טוטאל לוס רכב - סירוב חברת הביטוח לשלם

תא (קריות) 1929/01 טוטאל לוס רכב - סירוב חברת הביטוח לשלם
 
1.                   התובע הינו הבעלים של רכב מסוג "רנו מגאן" שמספרו 27-210-16 ( להלן "הרכב" ), שהיה מבוטח, בתקופה הרלוונטית לתביעה זו, בביטוח מקיף אצל הנתבעת.
 
ביום 15.9.00, התנגש הרכב, על פי הנטען, ברכב אחר, ונגרמו לו נזקים כבדים. התובע פנה לנתבעת בבקשה לשלם לו תגמולי הביטוח המגיעים לו מכח פוליסת הביטוח, אולם בקשתו נדחתה, ומכאן הגשת התביעה.
 
2. הנתבעת הכחישה את טענות התובע ואת הנזקים הנטענים על ידו, וטענה כי הינה פטורה, בנסיבות המקרה, מכל חבות כלפי התובע, מכח סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א- 1981.
 
לטענתה, הרכב נרכש על ידי התובע ממוסך "אחים יזדי" לאחר שעבר ביום 20.2.00, תאונה קשה שבעקבותיה הוכרז כ"אובדן מוחלט להלכה" ( להלן "התאונה הראשונה" ). לאחר תאונה זו, הועבר הרכב למוסך אביו החורג של התובע, שם תוקן.
 
בתאונה נשוא התביעה ( להלן "התאונה השניה" ), לא נפגע הרכב כלל, לטענת הנתבעת, או לחילופין נפגע פגיעה קלה. אולם, במטרה להוציא כספים שלא כדין, נטל התובע את חלק מהחלפים שהוסרו מהרכב לאחר התאונה הראשונה, והרכיבם ברכב לאחר התאונה השניה, עוד קודם לבדיקת הרכב על ידי שמאי מטעמה.
 
על כן טוענת הנתבעת כי הנזקים הנטענים על ידו בתביעה זו, אינם כתוצאה מהתאונה השניה, וכי התובע פעל, בנסיבות המקרה, במרמה, על כן לא חלה עליה חבות לפצותו בגין נזקיו המוכחשים.
 
מטעם התובע העיד התובע עצמו ושמאי מטעמו, ומטעם הנתבעת העידו שמאי וחוקר מטעמה.
 
3. לאחר ששמעתי את עדות התובע והתרשמתי ממנה, ואת עדויות השמאים והחוקר, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להדחות.
 
4.                   מהעדויות שהובאו בפניי עלה כי התאונה השניה ארעה ביום שישי בשעות הלילה. גרר אשר הוזמן למקום התאונה, העביר את הרכב למוסך אביו החורג של התובע ( מוסך "הצוות" ), ומשם הועבר, ביום ראשון, למוסך "מויאל", שהינו מוסך הסדר העובד עם הנתבעת. אביו של התובע ביקש מבעל המוסך לספק בעצמו את החלקים לרכב, אולם בקשתו נדחתה. בדיקת הרכב במוסך "מויאל" על ידי שמאי מטעם הנתבעת, העלתה חשד לביום הנזק על ידי התובע. המוסך סירב לתקן את הרכב, והתובע נאלץ להחזיר את הרכב למוסך אביו, ומשם הועבר לתיקון במוסך "סילבאק" השוכן בסמוך לו, ואשר בו טופל הרכב לאחר התאונה הראשונה, על פי הנטען.
 
להשלמת התמונה, אציין כי בשתי התאונות, הרכב נפגע בחלקו הקדמי, על פי הנטען.
 
