ועדת ערעורים לענייני קרנות הפנסיה

עב 2404/01 ועדת ערעורים לענייני קרנות הפנסיה 1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת לתשלום פנסיית נכות בעקבות החלטת ועדת ערעורים לענייני קרנות הפנסיה מיום 1.8.01, אשר דחתה את ערעור התובע , מאחר ותביעתו התיישנה.   2. התובע, יליד 1943, היה חבר בקרן פנסיית יסוד ובקרן פנסיה מקיפה של הנתבעת החל מ- 6/66 ועד 2/93 לסרוגין.   3. ב- 2/93 סיים התובע לעבוד בשל מצבו הבריאותי ומאז הוא אינו עובד.   4. במשך 182 ימים החל מ- 10.2.02, היה התובע באי כושר עבודה.   5. לתובע נקבעה דרגת נכות יציבה ע"י המוסד לביטוח לאומי בשעור - 15% החל מ- 12.8.93.   6. ב- 31.12.99, הודיע המוסד לביטוח לאומי לתובע, כי נקבעה לו דרגת אי כושר בשעור - 75% החל מ- 10.3.96 .   7. התובע טוען, כי פנה לראשונה בחודש 2/95 לנתבעת, וביקש לקבל פנסיית נכות, אולם נענה שרק מעל דרגת נכות של 30% הוא זכאי לגמלה.   8. התובע פנה בשנית ב 11/99 לנתבעת וביקש לקבל פנסיית נכות בעקבות קביעת המוסד, כי הוא בעל דרגת אי כושר בשעור 75% החל מ- 3/96.   9. הנתבעת כאמור דחתה את בקשת התובע בשל התיישנות.   10. תקנה 41 לתקנות קרן פנסיה מקיפה של הנתבעת קובעת:   "א. חבר זכאי לפנסיית נכות,בכפוף לתקנה 21 לתקנות, אם נתמלאו כל התנאים הבאים יחדיו.   בעת שהחבר נהיה לנכה התקיימו יחסי עובד ומעביד בין החבר והמעסיק שעמו קיים הסכם לפי תקנה 5 לתקנות ושולמו עבורו דמי גמולים לקרן על פי התקנות או שבעת שנהיה לנכה לא חלפו יותר משלושה חודשים מיום הפסקת עבודתו אצל המעסיק כאמור לעיל ובכפוף לתקנה 8 לתקנות. שולמו לקרן עבור החבר, בתכוף לפני היותו לנכה, דמי גמולים עבור 12 חדשים רצופים או נתמלאו בחבר הוראות תקנה 54 (א) או הוראות תקנה 9 (א) לתקנות ובכפוף לאמור בתקנה משנה (ב) להלן. החבר הצטרף כחבר לקרן לפני הגיעו לגיל 55 שנה לגבר ו- 50 לאשה או נתמלאו בו תקנות רציפות זכויות, וכן התנאים המיוחדים שנקבעו בהסכם ההצטרפות של החבר, עפ"י תחשיב אקטוארי. החבר הוכר כנכה ע"י הועדה הרפואית או שועדת הערעורים לנכות קבעה זכותו לפנסיית נכות.   ב. אם הנכות היא כתוצאה ממחלה או תאונה או מום שנקבעו לפני הצטרפות החבר לקרן, תוגדל תקופת האכשרה בתקנה משנה (א)(2) לעיל ל- 36 חודשים רצופים לפחות.   ג. זכות תביעה להכיר בחבר כנכה על פי תקנת משנה (א)(4) לעיל, תתיישן לאחר שלוש שנים מיום אובדן כושר העבודה הנטען".     11. על-פי תקנה 41 (2) זכות התביעה להכיר בחבר כנכה מתיישנת לאחר שלוש שנים מיום אובדן כושר העבודה.   12. התובע טוען, כי פנה לנתבעת ב 2/95. בעדותו בפנינו, לא הביא התובע כל מסמך התומך בגרסתו.   התובע הזמין כעדה מטעמו את הגב' ציפי קויאטק, אשר לטענתו היא היתה הפקידה שקיבלה ממנו את התביעה.   הגב' קויאטק שעבדה בנתבעת העידה, כי בשנת 95' לא עבדה כלל בקבלת קהל, אלא החלה רק ב- 1996.   את התובע היא הכירה, כאשר פנה ב 1999 ולא לפני כן.   13. יתכן והתובע מצא את המועד של 2/95 במסמך הג/2 אשר צורף לכתב ההגנה המתוקן. מדובר בתדפיס חשבון המתייחס לתובע ובו מצויין ב 2/95: "לא זכאי לנכות לתקופה - החזר עשות, תקופת ההשלמה עשות - תוחזר למפעל לפי ערכי פדיון".   הנתבעת טענה, כי רשומה זו מתייחסת לפניית מעסיקו של התובע דאז, מפעל עשות, להחזר כספים בגין התובע.   14. הגב' שולמית שפרבר, מנהלת מחלת פנסיה בסניף ב"ש של הנתבעת הסבירה, כי ההחזר היה בסכום של 657 ₪ ולא נמצא כל מסמך של התובע בקשר לרשומה זו. היא הסבירה, כי כאשר פונה חבר ומבקש לקבל פנסית נכות, לאחר שהציג אישור מרופא תעסוקתי, הוא ממלא טפסים, ואז הוא מוזמן לועדה רפואית מטעם הנתבעת.   הגב' שפרבר הסבירה, הכספים שמשך מפעל עשות הם כספים שהם חלק מכספי פיצויים שהופכים להיות חלק מפנסיה מקיפה. לבד מכך, לא מצאה הגב' שפרבר הסבר עבור מה החזר זה.   15. לדעתנו, אין ברשומה מתוך המחשב כדי להושיע את התובע, באשר אין הוא יכול לשמש תחליף להגשת תביעה לפנסית נכות.   יצויין, כי במכתביו של התובע משנת 99' שצורפו לתביעתו, לא צויין דבר וחצי דבר בעניין פנייתו ב 95'; נראה לנו, שיש בכך לחזק את העובדה, שהתובע לא הגיש ב- 95' תביעה מסודרת.   16. אשר על כן, משהוגשה התביעה לפנסית נכות רק ב- 11/99, לא ניתן היה לקבלה מאחר ולפי תקנה 41 (ג) לתקנון, זכות התביעה קיימת לחבר רק עד שלוש שנים מיום אובדן כושר העבודה.   אובדן כושר העבודה של התובע החל ב- 2/93 ועל כן, בחלוף 6 שנים וחצי מאז, התיישנה התביעה.       17. אשר על כן, התביעה נדחית.   18. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. פנסיהערעורקרן פנסיה