חשיפה לרעש ממכונה במפעל

להלן פסק דין בנושא חשיפה לרעש ממכונה במפעל: 1. זוהי תביעתו של התובע להכיר בליקוי השמיעה והטנטון מהם הוא סובל, לטענתו, כתאונת עבודה, כמשמעה בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק") ולחילופין כתאונת עבודה על דרך המיקרוטראומה.   2. בדיון שהתקיים בפנינו ביום 6/1/02, הסכימה ב"כ הנתבע להעביר את עניינו של התובע לקבלת חוו"ד מומחה-יועץ רפואי מטעם ביה"ד, לאחר שביה"ד יקבע את העובדות המוסכמות בתיק, כדלקמן: א. התובע יליד 1959.   ב. בתקופה שבין 13/2/78 עד 31/12/99 עבד התובע בחדר הגמר שבמפעלי נייר חדרה ועבד על שיטרים שונים שהרעש הממוצע הבוקע מהם הוא בין 82 ל-86 דציבל, והיה חשוף לרעשים שבקעו מהמכונה עליה עבד, והרעשים מהמכונות האחרות באולם הייצור, כאשר המרחק בין המכונות הוא 3-4 מטר, וזאת מידי יום, וכל יום מעל ל- 8 שעות עבודה, במהלך עבודתו.   ג. הרעש שבקע מהמכונות נוצר מפעולת חיתוך שביצעו הסכינים של מכונת השיטר בגלילי הנייר שעברו במכונה באופן קצבי ורצוף.   ד. שנתיים - שלוש לפני סיום עבודתו במפעל החל התובע להרגיש ירידה בשמיעה, צפצופים קבועים שהתגברו והחמירו עם הזמן.   ה. ב-10 שנים האחרונות השתמש התובע במגיני אוזניים לפי הנחיות המעביד, בתקופה שלפני כן השתמש התובע בצמר גפן טבול בשמן, וגם זאת בהתאם להנחיות המעביד.   3. בהחלטה שניתנה במעמד הדיון, מונה ד"ר משה גולדשר כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין, בשאלה הרפואית ובשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ברעש מזיק ובין הליקוי בשמיעתו. 4. כב' המומחה השיב בחוות דעתו מיום 12/12/02, כדלקמן: "א. התובע סובל מירידה בשמיעה במידה בינונית. ב. התובע מתלונן על טינטון. ב.ג. חלק קטן מהליקוי בשמיעתו של התובע נגרם כתוצאה מחשיפתו לרעש בעבודתו. ד. לא ניתקיימו בתובע התנאים להכיר בנזק לאוזניו כ"מחלת מקצוע". ה.ו.ז. חשיפתו של התובע לרעש, גרמה לו לפגיעות זעירות חוזרות ודומות, בעלות אופי בלתי הפיך, שהביאו לחלק קטן מהמצב הקיים. ח. אצל התובע ניכרת השפעה קשה של תהליך תחלואי טבעי. שני הגורמים: החשיפה לרעש והתהליך התחלואי השפיעו יחד משך השנים והביאו למצב הנוכחי. בכל מקרה, הנזק מהמקור התחלואי-טבעי, הוא הדומיננטי מבין השניים." 5. בעקבות חוו"ד הנ"ל, הועברה למומחה שאלת הבהרה מטעם ב"כ התובע, כדלקמן: "על מה הסתמך המומחה כאשר קבע כי המחלה ממנה סבל התובע היא תוצאה של תהליך תחלואתי טבעי?"   המומחה השיב על שאלה זו ביום 7/2/03, כדלקמן: "בדיקות השמיעה החוזרות שבוצעו אצל התובע חסרות את האיפיונים הספציפיים המתאימים לנזק מחשיפה לרעש. מבנה האודיוגראמות מכיל אלמנטים הולכתיים ושטוחים אשר מופיעים בתהליכים תחלואתיים טבעיים." תשובות אלו הועברו לעיון הצדדים, להם הוקצבו מועדים להגשת סיכומים בכתב. 6. בבואנו לכתוב פס"ד בתיק, ולאחר הגשת סיכומי הצדדים, מצאנו לנכון להפנות לכב' המומחה שאלת הבהרה מטעם ביה"ד, כדלקמן: "האם על סמך קביעותיך הנ"ל, ניתן לקבוע בוודאות סבירה, כי השפעת תנאי העבודה על הנזק השמיעתי והטנטון שאובחנו אצל התובע, היתה שולית וזניחה, או פחותה בהרבה מהשפעת הגורם התחלואתי הטבעי, אם לא? נא לפרט. בתשובתו מיום 15/8/03 השיב המומחה: "ניתן לקבוע בודאות סבירה, כי השפעת תנאי העבודה על הנזק השמיעתי והטינטון שאובחנו אצל התובע, פחותה בהרבה מהשפעת הגורם התחלואי הטבעי". 7. בסיכומיו טען ב"כ התובע כי יש לקבל את התביעה, שכן: א. המומחה מטעם ביהד קבע כי היתה פגיעה מסוג מיקרוטראומה וכי שני הגורמים: התהליך התחלואתי והחשיפה לרעש השפיעו יחד במשך השנים והביאו למצב הקיים. על כן מאחר והתובע לא עבד באף עבודה אחרת שיש לה חשיפה לרעש מזיק מלבד עבודתו במפעל נייר חדרה, במשך 22 שנים, הרי גם מחלתו הינה מחלה שהוא חלה בה עקב ותוך כדי עבודתו שם בשל חשיפתו לרעש מזיק. ב. לחילופין, גם אם חלק מהנזק לשמיעתו של התובע נגרם מחשיפה לרעש מזיק יש להכיר במחלתו כמחלת מקצוע, ולאפשר לוועדה מטעם הנתבע לקבוע אחוז הנכות שיש לייחס לכל גורם.   8. בסיכומיה טענה ב"כ הנתבע כי לאור חוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה יש לדחות את התביעה. המומחה קבע באופן מפורש כי הנזק התחלואתי הוא הדומיננטי וכי השפעת תנאי העבודה פחותה בהרבה מהשפעת הגורם התחלואתי   9. הכרעה: הכלל הוא כי עצם העובדה שהתובע היה חשוף לרעש מזיק בעבודתו, אין משמעה בהכרח כי הליקוי בשמיעה ממנו הוא סובל הוא כתוצאה של חשיפה לרעש. התשובה לשאלה המשפטית בדבר הקשר הסיבתי בין הפגיעה בשמיעה לחשיפה לרעש מחייבת להיעזר במומחה רפואי.   לאור זאת, משקבע כב' המומחה בחוו"ד כי בכל מקרה הנזק ממקור התחלואתי - טבעי הוא הדומיננטי מבין השניים, ובתשובותיו לשאלות הבהרה כי בדיקות השמיעה חסרות האיפיונים הספציפיים לנזק מחשיפה לרעש, וכי ניתן לקבוע בוודאות סבירה כי השפעת תנאי העבודה על הנזק השמיעתי והטנטון פחותה בהרבה מהשפעת הגורם התחלואתי - ברור כי לא הוכח הקשר הסיבתי הרפואי בין תנאי עבודתו של התובע ברעש מזיק, ובין ליקוי השמיעה והטנטון שאובחנו אצלו.   10. לאור הנ"ל, ועל סמך קביעות המומחה בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה - דין התביעה להידחות.   בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.   11. זכות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלתו. חשיפה לרעשמפעלמטרד רעש