5.                   מר ליאור גלזר, השמאי מטעם הנתבעת שבדק ראשון את הרכב לאחר התאונה במוסך "מויאל" ( להלן "מר גלזר" ), הגיש הערכה ראשונית של הנזק שהוכנה על ידו ( נ/3 ) וכן תמונות של הרכב שצולמו על ידו בעת ביצוע הבדיקה (נ/2 ). בעדותו הצביע על מידת הזהות בין הנזק שנגרם לרכב כתוצאה מהתאונה הראשונה - כפי שהשתקף בתמונות הנזק שהוגשו וסומנו נ/1 - לבין הנזק שנגרם לרכב עקב התאונה נשוא התביעה, על פי הנטען, לפי תמונות הנזק שלו נ/2.

כן הצביע בעדותו על מספר תמיהות, שיפורטו להלן, שעוררו חשד כי הנזק הינו מבויים.
 
א.                  הקלות בפתיחת מכסה המנוע, דבר שאינו מתיישב עם עוצמת הפגיעה בחזית הרכב.
 
ב.                  אי התאמה בין גוף הרכב לבין חלקי המעטפת שלו ( ראה עדותו בעמ' 11 ש' 14-25 ).
 
ג.                    אי הימצאותם של שברי זכוכית של הפנסים ברכב.
 
ד.                  קיום לחיצות על הרדיאטורים שאינן מתיישבות עם הפגיעה ברכב.
 
ה.                  הימצאותם של ברגים בצורה לא מוסברת, ברכב.
 
הסבריו של מר גלזר בדבר אי קיום התאמה בין מאפייני הפגיעה בחזית הרכב לחלק ממצב החלקים המורכבים בו, ובין היתר, בדבר חוסר הסבירות בקיום פגיעה במכסה המנוע ללא פגיעה בפח חזית, הינם סבירים ומקובלים עלי.

יתרה מכך, העובדה שמר גלזר לא ידע, בעת הבדיקה, שהרכב היה מעורב בתאונה קודמת, חיזקה את התרשמותי בדבר מהימנות מסקנותיו.
 
6. לעומת זאת, מטעם התובע העיד השמאי, מר רכס שאלתיאל ( להלן "מר רכס" ). מעדותו עלה כי הרכב נבדק על ידו לאחר תיקונו. כן עלה, כי התובע לא דיווח לו על קיום תאונה קודמת ברכב, ולא הביא לידיעתו כי שמאי מטעם הנתבעת בדק את הרכב וסירב להכין חוות דעת עקב התעוררות חשד לביום הנזק. חוות הדעת של מר רכס נערכה, לדבריו, על פי החלקים המפורקים שהוצגו בפניו על ידי התובע.
 
7. ראשית כל אציין, כי די בעובדה אחרונה זו, בכדי להמעיט, עד כדי ביטול, ממשקל עדותו של מר רכס וחוות דעתו, בהתחשב במחלוקת נשוא התביעה.
 
החלקים המפורקים שהוצגו בפני מר רכס על ידי התובע, ואשר פורקו, לטענת האחרון, מהרכב בטרם ביצוע התיקון בו - ואשר עליהן ביסס מר רכס כאמור את חוות דעתו - מופיעים בתמונות ( ת/7 – ת/11 ). מאין לדעת, כי חלקים אלה, הם החלקים שהיו מורכבים על הרכב בזמן העברתו למוסך "מויאל" ובדיקתו על ידי מר גלזר. הרי כזכור, כל הגנתה של הנתבעת מושתתת על הטענה כי, בעת ביצוע הבדיקה הנ"ל ( במוסך "מויאל" ), התגלו אי התאמות בין החלקים ברכב לבין מאפייני הפגיעה בו. משמע, שהתובע התקין ברכב חלקים אחרים שאינם שייכים לתאונה נשוא התביעה. הלא ייתכן, כי החלקים שהוצגו בפניו של מר רכס הינם החלקים של התאונה השניה, ואילו החלקים שנבדקו על ידי מר גלזר, שייכים לתאונה הראשונה ,או להיפך. הלא ייתכן כי חלקים אלה או חלק מהם אינם שייכים כלל לרכב ?
 
