הפרעות נפשיות בצבא

ענ (ב"ש) 35/96 הפרעות נפשיות בצבא

 
1. עניינו של ערעור זה הוא פגימה הקשורה בהפרעות נפשיות.
 
2. בתאריך 14/03/94, פנה המערער לקצין-התגמולים בתביעה להכיר בו כ"נכה", לפי חוק
הנכים (תגמולים ושיקום), ה'תשי"ט - 1959 [נוסח משולב], וזאת בגין הפגימה האמורה
לעיל.
 
3. קצין-התגמולים, בהחלטה מיום 22/01/96, הודיע למערער כי החליט לדחות את תביעתו.
 

4. בהחלטתו לדחות את התביעה מסתמך קצין-התגמולים על תוצאות הבדיקות ועל חוות-
דעת רפואית, מיום 20/12/95 שלפיהן הגיע לכלל מסקנה, כי לא קיים "קשר סיבתי" בין ההפרעות הנפשיות, שמהן סובל המערער עוד מלפני גיוסו, לבין תנאי שירותו הצבאי, כמשמעות ביטוי זה בסעיף 1 לחוק הנכים.
 
5. על החלטתו דלעיל של קצין-התגמולים, מיום 22/01/96 הגיש ב"כ המערער (עו"ד עודד
צידקוני, שבאותה עת ייצג את המערער) ערעור זה, ביום 22/02/96.
 
 
6. חוות-הדעת הרפואית, מיום 20/12/95, עליה הסתמך קצין-התגמולים בדחותו את תביעת
המערער, כאמור בסעיף 4 של פסק-דין זה, היא חוות-דעתו הרפואית של פרופ' משה קוטלר, מומחה למחלות פסיכיאטריות.
 
7. פרופ' מ. קוטלר מציין בחוות-דעתו האמורה, מעברו, כדלקמן:ב -
 
"ה- 5 מבין 7 ילדים, אביו נטש את הבית בהיותו כבן 5 ומאז גודל ע"י אמו
בעזרת שרותי הרווחה. השלים 10 שנות לימוד. בכיתה מיוחדת במגמת נגרות ומאז ומתמיד מתואר כמוזר וחריג עם תקשורת לא ברורה. נטייה להסתגרות וללא חברים קרובים".
 
8. פרופ' מ.קוטלר מציין בחוות-דעתו האמורה, את תולדות השירות, הבדיקה והדיון,
כדלקמן:ו -
 
"מתואר עוד טרום שרותו כמוזר. מתבודד, בעת מחשבות טלפטיות ומחשבות
של 'החדרת וגניבת מחשבות'. עם זאת גוייס לשירות סדיר והוצב לשרת
בחיל-הים בתפקיד של עובד כללי. מתאר תנאי שירות קלים.
 
מתאר את נסיבות המשבר בשריות שנגזרו להערכתו מכך שנפגע ברגלו ע"י אחד
מעמיתיו שבעט בו, ומכיוון שלא התייחסו ברצינות לבעייתו הרפאית המינורית, נכנס ללחץ, כמו כן, טוען שהיה בלחץ מיוחד עקב 'מלחמת המפרץ' שהיתה אז ברקע.
 
המערער אושפז כ- 18 חודשים לאחר גיוסו במצב פסיכוטי חריף שחלף תוך תקופה קצרה ביותר ללא טיפול תרופתי.
 
מסיכום המחלה עולה, שבני משפחתו שבאו לבקרו יום לאחר אשפוזו טענו שאין כלל הבדל בין מצבו הנוכחי למצבו הרגיל ומשתמיד היה כזה.
 
הנבדק שוחרר לאחר יום אשפוז בלחץ המשפחה, תחת אבחנה של אישיות סכיזוטיפאלית שפיתחה משבר פסיכוטי קצר ביותר, על רקע הלחץ הבטחוני ("מלחמת המפרץ", כפי הנראה). בעקבות אשפוז קצר זה שוחרר עם ס.כ. 21.
 
המערער טוען (כמו בני משפחתו) שבעקבות שחרור לא מוצדק זה (שולל בכלל את העובדה שהיה לו משבר נפשי) נפגע ביותר ועל-כן הוא קובל ומגיש תביעה.
 
