל.   כמו כן הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪ + מע"מ, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.   שטח פרטיצנרת ביובהנחת צנרתביוב