8. יתרה מכך, עדותו של מר רכס ולפיה שלל באופן החלטי קיום זהות בין אופי הפגיעות במכסה המנוע בתאונה הראשונה לבין התאונה השנייה, התבססה בעיקר על מצב מכסה המנוע כפי שמופיע בתמונה ת/7 שצולמה על ידו ( ראה עדותו בעמ' 8 ש' 22-23, עמ' 9 ש' 10-11 ). אולם מהתמונה הנ"ל לא ניתן להתרשם מהו היקף הנזק במכסה המנוע, הן בשל מיקומו ואופן הנחתו והן בשל אור השמש שכיסה חלק ממנו.
 
מה גם, כפי שהזכרתי לעיל, לא ניתן לדעת בוודאות כי מכסה המנוע המופיע בת/7 אכן שייך לרכב נשוא התביעה, או לתאונה הראשונה או לתאונה השניה.

לעומת זאת, אמינה עלי עדותו של מר גלזר בהתייחסו לנזק במכסה המנוע – על סמך תמנות אחרות - שבה מסר :ו
 
" ….. שואל אותי אם מכסה המנוע שאתה מראה לי זה אותו מכסה מנוע ואני משיב שלדעתי כן. זה אותו מכסה מנוע. נ/1 (2) ו- נ/2 (1). ב- נ/1 (3) המכסה המנוע כפוף קצת יותר. זה לא סותר את מה שאני אמרתי שזה אותו מכסה מנוע כי מכסה מנוע זה לא בעיה לכופף אותו ביד ." ( עמ' 14 ש' 23-26 לפרוטוקול ).
 
9.                   לאור האמור לעיל, ובמאזן השיקולים שלי, עדיפה בעיני חוות דעתו של השמאי, מר גלזר, שבדק את הרכב מיד לאחר התאונה ובטרם ביצוע התיקון בו, ומימצאיו היו סבירים בעיני כאמור לעיל.
 
10.               אציין עוד כי, בקשתו של אבי התובע לספק את חלקי החילוף לרכב בעצמו, הינה תמוהה בעיני, וזאת לאור העובדה כי הרכב היה מבוטח בביטוח מקיף אצל הנתבעת כאמור לעיל, שבמסגרתו נושאת הנתבעת בעלות החלקים הנ"ל. ההסברים שניתנו על ידי התובע בהקשר זה, לא הניחו את דעתי, בלשון המעטה, וזאת גם בשים לב לעובדה כי החלקים שהורכבו לבסוף ברכב היו חלקים "משומשים", לפי עדותו של התובע.
 
11.               נוסף על כך, מטעם הנתבעת העיד החוקר מר סבג יניב ( להלן "מר סבג" ), אשר אמר כי התובע סירב לעשות שחזור לתאונה. בעדותו, הצביע מר סבג על סתירות בין גרסתו של התובע לבין גרסתו של הנהג שהיה מעורב בתאונה הראשונה, לגבי נסיבות ארוע התאונה הנ"ל. ( ראה עדותו בעמ' 17 ש' 19-30 לפרוטוקול )
 
נכון הדבר, כי הסתירות הנ"ל אינן מהותיות ואינן יורדות לשורש העניין, אולם בנסיבות העניין, הן הוסיפו סימני שאלה נוספים בדבר מהימנותו של התובע.

12. אוסיף על כל אלה, את עדותו של התובע שהותירה עלי רושם שלילי ביותר. עדותו היתה רצופת סתירות ותמיהות. שאלות רבות נתקלו בחוסר זכרון מטעמו, ושאלות רבות נוספות, זכו לתשובה לאחר הרהור ומחשבה ממושכים. ניכר היה שהתובע מנסה ל"התאים" את תשובותיו בכדי לרקום גרסה עובדתית שיש בה כדי לבסס את תביעתו.
 
התובע לא זכר היכן תוקן הרכב שלו לאחר התאונה הראשונה, שהיתה תאונה קשה כשלעצמה. לא ידע מה נעשה בחלקים של הרכב. לא זכר היכן תוקן הרכב השני שהיה מעורב בתאונה השניה - נשוא התביעה - ורק בעקבות חקירתו הנגדית, "נזכר" שרכב זה תוקן במוסך הצוות שהינו מוסך אביו של התובע כאמור לעיל.
 