בתאריך 05/07/95, עבר אשפוז פסיכיאטרי נוסף במרכז לבריאות נפש בבאר-שבע, שם אובחן כסובל ממחלה סכיזופרניה ונמצא ליום במעקב המרפאה הפסיכיאטרית בבאר-שבע.
 
בבדיקה:נ
הופעתו מרושלת, אינו מגולח, משתף פעולה באופן פורמאלי אך קשה מאוד לקבל ממנו כל פרט רלוונטי, וניכר שלא המערער ולא משפחתו מבינים את מהות התביעה. האפקט רדוד ומצבו הרוח מתואר כאדיש ומרוחק. במהלך החשיבה עקיפנות ורפיון אסוציאטיבי ובתוכן החשיבה קולות וקונקרטיזציה, אם כי לא נקלטו מחשבות שווא פעילות. שולל הזיות פעילות. השפוט גבולי והתובנה לקוייה. במישור הקוגנטיבי ניכר ליקוי בקשב ובזכרון לטווח קצר.
 
דיון:ב
מדובר בגבר בן 24, שמאז שחר נעוריו מתואר כסובל מהפרעה סכיזוטימאלית טיפוסית עם תפקוד אקדמי, חברתי ותעסוקתי ירודים.
 
במהלך השירות בחיל-הים בתפקיד של עובד כללי ובהעדר נסיבות לחץ אובייקטיביות הקשורות לשרות (יתכן והיתה אווירת לחץ לאומית על רקע 'מלחמת המפרץ'), פתח דקומפנסציה פסיכוטית קצרה שהוליכה לאיתור
 
 
הפסיכופתלוגיה הבסיסית ממנה סובל הנבדק, ולפיטוריו עם סוג בריאות:ו -
21.
 
מאז, ממשיך באותו דפוס תפקודי ופסיכופטולוגי שאפיין אותו כבר במהלך נעוריו (ושלהערכתי לא הגיע לפוקוס טיפולי בגלל ניסבות הרקע הפסיכוסוציאלי בו גדל), יתכן וכיום סובל ממחלה סכיזופרנית מוגדרת, אולם איני רואה כל קשר מהותי בין נסיבות השירות לבין התפתחות התהלך הפסיכופטולוגי ממנו סובל.
 
מה שברור לעין, שלא המערער ולא משפחתו מבינים את מהות התביעה שהוגשה למערכת אגף השיקום.
 
מאידך, יש להם צפיות גבוהות ביותר שיטופל וישוקם ע"י המערכת הצבאית.
 
ניסיתי להסביר לבני המשפחה את מהות התביעה, אך נראה שאינם מבינים או אינם רוצים להבין. להערכתי, הם בנו מערך ציפיות גבוה ביותר לקבל שיפור מהמערכת הבטחונית מבלי שיכולתי להבין מה מקורה ומאיזה מקור הוזנה".
 
9. לסיכום, מציין פרופ' מ. קוטלר בחוות-דעתו האמורה, כדלקמן:נ -
 
"מדובר בגבר בן 24, שכבר טרום שירותו סבל מתהליך סכיזופרני זחלני
(המופיע בנומנקלטורה האמריקאי כהפרעת אשיות סכיזוטיפלית, בעוד במקבילה האירופיאת מוגדר כסכיזופרניה פשוטה). מהלך שירותו הצבאי קל ביותר, פתח איפזודה פסיכוטית קצרה ביותר ולמעשה שוחרר מהצבא כשהוא חוזר לכיוון הטרום שרותי שלו.
 
לא יכולתי להצביע על מוקד לחץ בשירות שיכול לסייע בהכרת קשר גרימתי או החמרתי כלשהו".
 
10. מטעמו של המערער לא הוגשה לנו כל חוות-דעת רפואית סותרת, חרף מספר דחיות
שניתנו על-ידנו.
 
11. בתאריך 10/01/99, הוחל הדיון בערעור וב"כ המשיב הגיש לנו, כמוצג, את תיקו-הרפואי
של המערער, שנתקבל וסומן מש/ 1.
 
12. בדיון מיום 25/04/99, ביקש מאיתנו עו"ד ע. צידקוני לדחות את הדיון וליתן לו אורכה
לשם הגשת חוות-דעת רפואית מתאימה, וזאת לאחר שקיבל לידיו את התיק-הרפואי של חיל-הים (שם שירת המערער) והמערער הופנה, לבדיקה רפואית, אצל מומחה פרופ' נוי, שהלכה למעשה כבר בדק את המערער.
 
