קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא העונש על שבירת חלון רכב: 1. המערער הואשם בכתב האישום בבית-המשפט קמא, כי ביום 16.2.95 התפרץ לרכב מסוג אאודי בכוונה לבצע גניבה, ניפץ את החלון הימני של הרכב בעזרת שבר מצת (פלאג) שהיה ברשותו, פתח את דלתו הימנית האחורית של הרכב, ונכנס לתוכו. בשל כך, הואשם המערער בפריצה לרכב (בכוונה לבצע גניבה או פשע) - עבירה על סע' 413 ו' (סיפא) לחוק העונשין תשל"ז1977- (להלן: החוק) ובחבלה במזיד - עבירה על סע' 413 ה' לחוק. 2. בית-המשפט קמא הרשיע את המערער בעבירות על סע' 413 ו' (סיפא) לחוק ו- 413 ה' לחוק, לאחר שלא האמין לטענותיו, וזאת כאשר המערער עצמו הודה בשבירת זכוכית הרכב על-ידי המצת, והודה בכניסתו לתוך הרכב, אלא שטען כי לא התכוון לגנוב מאומה, ובפועל אכן לא גנב דבר. 3. בית-המשפט קמא גזר את עונשו של המערער למאסר בפועל של חמישה חודשים, מאסר על תנאי של תשעה חודשים, וקנס בסך 2,500 ש"ח. 4. המערער מערער הן על ההרשעה והן על העונש. 5. לכאורה נראה לנו כי בית-המשפט קמא צדק בכך שהרשיע את המערער בפריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה - שכן אין להניח כי המערער שבר את זגוגית הרכב ונכנס לתוכו - "לשם שמיים", או למטרה חוקית כלשהי. 6. בפועל לא גנב המערער דבר מהרכב - שכן לא מצא את הרדיו-טייפ שהיה מוחבא ולא נראה לעין. 7. למרות זאת, החלטנו לבוא לקראת המערער ולהרשיעו בעבירה על סע' 413 ו' (רישא) לחוק - "הפורץ רכב או מתפרץ לרכב" - בלבד, ואנו מקבלים את הערעור לעניין ההרשעה בנושא זה בלבד. 8. העונש שנגזר על המערער חורג לקולא לא רק לגבי העבירה בה הורשע המערער בבית-המשפט קמא, אלא אף לגבי העבירה החלופית שהרשענו אותו על פיה, ועל-כן לא ראינו לשנותו, למרות שהחלטנו להרשיעו בעבירה קלה מזו בה הורשע על-ידי בית-המשפט קמא. 9. איננו רואים מקום לריצוי עונש המאסר בעבודות שרות לגבי עבירות מסוג זה. חלוןרכב