יתרה מכך, התגלו סתירות רבות בין עדותו בבית המשפט לבין ההודעה שנמסרה על ידו לחוקר מר סבג ( נ/6 ), הן באשר למקום תיקון הרכב לאחר התאונה הראשונה ולאחר התאונה השניה, היקף הפגיעה ברכב לאחר התאונה הראשונה, עלות התיקונים וכו'.

13. ואם לא די בכל אלה אציין כי התובע נמנע מלזמן לעדות את אביו, וכן את בעל המוסך שתיקן את הרכב לאחר התאונה נשוא התביעה, ואשר היה ביכולתו לשפוך אור על כל מהלך התיקון, וכן את הנהג שנהג ברכב השני שהיה מעורב בתאונה נשוא התביעה. כמו כן לא דאג להציג הוכחה מהיכן נרכשו החלפים שהותקנו לבסוף ברכבו.
 
אוסיף ואומר, כי לא הוכח אם הרכב תוקן בכלל, לאחר התאונה הראשונה.
 
14. על כן, ולאור כל האמור לעיל, ולאור האמון שנתתי בעדותו של מר גלזר, הגעתי למסקנה כי התובע מסר לנתבעת עובדות כוזבות באשר להיקף הנזק בכדי לזכות בתגמולי ביטוח שלא כדין.
 
15. סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א- 1981 קובע:נ

" הופרה חובה לפי סעיף 22 או לפי סעיף 23(ב), או שנעשה דבר כאמור בסעיף 24(ב), או שהמבוטח או המוטב מסרו למבטח עובדות כוזבות, או שהעלימו ממנו עובדות בנוגע למקרה הביטוח או בנוגע לחבות המבטח, והדבר נעשה בכוונת מרמה - פטור המבטח מחבותו "

בע"א 4301/99 הראל חברה לביטוח נ. קיסלב איגור, תק-מח 2000 (3),285, נקבע :ב
 
" די היה במידע הכוזב שנמסר בכוונת מרמה למבטח בנושא היקף הנזק כדי להצדיק מסקנה בדבר פטור למבטח לפי סעיף 25"
 
ראה גם ע"א 1845/90 רוני סיני נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז (5) 661, ע"א 1487/96 ( תל-אביב-יפו ), קר מזג בע"מ נ. הפניקס חברה ביטוח בע"מ, תק-מח 99 (1), 4315.

16. שלושה יסודות להוכחת "כוונת מרמה" נקבעו ברע"א 230/98 הפניקס הישראלי חברה לביטוח נ. אחמד נסרה, תקדין – עליון 910, 98 (2):ו
 
א.      מסירת עובדות בלתי נכונות או כוזבות; ב. מודעות של המבוטח לאי הנכונות או לכזב
של העובדות שנמסרו; ג. כוונה להוציא כספים שלא כדין על יסוד העובדות הבלתי נכונות או הכוזבות.
 
שלושת היסודות הנ"ל הוכחו כאמור במקרה דנן.
 
17. לאור כל האמור לעיל הנני מחליטה לדחות את התביעה ומחייבת את התובע לשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ + מע"מ כחוק, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
 
כמו הן הנני מחייבת את התובע לשלם לנתבעת הוצאות העדים בסך של 1,000 ש"ח + מע"מ, כנגד הצגת חשבוניות על תשלום ההוצאות הנ"ל, על ידה.
 



