##(1) התנגדות למימוש משכנתא - הקדמה:## "שטר המשכנתא" איננו שטר במובנו על פי דיני השטרות; אין המדובר אלא בהסכם הלוואה ושעבוד נכס מקרקעין להבטיח תשלומו. אי תשלום הההלוואה מקנה לנותן ההלוואה לנקוט בהליכים לביצו ע בתיק ההוצאה לפועל בכפוף להוראות החוק (ראו: סעיף 81 ו 81ב1 לחוק ההוצאה לפועל). ##(2) התנגדות לביצוע משכנתא - הגנה על נוטלי המשכנתאות:## תיקון 23 לחוק ההוצאה לפועל, שנתקבל במסגרת חוק הגנה על נוטלי הלוואות לדיור (תיקוני חקיקה), התשס"ב 2002, יצר הגנה לציבור נוטלי המשכנתאות בקבעו תנאים ומגבלות על האפשרות לממש משכנתא על דירת מגורים יחידה, כבענייננו. מטרת התיקון היתה לרכך את מנגנון גביית החוב (המובטח במשכנתא) אשר אפשר בעבר להעמיד את מלוא יתרת ההלוואה לפירעון מידי גם כאשר לא נצבר פיגור משמעותי בהחזר החוב (ראו דברי ההסבר להצעת חוק הגנה על נוטלי משכנתה לדיור (תיקוני חקיקה), התשס"ב-2002, ה"ח 3092). בעקבות תיקון 23 נקבע בסעיף 81ב1, כי ניתן יהיה לבקש את מימוש המשכנתא רק לאחר שנצבר חוב מסוים, וכי תחילה תוגש הבקשה לביצוע החוב שבפיגור בלבד ולא על מלוא החוב. רק אם חוב הפיגורים לא ייפרע בתוך התקופה הקבועה בחוק ניתן יהיה לממש את המשכנתא לצורך החזר מלוא החוב. ##(3) התנגדות לביצוע משכנתא ע"י הבנק:## המשכנתא הרשומה לזכות הבנק מקימה לו זכות קניינית, והכלל הוא "אי אתה פוגע בנושה מובטח, כגון בנק, ואף הפיקוח המופעל על נשייתו הוא זהיר", ראו רע"א 9025/03 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' עו"ד בן פורת, פד"י נ"ט (3), 919, בעמ' 928). באותו מקרה נקבע כי אין הנאמן אינו רשאי לכפות על הבנק את מימוש הנכס, אלא אם הבנק נוהג בחוסר תום לב ומשתהה באופן בלתי סביר במימוש הנכס. מן האמור לעיל עולה כי תיקון 23 נועד להגן על ציבור נוטלי המשכנתאות מפני מימוש "לא מידתי" של משכנתא, אך בחינת לשון החוק לאחר התיקון והצעת החוק שהובילה לתיקון, מלמדים כי התיקון נועד להגן מפני מימוש לא מידתי של המשכנתא בעקבות פיגור בתשלום החוב המובטח במשכנתא. ##(4) התנגדות למימוש משכנתא על פי צו בית משפט:## מעיון בסעיף 17 לחוק המשכון עולה, כי הכלל הינו כי " מימוש המשכון יהיה על פי צו בית המשפט", וכאשר בהמשך הסעיף מפורטים מקרים בהם ניתן לבצע את המימוש גם שלא דרך בית המשפט. אכן, אין ספק כי לאור חקיקת חוק ההוצאה לפועל, דרך המלך הינה כי מימוש יעשה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל; עם זאת, אין הדבר מפקיע מסמכותו הבסיסית של בית המשפט לעשות כן. הכלל הינו, כי " הסמכות היסודית לצוות על מימוש של משכנתה, או של משכון – נתונה לבית המשפט" (ע"א 7800/10 מטרי נ' אלקון, עמ' 20 (3.3.14)), ובמקרים המתאימים יקבע בית המשפט כי יש מקום לסטות מהכלל ולממש משכון בבית המשפט ולא בלשכת ההוצאה לפועל ( ע"א 8044/13 לוי נ' שיכון ובינוי נדל"ן השקעות, סעיף 39 לפסק הדין (13.2.14)). בן שבת הפנה להוראות סעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967, לפיו " משכנתאות רשומות על מקרקעין, וכן החלטות, צווים, פסקי דין ומסמכים שנקבע לגביהם בכל דין כי יש לבצעם כמו פסק דין של בית משפט, יחולו עליהם הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים". איני סבורה כי יש באמור כדי לשנות, שכן סעיף זה קובע רק כי ניתן לבצע בהוצאה לפועל גם משכנתאות ולא רק פסקי דין; הא – ותו לא. אין בו דבר הגורע מסמכותו של בית המשפט מלדון במימוש משכנתא. ##(5) התנגדות לביצוע משכנתא במקרקעין:## סעיף 90 