1. לפנינו תביעה לחייב הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 48,368 ₪, זאת בגין יחסי עובד ומעביד שהתקיימו בין הצדדים מ- 1/7/96 והסתיימו ביום 31/7/00 בפיטורים.   2. בכתב ההגנה הוכחשו טענות התובעת. נטען שהתובעת התפטרה ולא פוטרה ואף הודיעה על סיבת הפסקת עבודתה, כי ברצונה להיות בבית כאשר בנה יחזור מבית הספר.   3. להלן העובדות הנוגעות לענין: א) יחסי עובד ומעביד התקיימו בין הצדדים מיום 1/7/96 עד 31/7/00.   ב) ביום 15/8/00 כתבה התובעת מכתב לנתבעת בנוסח כדלקמן (נ/6):     "הנדון: מכתב פיטורין   הנני מגישה את מכתב התפטרותי בגלל השעות הלא נוחות מכיון שבני עולה לכיתה א' ואני צריכה לעזור לו להתאקלם בשנה רבת משקל זו. כתוצאה מכך, הנני זקוקה להיות איתו בשעות הצהרים לשם הכנת ש.ב., ולכן לא מתאפשר לי לעבוד בשעות המוצעות לי (שעת הצהרים), אלא אם כן תאפשרו לי לעבוד בשעות הבוקר בלבד.   אודה לך אם תענה לדרישותי בתודה מראש ".   ג) ביום 5/9/00 כתבה הנתבעת מכתב בנוסח כדלקמן (נספח ד' לנ/3): "לכבוד הנדון: סיום עבודה בהמשך לשיחתנו, הנך מסיימת את עבודתך במתנ"ס החל מתאריך 31/7/00. ברצוני להודות לך על עבודתך המסורה. ילדים והורים רבים משבחים את טיפולך המסור.   נושא הפיצויים ידון בישיבת ועדת כ"א וכספים של המתנ"ס כאשר היא תתכנס.   בכבוד רב   מנהל המתנ"ס".     ד. ביום 25/10/00 הוצא לתובעת מכתב כדלקמן (נספח ה' לנ/3): "לכבוד   עם סיום חוזה העבודה במתנ"ס יוקנעם. ברצוני לאחל לך הצלחה בהמשך הדרך.   בכבוד רב   מנהל המתנ"ס".   ה. ביום 6/12/00 התקיימה ישיבת ועדת כח אדם של הנתבעת בה הועלה עניינה של התובעת, והוחלט כדלקמן: "לאפשר לתובעת לשחרר רק את החלק שהיא הפרישה למבטחים".   ו. הנתבעת היתה מרוצה מתפקוד התובעת.   ז. התובעת עבדה על פי חוזה עבודה מיום 30/1/97 (נספח א' לנ/3).   4.(א) העידו בפנינו התובעת ומספר עדים מטעם הנתבעת אשר נחקרו חקירה נגדית.   (ב) גרסת התובעת כי פוטרה אינה עולה בקנה אחד עם מכתב ההתפטרות, המדבר בעד עצמו.   (ג) הנתבעת אישרה התפטרותה של התובעת במכתב מיום 11/9/00 (נספח לתצהיר התובעת וכן נספח ד' לנ/3), אך נוסח המכתב תומך בגרסת הנתבעת כי לא הובטח לתובעת דבר, אלא רק שנושא הפיצויים יידון בישיבת כח אדם וכספים, אכן נושא זה הועלה בישיבה ובקשתה נדחתה.   (ד) מכתבה של התובעת מיום 25/10/00 (נספח ה לנ/3) אינו יכול לשנות העובדות לסיבת ניתוק יחסי עובד ומעביד, שהיתה ב- 31/7/00 על יסוד הודעת התובעת לנתבעת כאמור לעיל. אין חולק שתוכן הדברים בנספח הנ"ל אינו תואם המציאות באשר לסיבת סיום יחסי עובד ומעביד.   (ה) סיום יחסי עובד ומעביד לא נעשה עקב סיום חוזה העבודה, עובדה זאת הופרכה על ידי הנתבעת, ודי לעיין בחוזה העבודה כדי להגיע למסקנה כי מדובר בחוזה עבודה לתקופה בלתי קצובה כאשר כל צד רשאי לסיים הקשר החוזי בהודעה של 30 יום מראש, אך בראיות שהוצגו בפנינו שוכנענו שהנתבעת לא עשתה שימוש בחוזה להפסקת עבודת התובעת.   (ו) כפי שצויין בעובדות, יחסי עובד ומעביד לא הסתיימו עקב הודעת הנתבעת לתובעת אלא עקב הודעת התובעת, כאשר סיבת סיום העבודה היתה טיפול בבן, וחוסר אפשרות הנתבעת להסדיר לתובעת שעות עבודה שונות מאלה שעבדה קודם לכן.   (ז) תימוכין לגרסת הנתבעת באשר לסיום יחסי העבודה ניתן למצוא בעדות גב' גמליאל (נ/7) אשר לא הופרכה.   5. לפיכך, דין התביעה להידחות.   6. ניתן היום י"ד בתמוז תשס"ג, 14 יולי 2003 בהעדר. לשלוח לב"כ הצדדים פסק הדין בדואר. בנסיבות הענין, ולו מן הטעם העולה מנספח ה' לנ/3 הנ"ל, אין צו להוצאות.     7. כל צד רשאי להגיש ערעור על פסק הדין לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.קטיניםהתפטרות