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח סחר

  2. ביטוח כפל

  3. פיצויים מחברת הביטוח

  4. זיקת ביטוח

  5. ביטוח צאן

  6. ביטוח חסר

  7. ביטוח יתר

  8. ביטוח שמשות

  9. תביעות נגד חברת ביטוח

  10. זיקה ביטוחית

  11. ביטוח רבדים

  12. ביטוח הבריאות בישראל

  13. חוק המפקח על הביטוח

  14. תביעת ביטוח תאונת דרכים

  15. ביטוח הסעה בשכר

  16. ביטוח טלוויזיה

  17. ביטוח צמחי נוי

  18. עורך דין תביעות ביטוח

  19. הצתת רכב - ביטוח

  20. ביטוח הצתה מכוונת

  21. שיטת סכומי הביטוח

  22. ביטוח גניבה במפעל

  23. שיעור מתאים ביטוח

  24. ביטוח שמשות לרכב

  25. מתי יש כפל ביטוח

  26. ביטוח גניבת סחורה

  27. הכנסה לצורך ביטוח

  28. עורך דין ביטוח ימי

  29. כיסוי ביטוחי להצתה

  30. ביטוח אובדן תכשיטים

  31. ביטוח סחורה בהעברה

  32. ביטוח אובדן יהלומים

  33. עורך דין חברת ביטוח

  34. גניבת תוכנה – ביטוח

  35. שווי רכב לצורך ביטוח

  36. ביטוח די וי די לרכב

  37. תאונה לאחר הצעת ביטוח

  38. ביטוח סוציאלי גרמניה

  39. ביטוח גניבת רדיו לרכב

  40. ביטוח נזילת שמן מנוע

  41. ביטוח עסק מפני גניבה

  42. התיישנות תביעת ביטוח

  43. ביטוח גניבת חלקים מרכב

  44. ביטוח סוציאלי מגרמניה

  45. ביטוח הסעת נוסעים בשכר

  46. חובת ביטוח שחקני כדוריד

  47. הסתרת מידע מחברת הביטוח

  48. תאונת דרכים - חוקרים חברת ביטוח

  49. ביטוח ציוד תאורה והגברה

  50. ביטוח נזקי עבודות שיפוץ

  51. ביטוח גניבת טייפ של רכב

  52. ביטוח משלים - תאונת עבודה

  53. רכב טוטלוס משועבד - ביטוח

  54. תביעה לתשלום עמלות ביטוח

  55. תביעת ביטוח נסיעות לחו''ל

  56. תשלום תגמולי ביטוח באיחור

  57. ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח

  58. תאונה מיד לאחר חידוש ביטוח

  59. העברת זכויות ביטוח לאדם אחר

  60. ביטוח פלסטיני - ביטוח ערבי

  61. תשלום השתתפות רכב ללא ביטוח

  62. ביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח

  63. הסתרת מידע רפואי מחברת ביטוח

  64. ביטוח סחר רכב - תאונת דרכים

  65. ניסיון להונות את חברת הביטוח

  66. מסירת גרסה שקרית לחברת ביטוח

  67. שקר לביטוח לגבי זהות נהג הרכב

  68. מערכת מיגון לרכב כתנאי לביטוח

  69. החזר כספי ביטוח עקב מעשה מרמה

  70. ייצוג ע''י עו''ד של חברת הביטוח

  71. חובת וידוא אקטיבית של חברת ביטוח

  72. ביטוח אובדן תכשיטים במהלך פיקניק

  73. הפסקת ביטוח בריאות לישראלי בחו''ל

  74. חובת המבוטח להודיע על מקרה ביטוח

  75. תגמולי ביטוח בגין שני מקרים שונים

  76. החובה לשמור תכשיטים בכספת - ביטוח

  77. ? תאונת דרכים - שתי חברות ביטוח – מי ישלם

  78. האם חוק ההגבלים העסקיים חל על ענף הביטוח

  79. תביעה נגד סוכנות ביטוח - התיישנות

  80. פיצויים מחברת ביטוח בגין פגיעה ביד

  81. מימון הוצאות מד''א ע''י חברת ביטוח

  82. ביטוח נהג מתחת לגיל 24 תאונת דרכים

  83. ביטוח רפואי לערבי שאינו תושב ישראל

