המערער זוהה ע"י השוטר הסמוי "בזיהוי ספונטני" לאחר שהיתה לו הזדמנות קודמת להביט בו ולהתרשם ממראהו פרקי זמן של כ- 10-15 דקות (פעמיים). קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זיהוי ספונטני: המערער הורשע בבימ"ש קמא באשמת סחר בסם מסוכן ונגזרו עליו 4 שנות מאסר שמתוכן שנתיים וחצי נקבעו לריצוי בפועל והיתר על תנאי. כמו כן, הוא נקנס ב- 2,000 ש"ח. הוא מערער על הרשעתו ולחילופין על חומרת העונש. במרכז הערעור על ההרשעה עומדת שאלת זיהויו של המערער, כמי שהיה נוכח ביחד עם עד התביעה ואיל ביום 12.8.96 בפגישה עם שוטר סמוי שהוא המזהה. בימ"ש קמא קבע, כי המערער זוהה ע"י השוטר הסמוי "בזיהוי ספונטני" לאחר שהיתה לו הזדמנות קודמת להביט בו ולהתרשם ממראהו פרקי זמן של כ- 10-15 דקות (פעמיים). בימ"ש קמא היה ער לעובדה כי הזיהוי הזה אירע כ- 5 חודשים לאחר המקרה וכי באותו מעמד היה המערער מזוקן ובתספורת קצרה יותר. ברם, בימ"ש קמא נתן אמון מלא בשוטר המזהה, ולנו אין סיבה להתערב בענין זה. גדר הספקות, אם בכלל, הוא האם עקב חלוף הזמן הרב שבין מועד ביצוע העבירה לבין "הזיהוי הספונטני" איננו מעורר ספק שמא טעה השוטר המזהה בתום לב. חקרנו בדבר ומצאנו, כי ספק כזה איננו מתקיים במקרה הנוכחי. זיהויו של המערער נפתח בפנייתו של השוטר המזהה אליו בשאלה "האם אתה זוכר אותי?". לאחר מכן, כאשר הואשם המערער במשטרה וניתנה לו הזדמנות להגיב על האשמתו, פתח המערער ואמר: "אין לי מה להגיד, אני רוצה עורך דין". באף אחת מתשובותיו של המערער לחוקרו לא נאמר, ולו אף ברמז, כי לא היו דברים מעולם ונפלה פה טעות איומה בזיהויו. לבימ"ש קמא נמצאו טעמים נוספים לשכנוע מדוע ניתן לסמוך על זיהויו של המערער ע"י השוטר הסמוי ואין אנו רואים צורך לחזור עליהם. נוסיף אך זאת, "זיהוי ספונטני" כידוע איננו מחייב עריכת מסדר זיהוי רגיל נוסף (כפי שגרס הסניגור המלומד). אי לכך, הערעור על ההרשעה נדחה. כנגד זאת שוכנענו, כי יש מקום להתערבות מסוימת בגזר הדין. למערער אין עבר פלילי בעבירות של סמים. עברו הפלילי האחר איננו קל, אך גם איננו כבד במיוחד. קיימות גם נסיבות משפחתיות שאין בהן כדי להכריע, אך בכל זאת הן מצדיקות התחשבות מסוימת ועל כל אלה, מי שסייע למערער, נידון לרצות רק 5 חודשי מאסר בפועל וחוסר היחס שבין ענישה זו לזו של המערער מצדיק, כאמור, התערבות. אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור על גזר הדין ומעמידים את עונשו של המערער על 42 חודשי מאסר שמתוכם שנתיים ירוצו בפועל, מיום מעצרו, והיתר יהיו על תנאי, כפי שנקבע בבימ"ש קמא. יתר חלקי גזר הדין יישארו בעינם. סמיםסחר בסמים