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 קובע, כי " מימוש המשכנתה יהיה על פי פסק דין של בית משפט או על פי צו ראש ההוצאה לפועל ובדרך האמורה בסעיף 18 לחוק המשכון, תשכ"ז-1967". סעיף 18 לחוק המשכון, תשכ"ז – 1967, אליו מפנה חוק המקרקעין, קובע כי " מימוש משכון על פי צו בית המשפט או צו ראש ההוצאה לפועל יהיה בדרך של מימוש נכס שהוטל עליו עיקול בהוצאה לפועל של פסק דין, זולת אם הורה ראש ההוצאה לפועל על דרך אחרת שראה אותה יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין". מכאן ניתן ללמוד, כי מימוש משכון יכול להתבצע באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, אולם זו אינה הדרך הבלעדית לעשות כן. ##(6) התנגדות למימוש משכנתא - סיכום:## על מנת להגן על בעלי דירות, מפני הליכים מהירים של מימוש משכנתא, בגין הפרות שניתנות לתיקון, הקנה החוק לחייבים שתי זכויות עיקריות: זכות למכר עצמי של הדירה (סעיף 81ב1(ב)(3)) וזכות לפירעון חוב הפיגורים בלבד (סעיף 81ב1(ב)(4)). בכך פעל המחוקק למתן את זכותם של הנושים לביצוע מיידי של המשכנתה [ראו: דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, כרך ב' בעמ' 821-822; החלטת כב' הרשם רפי ארניה (כתוארו אז) בתיק הוצל"פ 1801026020 בנק לאומי למשכנתאות נ' שוקר (החלטה מיום 12.3.2003). בכדי לקיים תכלית זו, קבע המחוקק שממועד התיקון ואילך, בקשה למימוש משכנתא תוגש בתחילה לצורך פירעון חוב הפיגורים בלבד. רק אם חוב הפיגורים לא נפרע בתוך התקופה הקבועה בחוק, או שהחייב לא מימש את זכותו למכר עצמי, ניתן לבצע את המשכנתה לצורך פירעון מלוא ההלוואה. ## (7) להלן בנושא התנגדות למימוש משכנתא:## בפני כב' ראש ההוצאה לפועל הגישו המערערים כאן בקשה שכותרתה: "בקשה לפי סעיף 19 לחוק ההוצל"פ (טענת פרעתי) - התנגדות לביצוע משכנתא/משכון ובקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל". ( להלן: הבקשה). ראש ההוצאה לפועל נתן החלטה ביום 21.1.98 בלשון זו: "לא קיים הליך של 'התנגדות לביצוע משכנתא' ואין הליך של מתן רשות להתנגדות לביצוע משכנתא והעברת ההתנגדות לבית המשפט". ב"כ המערערים טוען כי בכך לא התייחס ראש ההוצאה לפועל לבקשתם שהיא טענת "פרעתי" והחליט כפי שהחליט. הוא מבקש כי בית המשפט יכריע בבקשה בעצמו, או לחילופין, להחזיר את התיק לראש ההוצאה לפועל עם הוראות. ב"כ הצדדים מסכימים למתן החלטה בערעור על פי החומר המצוי בתיק. ב"כ המשיב טוען כי הבקשה "הולבשה" לבוש משפטי והודבק לה תואר משפטי לא מתאים. אין המערערים טוענים כי הם פרעו את חובם ולכן הם פטורים ממילוי שטר המשכנתא. הם טוענים, לכל היותר, כי טרם הגיע מועד פרעון ההלוואה שקיבל המשיב. טענה כזו איננה קיימת בדיני ההוצאה לפועל. עיינתי בבקשה, ובתצהיר המפורט הנלווה אליה. לא מצאתי כל טענה לפיה פרעו המבקשים את חובם כולו או מקצתו, ואינם חייבים למלא אחר החוב כולו או מקצתו, כפי שצריך לעשות מי שמעלה טענת "פרעתי". המצהיר משה איזנברג מעלה טענות קשות מאוד נגד התנהגות פקידי המשיב כלפיו. הוא מלין על הבטחות שניתנו לו ולא קוימו. בשל כך, הוא מייחס להם מעשים של "עושק", "הטעיה" "מעשי רשלנות" ועוד. דא עקא, טענות אלה אינן ממין העניין שיש לטעון בטענת "פרעתי" בפני ראש ההוצאה לפועל. אכן צדק כב' ראש ההוצאה לפועל כאשר החליט כפי שהחליט, ואין מקום להתערב בהחלטתו, והערעור נדחה בזה. לאור התוצאה, ישלמו המערערים למשיב, ביחד ולחוד, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ.מקרקעיןמשכנתא