  84. פיגור בהפרשות לביטוח על ידי המעביד

  85. חתימה על הצעת פיצוי של חברת ביטוח

  86. ביטוח ציוד צילום מקצועי מפני גניבה

  87. סירוב חברת הביטוח לשלם מחיר מחירון

  88. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה עצמית

  89. החלפת חברת ביטוח - קטיעת רצף ביטוחי

  90. העדר כיסוי ביטוחי עקב אזעקה לא תקינה

  91. אי דיווח על תאונת דרכים לחברת הביטוח

  92. מחיקת סעיפים מכתב ההגנה של חברת ביטוח

  93. ביטוח אובדן יכולת לעבוד בעבודה הקודמת

  94. הגשת תביעת ביטוח לאחר מועד ההתיישנות

  95. הכחשת חברת הביטוח התרחשות תאונת דרכים

  96. האם צריך לצרף את חברת הביטוח כנתבעת ?

  97. טוטאל לוס רכב - סירוב חברת הביטוח לשלם

  98. פירוט ספציפי במכתב דחייה של חברת ביטוח

  99. חובת ביטוח עובדי מוסדות ההסתדרות הכללית

  100. דחיית כיסוי ביטוחי בגין אי הפעלת אזעקה

  101. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה באתר בניה

  102. תאונת דרכים ''מבוימת'' לטענת חברת הביטוח

  103. הארכת תקופת התיישנות במכתב של חברת ביטוח

  104. חובת חברת הביטוח ליידע על מועד ההתיישנות

  105. תשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כללי של רכב

  106. חובת חברת הביטוח לפרט מלוא נימוקי הדחייה

  107. בקשה לצירוף המדינה לדיון בחוק ביטוח בריאות

  108. התחייבות כספית מחברת הביטוח למימון בדיקות

  109. תביעה נגד חברת הביטוח של הנהג ולא נגד הנהג

  110. דחיית כיסוי ביטוחי בגין התקנת סוג אזעקה שונה

  111. המילים ''מבלי לפגוע בזכויות'' במכתב חברת ביטוח

  112. התחייבות כיסוי טיפולי שיקום תאונת דרכים ע"י חברת ביטוח

  113. תאונה לפני כניסת ביטוח אובדן כושר עבודה לתוקף

  114. ערעור חברת ביטוח על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  115. תביעת לשיבוב הסכום אותו שילמה חברת הביטוח של רכב

  116. פלסטין חברה לביטוח - סירוב לפצות על תאונת דרכים

  117. מימון בית אבות ע''י חברת הביטוח לאחר תאונת דרכים

  118. חברת הביטוח טענה כי תאונת הדרכים הייתה למעשה תחרות

  119. האם העברת בעלות שוללת אוטומטית זכות לתגמולי ביטוח ?

  120. טענות דחיית ביטוח שלא חייבים להעלות בהזדמנות הראשונה

  121. חברת הביטוח סירבה לשלם שווי רכוש שנגנב לפי דו"ח סוקר

  122. ביטוח אובדן כושר עבודה - ערעור חב' הביטוח על פסק דין

  123. חברת הביטוח חייבת לנמק את סיבת הדחייה של כיסוי ביטוחי

  124. ערעור: חברת הביטוח טענה כי המבוטח שיתף פעולה עם הגנבים

  125. אישור על עבר ביטוחי בגין שלוש השנים שקדמו לתחילת הביטוח

  126. החזרת סכומים ששולמו ביתר - תביעת חברת ביטוח נגד המל''ל

  127. פריצה לדירה: ביטוח all risk (כל הסיכונים) - אי הפעלת אזעקה

  128. סעיף 29 לחוק חוזה ביטוח - כיסוי ביטוחי בשל חריגה מתנאי הביטוח

  129. ההבדל בין מכתב חברת ביטוח ישירות למבוטח לבין מכתב לעורך דינו

  130. מכתב דחיית כיסוי ביטוחי: חובת חברת הביטוח לפרט ולפרש את הנימוקים לדחייה

  131. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון