קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא השלכת בדל סיגריה מרכב: 1. זהו ערעור שהגישה המערערת על הכרעת דין של בית משפט השלום בירושלים (כב' סגן הנשיא אורי בן דור) שהרשיע אותה בהשלכת בדל סיגריה מחלון רכבה בצומת הגבעה הצרפתית בירושלים וגזר עליה קנס בסכום של 450 ש"ח או 6 ימי מאסר. המערערת טוענת כי בית משפט קמא טעה בכך שהעדיף את גירסת עדי התביעה שהעידו על ביצוע העבירה. 2. לאחר ששמעתי את טיעוני המערערת ועיינתי במסמכים ובהכרעת הדין, הגעתי למסקנה כי הערעור אינו מבוסס ודינו להידחות. טענותיה של המערערת הן כולן במישור העובדתי ובאלה אין בית המשפט של ערעור נוטה להתערב. גם לגופם של דברים אין בטענות המערערת כל ממש:בב בית משפט קמא שמע את העדויות ובחן אותן בזהירות רבה והגיע למסקנה כי יש להעדיף את עדויות שני העדים שהיו עדים לביצוע העבירה ותמכו אחת ברעותה, על פני עדות המערערת. במסקנה זו לא מצאתי כל פגם והיא היתה מבוססת כדין. טענתה העיקרית של המערערת היא כי העדים טעו בזיהוי רכבה וכי לא יתכן שהיתה זו היא שזרקה סיגריה מרכבה שכן על פי הרישום שנערך במקום עבודתה היא הגיעה למקום העבודה בשעה 10:וו30 ואילו העדים טענו שראו אותה משליכה את הסיגריה בשעה 10:ננ35. עוד טענה המערערת לחוסר התאמה בין דברי העדים והפנתה לאפשרות של טעות בזיהוי לאחר שראתה מכונית מסוג וצבע כמו שלה כשמספר הרכב היה שונה בספרה אחת בלבד. טענות אלה יש לדחות. כפי שקבע בית משפט ששמע את העדים, עדותו של כל אחד מעדי הראיה תמכה אחת ברעותה וגם אם היו הבדלים ביניהם לא נמצאה סתירה של ממש בין עדותם. הזיהוי של האירוע היה במספר מרכיבים והם - מספר המכונית, צבע המכונית, מסלול הנסיעה, שעת האירוע והעובדה שמדובר בנהגת. לכל אלה יש להוסיף את העובדה שזה מסלול הנסיעה של המערערת, שהיא עצמה מעשנת ובאותו בוקר היא אכן נסעה באותו מסלול. טענתה של המערערת כי הרישום במקום העבודה מצביע על כך שהיתה בעבודה בשעה 10:בב30 ואילו לדברי העדים הם ראו אותה בצומת בשעה 10:וו35 אינה יכולה להועיל. מדובר ברישום בכתב יד, מקום עבודתה של המערערת קרוב מאוד למקום האירוע (צומת הגבעה הצרפתית ובית השוטר ברמת אשכול) וצודקת ב"כ התביעה בטיעונה שדווקא סמיכות זמנים זו תומכת במסקנה כי הזיהוי של שני העדים, אזרחים שאין להם כל עניין ונגיעה למערערת, היה ודאי ואין כל סבירות לאפשרות של טעות. כפי שקבע בית משפט קמא, ששמע את העדים, העדויות תאמו בעיקרן אחת את רעותה ואין כל ממש בטיעוני המערערת בדבר סתירות או חוסר הגיון בעדויות אלה. לסיכום - מדובר בערעור שכולו נסב על עניינים שבעובדה, לא מצאתי כל טעות בהכרעת דינו של בית משפט קמא ודינה להידחות. שקלתי אם לחייב את המערערת בהוצאות ערעור זה ורק לפנים משורת הדין החלטתי להימנע מכך. זריקת סיגריה מרכבטבק / סיגריות