קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הסבת זכויות במגרש לקטין: בפנינו ערר על החלטת המשיב בהשגה שהוגשה בדבר שווי העיסקה כפי שיפורט להלן. העוררים שהם חברי מושב כפר יאשיה (אגודה שיתופית) שבעמק חפר, הופנו על ידי המושב למינהל מקרקעי ישראל לחתימת הסכם פיתוח ולאחריו הסכם חכירה לגבי מגרש בשטח של 500 מ"ר למטרת הקמת בית מגורים, וזאת על פי החלטה 737 של המינהל. המגרש שעלה בהגרלה לעוררים מספרו 248 (להלן: "המגרש"). בהסכם שנכרת ב- 16.2.97 הסבו והעבירו העוררים את זכותם למגרש הנ"ל לקטין באמצעות הוריו. ההסכם אושר על ידי בית המשפט לעניני משפחה. תמורת הסבת הזכות נקבעה בהסכם לסך 20,000 דולרים בשווי שקלי לפי השער היציג במועד התשלום בפועל. בנוסף לכך התחייב הקונה לשאת מכל העליות המפורטות בנספח א' להסכם, עד לתקרה של 60,000 דולרים. רשימת העלויות כוללת תשלום ל"משקם" בסך 9,000 דולרים, ותשלום סך 1,000 דולרים כהוצאות טיפול בהקצעת המגרשים ששולמו כמקדמה. העוררים צרפו סיכומם קבלה על פיה שולמו בהקצאת המגרשים ששולמו כמקדמה. העוררים צרפו לסיכומם קבלה על פיה שולמו "כפיקדון" סך 3,000 שקלים כתנאי להשתתפותם בהגרלת המגרש, המהווים את הוצאות הטיפול בהקצאת המגרשים. בסעיף 9 להסכם נאמר כי המקדמה הנ"ל נכללת בתמורה על פי ההסכם. המשיב העריך את שווי העסקה לסך 29,000 דולרים המורכב: מהתמורה של 20,000 דולרים בתוספת התשלום למשקם בסך 9,000 דולרים. להערכת המשיב שווי זה הוא סביר ותואם שוויון של עסקאות דומות שנערכו במקרקעין. השווי השקלי של סכום זה היה 96,889 שקלים נכון לתאריך העסקה ב- 16.2.97. העוררים טוענים כי ההסכם הנ"ל אינו מהוה הסבת או העברת זכויות במקרקעין אלא רק התחייבות העוררים "לגרום לכך כי האגודה תכלול ברשימת המומלצים שיעברו לידי המינהל את הקונים כמועמדים להקנית זכויות במגרש הנ"ל על מנת שיחתמו על הסכם פיתוח ולאחריו על הסכם חכירה עם המינהל" (סעיף 2 להסכם הנ"ל). אין לקבל טענה זו. מס שבח חל גם על זכויות "חוזיות" הקשורות למקרקעין ואינו מוגבל לזכויות קניניות. זכויות חוזיות אלה "הגם שאינן מקנות לבעליהן זכות בנכס עצמו אלא מהוות זכות אישית כנגד הצד השני לעיסקה, המחוקק ממסה אותן כמס שבח בגלל היותן קשורות קשר הדוק למקרקעין" (נמדר: מס שבח מקרקעין, מהדורה שלישית מחודשת 1998 סעיף 414 בעמ' 126). בהסכם שנכרת העבירו או הסבו העוררים לקונה את הזכות לקבל את הזכויות במגרש הנ"ל אם וכאשר הקונה ימלא את כל תנאי ההסכם. העברת זכות שכזו חייבת במס שבח. פסקה 2 להגדרת "מכירה" בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג- 1963 קובעת כי "הענקתה של זכות לקבל זכות במקרקעין וכן העברה או הסבה של זכות לקבל זכות במקרקעין או ויתור על זכות כאמור" תחשב למכירה החייבת במס שבח. האמור חל בענייננו. טענתם הנוספת שלה עוררים היא שיש להעריך את שווי העיסקה לסך 20,000 דולרים בלבד. תשלום ה- 9,000 דולר נעשה למשקם לפי דרישת המושב מהקונה ואין להכלילו בשווי העסקה. טענת המשיב היא כי התחיבות הקונה לשלם "למשקם" מהוה תשלום שהעוררים חבים בתשלומו למשקם ויש לראותו כחלק משווי העסקה הנ"ל. חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, תשנ"ב- 1992 (תוקן בשנת תשנ"ג- 1993) יצר נושא תפקיד בשם "המשקם" המתמנה על ידי ועדה ממונה על ידי שר המשפטים. תפקידו של המשקם הוא לטפל בחובותיו של גורם חקלאי הנובעים מהלואות שנתנו לצורך עסוקו כחקלאי. המשקם מוסמך להסדיר את החובות, לקבוע את סכומי החובות כולל הפחתתם, למחוק חלק מהחובות, לקבוע את אופן חלוקתם ודרך פריסתם. החוק נועד לתמוך, בין היתר, בחקלאות המשפחתית, למנוע את התמוטטותה ולהביא לשיקומה. עצם ההפניה לתשלום למשקם נותנת, לכאורה, שמדובר בתשלום לפרעון חוב של העוררים, "כגורם חקלאי", שמקורו בהלוואות שנטלו, העוררים לצרכי עסוקם החקלאי שהטיפול בהם נתון בידי המשקם. אין מחלוקת כי הקונה אינו גורם חקלאי. נראה לכן שהתשלום למשקם על ידי הקונה הוא לפרעון חוב של העוררים כחקלאים המצוי בטיפולו של המשקם. הקונה התחייב לשלם למשקם תשלום שהעוררים חבים בו. יש לכן לראותם כמי שקבלו בנוסף למחיר של ה- 20,000 דולרים גם את הסכום של 9,000 דולרים שהקונה התחייב לשלמם למשקם, כך שסך כל שווי העיסקה מסתכם לסך 29,000 דולרים בשווי שקלי. נקבע בהסכם כי במידה והחוב למשקם עולה על הסכום של 9,000 דולרים ישאו בו העוררים והטעם הסביר לכך הוא שהם החייבים בחוב זה (סעיף 11.2 להסכם הנ"ל). באשר לסכום של 1,000 דולרים בשווי שקלי של 3,000 שקלים הרי שסכום זה כלול בתמורה על פי החוזה ולפיכך זכאי העורר לניכויו לפי חוק מס שבח. התוצאה היא שאנו דוחים את הערעור לגבי שווי העסקה ומכירים בניכוי של 1,000 דולרים בשווי שקלי שנקבע. אנו מחייבים את העוררים לשלם למשיב את הוצאות הערר ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 שקלים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. קטיניםחוזהקרקעותהסבת זכויותהסכם פיתוח