13. נעתרנו לבקשת עו,ד ע. צידקוני, והדיון נדחה ליום 13/12/99.
 
14. בתאריך 14/09/99, פנה אלינו עו"ד ע. צדקוני בבקשה, שבה הוא עתר להתפטר מייצוג
המערער.
 
15. בתאריך 13/12/99, נעתרנו לבקשת עו"ד ע. צידקוני והחלטנו לשחררו מייצוג המערער,
וזאת בהסכמת המערער ולאחר שהוא הודיע לנו, כי פנה לסיוע המשפטי ונקבעה לו פגישה עם עורך-דין מטעמה של הלשכה לסיוע משפטי.
 
16. עפ"י בקשת המערער דחינו את הדיון ליום 27/03/2000.
 
17. בתאריך 27/03/2000, הופיעו בפנינו הצדדים והמערער טען בפנינו כי הוא "מקבל כסף
מהביטוח לאומי, מאז שנת 1995", וכן ביקש ארכה נוספת.
 
18. הדיון נדחה ליום 31/12/2000.
 
 
 
19. ביום 30/08/2000, הגיש לנו ב"כ המשיב בקשה (בש"א 9176/00), שבה הוא עתר לדחות
את ערעורו של המערער לאחר שהוברר שהמערער "בחר" בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), ה'תשנ"ה - 1995.
 
20. לבקשתו הנ"ל של ב"כ המשיב צורף עותק של מכתב מאת המוסד לביטוח לאומי, שלפיו
נקבעה למערער נכות רפואית עוד מיום 22/07/88. החל מתאריך 20/07/95 נקבעה למערער דרגת אי-כושר להשתכר בשיעור של 75%, לצמיתות, בגין ההפרעות הנפשיות, שמהן הוא סובל.
 
21. העולה מן האמור לעיל, כי לאחר שהמערער בחר בזכויות, עפ"י סעיף 323 לחוק הביטוח
הלאומי, הרי שבהתאם לסעיף 36 א' לחוק הנכים - לא יחולו עליו הוראות חוק הנכים.
 
22. מן הטעם האמור לעיל ומחמת אי-הופעתו של המערער, לדיון שהיה קבוע ליום
31/12/2000 - אנו מחליטים למחוק ערעור זה.
 
23. בשים לב לנסיבותיו האישיות של המערער ולאחר שב"כ המשיב וויתר על יציאותיו -
אין צו לתשלום הוצאות המשפט ושכר-טרחת עורך-דין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שחרור על רקע נפשי

  2. הפרעות נפשיות בצבא

  3. נזקים נפשיים למורה

  4. פיצויים בגין נזקים נפשיים

  5. התמוטטות נפשית בצבא

  6. טרשת נפוצה עקב מתח נפשי

  7. כשירות נפשית לעמוד לדין

  8. נזקים נפשיים בגלל מוות בתאונת דרכים

  9. קברנומה בגלל לחץ נפשי בעבודה

  10. גובה הפיצוי על טיפולים נפשיים

  11. בעיה בראיה בגלל מתח נפשי בעבודה

  12. נזק נפשי עקב פציעה של קרוב משפחה

  13. נכות זמנית בשיעור של 20% בתחום הנפשי

  14. בקשה להביא ראיות לסתור בתחום הנפשי

  15. תביעת שוטר נגד המדינה בגין נזק נפשי

  16. נכות נפשית 10% בגין תגובה פוסט טראומטית

  17. נזק נפשי לקרוב משפחה של אדם שנפגע בתאונת דרכים

  18. עבירה על חוק המים תשי"ט-1959 - היסוד הנפשי

  19. האם פגיעה נפשית נחשבת "נזק גוף" לצרכי תביעה ?

  20. פיצוי בגין נזק נפשי למשפחתו של נפגע רשלנות רפואית

  21. בקשה לצרף תובע שנגרמו לו נזקים נפשיים מהתאונה של אשתו

  22. נכות נפשית בשיעור 20% בגין אירוע במסגרתו פוטר מעבודתו שהוכר כתאונת עבודה

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון