הצפה בדירה בזמן אישפוז בבית חולים

תא (ק"ג) 1350/01 הצפה בדירה בזמן אישפוז בבית חולים

1. התובעת שכרה מהנתבעים דירה ברחוב עין יורקים 19 קריית גת לתקופה של 12 חודשים מיום 1/8/00 ועד 1/8/01, על פי הסכם שכירות מיום 20/7/00.

2. לטענת התובעת, ביום 14/1/01 חלתה היא ונזקקה לאישפוז בבית חולים "ברזילי" לפרק זמן של 3 ימים, עד ליום 16/1/01. אולם בפועל עזבה את בית החולים יום קודם לכן, ביום 15/1/01.
לדברי התובעת, כאשר הגיעה לדירתה השכורה, גילתה להפתעתה כי גג הדירה הוסר מהמקום ומים חדרו אל תוך הדירה והציפו את הרכוש שלה שהיה בדירה.
כך טענה לנזקי רכוש אשר נגרמו לה, הן לבגדים ולמצעים, הן לצעצועים ולמשחקים והן לציוד קבוע של מקרר, תנור וארון בגדים.
התובעת העריכה את הנזקים בסכום של 20,370 ₪ והוסיפה וטענה כי זכאית היא לפיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לה, בסכום כולל של 10,000 ₪.
כך העמידה את תביעתה לפיצוי על סך של 30,000 ₪, כשתביעתה מבוססת על הפרת הסכם, כמו גם על עוולת הנזיקין בשל השגת גבול במקרקעין שלא כדין.

3. הנתבעים בעלי הדירה האמורה, אשר השכירו את הדירה לתובעת, טענו מנגד, כי בשל פיגורים חוזרים ונשנים מצד התובעת בתשלום דמי השכירות הגיעו הם להסכמה עם התובעת, כי זו תפנה את הדירה ביום 31/1/01 וזאת על אף הסכם השכירות אשר איפשר לה תקופת שכירות עד לחודש אוגוסט 2001.

עוד טענו הנתבעים, כי התובעת הסכימה כי יבצעו עבודות בניה בסמוך לדירה אך הוסיפו והדגישו, כי החלו בביצוע תיקוני הגג של הדירה הנדונה רק במהלך חודש פברואר ולא קודם לכן, וכי התמונות אותן הציגה התובעת בתמיכה לטענותיה צולמו מאוחר לחודש פברואר.
כמו כן, כפרו הנתבעים בשיעור הנזק שנגרם לתובעת, ובפועל טענו כי התובעת לא הוכיחה את נזקיה.

4. השאלות השנויות במחלוקת הינן, כדלקמן:נ

4.1 האם הסכימה התובעת כי הנתבעים יבצעו עבודות בניה מעל דירתה במהלך תקופת השכירות?
4.2 האם הסכימה התובעת לפנות את הדירה ביום 31/1/01?
4.3 האם ביצעו הנתבעים פעולות בניה בגג הדירה בתקופה בה החזיקה התובעת בדירה האמורה?
4.4 האם נגרמו לתובעת נזקים ומה שיעורם?

5. הסכמה לעבודות הבניה:ב

מטעם התובעת העידה אחותה מרינה, אשר חיזקה את טענות הנתבעים לפיהם הסכימה התובעת כי הנתבעים יבצעו עבודות בניה בחצר הבית.
אלא שגם אם הסכימה התובעת לכך, אין משמעות הדבר כי יבוצעו עבודות בניה באופן אשר יפגע במהלך התקין של שימוש אותו ביקשה התובעת לבצע בדירה האמורה.
במילים אחרות, לא היה בהסכמתה זו כדי לאפשר לתובעים להסיר את הגג מעל דירתה, באופן אשר יאפשר חדירת מים לתוך דירתה, כפי שטענה.

אלא כאן, כאמור, טענו הנתבעים כי הסרת הגג נעשתה רק לאחר שהתובעת פינתה את הדירה והדירה הייתה ריקה מכל אדם וחפץ.

6. מועד ביצוע עבודות הבניה בגג:ו

בענין זה, העיד הקבלן מר בוריס אשר ציין, כי החל בעבודות הגג בדירה במהלך חודש פברואר, לאחר שהתובעת עזבה את הדירה. אלא שמדובר בעדות על פי זכרון שאינה נתמכת ביומני עבודה. למול עדות זו מצאתי את עדותה של התובעת כמהימנה עלי, עדות אשר נתמכה גם על ידי אחיינה מיכאל, לפיה סיפרו השניים כי ביום בו חזרה התובעת מבית החולים, ביום 15/1/01, מצאו את הדירה כשהיא פרוצה עקב עבודות בניה בגג.
עוד באותו יום נאלצה התובעת לעזוב את הדירה ועברה להתגורר יחד עם ילדיה בדירת אחיינה, מר מיכאל.
חלק מחפציה נטלה עמה וחלק מחפציה הותירה בדירה.

גם אם הייתי מקבלת את עמדת הנתבעים וקובעת, כי הקבלן החל בעבודות הגג רק במהלך חודש פברואר, אין לומר כי בחודש פברואר הייתה הדירה פנויה, מאחר ובפועל אישר הנתבע כי רק במהלך חודש מרץ קיבל את המפתח לידיו וסייע בידי התובעת לפנות את הדירה מיתר מטלטליה.

7. האם הסכימה התובעת לעזוב את הדירה ביום 31/1/01 ומהו המועד שבו בפועל עזבה התובעת את הדירה.

בנקודה זו מהימנה עלי גירסת התובעת, כי לא הסכימה לפנות את הדירה ביום 31/1/01.
התובעת הינה אם חד הורית, אם לשלושה ילדים קטינים, אשר המתינה לקבלת דירה מעמידר.
נדמה, כי לא היה לתובעת כל פתרון דיורי אחר מאחר ובפועל כפי שהוכח בפני, כאשר נכחה בנזקים שנגרמו לדירה עברה היא להתגורר באופן זמני בדירת אחיינה, עד אשר מצאה דירה אחרת, זמן מה לאחר מכן, אותה שכרה למספר חודשים, עד אשר קיבלה את דירת עמידר.

חוסר נוחות זה, שבמעבר בדירות, תומך בגרסת התובעת, לפיה לא הסכימה לפנות את הדירה כאמור. הנתבע 1 אף מאשר, כי ידע שהתובעת ממתינה לקבלת דירה מעמידר.

נדמה כי בנקודה זו היו אלה הנתבעים אשר ביקשו לכפות על התובעת את פינוי הדירה, מאחר וטענו כלפיה לאי תשלום סדיר של דמי שכירות במועד.

גם אם לא עמדה התובעת בחובת תשלום דמי השכירות במועד כמפורט בהסכם השכירות, וגם אם ביקשו הנתבעים לפנות את התובעת מהדירה, מקום שנתקלו בהתנגדותה או באי הסכמתה, היה זה מחובתם לפנות לביהמ"ש בתביעה מסודרת לפנות את התובעת מהדירה, ולא לעשות דין לעצמם.

עדת הנתבעים, הגב' אסיה אגרונוב, אשר לבקשת הנתבעים תרגמה את דבריהם לתובעת, העידה על הפגישות שנתקיימו בין הצדדים. האחת, הנוגעת להסכמה לביצוע עבודות בניה, והשניה השיחה הנוגעת לפינוי הדירה.
הגב' אגרונוב בעדותה בפני אישרה מחד, כי התובעת הסכימה כי הנתבעים יחלו בעבודות הבניה, אך מאידך לא תמכה בגרסת הנתבעים לפיה הסכימה התובעת לפינוי הדירה. לדבריה, אין היא זוכרת הסכמה שכזו מצד התובעת.
הנתבעים אף לא מצאו לנכון לגבש הסכמה זו, אם הייתה קיימת, על הכתב.
הגם שידעו לגבש על הכתב חוזה שכירות וחוזה להארכת תקופת שכירות, לא מצאו הם לנכון לגבש על הכתב חוזה להפסקת שכירות.

לפיכך, אני קובעת כי התובעת לא הסכימה לפינוי הדירה ביום 31/1/01, וכי היה זה מצב בו הכתיבו הנתבעים לתובעת את מועד הפינוי על אף התנגדותה.

מקום שלא הסכימה התובעת לפנות את הדירה, לא היו רשאים הנתבעים לעשות כל פעולה אשר תפגע בשימוש הרגיל והתקין אותו ביקשה התובעת לבצע בדירה.

בפועל, מודה התובעת כי עזבה את הדירה ביום 15/1/01, אך מסרה את מפתח הדירה לנתבעים במהלך חודש מרץ.
מאשר הנתבע 1 כי לא היה בידיו מפתח חלופי אחר לדירה ולפיכך לא יכול היה להכנס לתוך הדירה.
כמו כן, מאשר הנתבע 1, כי ביום בו קיבל מידי התובעת את מפתח הדירה, סייע בידה לפנות חלק מהמטלטלין אשר נותר בדירה.

לפיכך, יש לומר, כי התובעת פינתה את הדירה רק ביום מסירת המפתחות לנתבעים, במהלך חודש מרץ, הגם שפיזית הפסיקה להתגורר בדירה ביום 15/1/01.

התמונות אותן הציגה התובעת, יהא מועד צילומן אשר יהא, מלמדות כי התמונות נלקחו בזמן בו החזיקה התובעת בדירה. כפי שמאשר הנתבע 1, לתובעת היה המפתח היחיד של הדירה וידיד שלה צילם את התמונות לבקשתה. התמונות מלמדות, כי בזמן בו עדין החזיקה התובעת בדירה, גם אם לא גרה שם, נמצא שם מטלטלין השייך לה, אשר נפגע, לכאורה, עקב פעולות בניה שונות שביצעו הנתבעים.

לפיכך, יש לקבוע כי הנתבעים לא היו רשאים לפגוע ברכוש התובעת, בין ישירות ובין בעקיפין, עד אשר זו פינתה את הדירה בשלמותה.

לכאורה, מקום שגם על פי גירסת הנתבעים, ביצעו הם עבודות בניה במהלך חודש פברואר, מועד בו עדין החזיקה התובעת בדירה, לא היו רשאים הנתבעים להתחיל בעבודות בניה בגג באופן הפוגע ברכוש התובעת. משהפרו הנתבעים חובה זו, זכאית התובעת לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכושה.

אלא שכאן, סבורתני כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה באופן מלא.

8. שיעור הנזק:נ

התובעת טענה, כי המקרר שבדירה חדל מלפעול, אך לא מצאה לנכון להמציא אישור של טכנאי אשר יאשר ויתמוך בדבריה, מקום שמנגד העיד אחיינה מיכאל כי המקרר אותו הוביל מהדירה לדירתו היה תקין.

כך גם באשר לתנור הגז, אשר לגביו טענה התובעת כי נשברה בו הזכוכית של הדלת החיצונית.
התובעת לא תבעה את נזקי התנור בכתב תביעתה, אך במהלך עדותה לא התנגדו הנתבעים להרחבת חזית בשאלה זו.
אלא שהגם שהנני מאפשרת הרחבת חזית זו, לא שוכנעתי כי אכן נפגע התנור כפי שטוענת התובעת.
תמונה אותה הציגה בפני התובעת אין בה כדי לתמוך בטענתה מאחר וניתן לראות את מכשיר תנור האפיה כשהוא תקין על פי מראהו.
אם היה פגום הוא מבחינה טכנית, היה זה מחובתה של התובעת לתמוך את תביעתה בעדותו של טכנאי, עדות אשר כאמור לא הובאה בפני, מה גם שבפועל אמר מיכאל כי התנור תקין.

אשר לבגדים וכלי מיטה שניזוקו, גם כאן מתקשה אנוכי לקבל את גרסת התובעת.
התובעת העידה כי ביום בו חזרה מבית החולים, החליטה שלא להשאר בדירה ועברה לגור בדירת אחיינה מיכאל.
מיכאל מספר בעדותו כי עזר לדודתו לפנות בגדים אשר נמצאו במקום ויחד עמה הוביל אותם לדירתו. מיכאל מציין בעדותו כי הבגדים כובסו, אך חלק מן הדברים היו קרועים ובלתי ניתנים לשימוש.

אשר לבגדים שכובסו - הרי שאלה לא ניזוקו. אשר לטענה האחרת, מתקשה אנוכי לקבל גרסה זו של קריעת בגדים. מקום שמדובר בנזקים שנגרמו עקב רטיבות או אבק הנובע מעבודות הבניה. נדמה, כי עדות זו הינה מוגזמת, בלתי מבוססת ונועדה להפריז בתביעה.

כך גם באשר לטענתה, בעניין הנזקים שנגרמו לצעצועים.

הנזק היחידי שיכול היה להגרם, הוא נזק של אבק ומים ולא יותר מכך.

לפיכך, אני קובעת כי התובעת לא הוכיחה את נזקיה ועל כן אני דוחה את תביעתה באשר לנזקי הרכוש אשר לטענתה נגרמו לה.

9. נשארה לדיון שאלה אחת, הנוגעת לתביעת התובעת לפיצוי בגין עוגמת נפש אשר נגרמה לה.

סבורתני כי אכן משעשו הנתבעים דין לעצמם והחלו בעבודות בניה מעל דירת התובעת, תוך שהם גורמים לנזק של חול, אבק ומים בדירה כפי שניתן לראות בתמונות, וזאת לפני שפינתה התובעת את דירתה, חייבים הם לפצותה בגין עוגמת הנפש אשר גרמו לה.

אינני מתעלמת מן העובדה, כי התובעת לא גילתה התנגדות לעצם הפינוי בכח שבוצע כלפיה. דהיינו, ביום בו חזרה מבית החולים וגילתה כי דירתה מאובקת ורטובה, אספה חלק ממטלטליה ועברה להתגורר אצל מיכאל. היא לא פנתה אל הנתבעים בטענות כלשהן ולכאורה קיבלה את הדין על עצמה כשהיא מתגוררת מספר שבועות אצל מיכאל ולאחר מכן שוכרת דירה אחרת במקום אחר, עד אשר מקבלת את דירת עמידר.

9. לאור האמור לעיל, אני קובעת כי הפיצוי בגין עוגמת נפש יעמוד על סך שך 2,000 ₪ בלבד, כשסכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בנסיבות העניין, לאור הסכום שנפסק, ובהתחשב בעובדה כי מרבית מרכיבי התובענה נדחו, כל צד ישא בהוצאותיו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הצפה מהמזגן

  2. ביטוח הצפה במפעל

  3. הצפה בחנות רהיטים

  4. הצפה מבריכות מים

  5. אחריות למניעת הצפה

  6. הצפה בקרקע חקלאית

  7. ביטוח הצפה עקב סופה

  8. תביעה בגין נזקי הצפה

  9. פיצוי על הצפות גשמים

  10. הצפה בלול תביעת פיצויים

  11. הצפה בגלל התקנת דוד שמש

  12. תביעת פיצויים בגין נזקים - הצפה

  13. אחריות לנזקי מים בדירת מבוטח

  14. אחריות העירייה על הצפה בעסק

  15. הצפה בדירה בגלל גשמים חזקים

  16. ערעור על גובה הנזק בעקבות הצפה

  17. הצפה בדירה בזמן אישפוז בבית חולים

  18. אחריות העירייה על הצפת רכב בגלל גשם

  19. הצפה של מי ביוב בשנה הראשונה של השכירות

  20. האם יש ביטוח על הצפה בעסק בגלל מזג אוויר סוער ?

  21. הצפה מגשם בגלל שהעיירה לא בנתה קיר הפרדה מהכביש ?

  22. הצפת דירה בשכירות במי הביוב (תביעת פיצויים נגד המשכיר)

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון