טעות ברישום קרקע

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא טעות ברישום קרקע:



התובעת רשומה כבעלים של 12,388 מ"ר בחלקה 1 בגוש 588 וכן בשטח של 3,313 מ"ר בחלקה 4 באותו גוש. הרישום הוא מ-27.3.74.

שטחה של חלקה 4 הוא 40,458 מ"ר, כאשר מתוך שטח זה 35,488 מ"ר רשומים בשם הנתבעת מס' 1.
ביום 26.8.97 מכרה הנתבעת מס' 1 את חלקה בחלקה מס' 4 לנתבע מס' 2. התובעת טוענת כי נפלה שגגה ברישום זכויותיה בחלקות מס' 1 ומס' 4, וכי נתחלפו השטחים.


לטענתה זכאית היא לשטח של 12,388 מ"ר בחלקה מס' 4, דהיינו לטענתה היא הבעלים של השטח שמכרה הנתבעת מס' 1 לנתבעת מס' 2. עם זאת חלקה בחלקה 1 צריך להיות רק 3,212 מ"ר.נ
התובעת טוענת כי דבר הטעות נודע לה רק כאשר פנה אליה מתווך, סמוך למועד הגשת התביעה, והציע לה כי תמכור את השטח של 3,212 מ"ר הרשום בשמה בחלקה מס' 4.ב

2. ביום 27.1.1935 רכש דוד צומר, אביה של התובעת, מהנתבעת מס' 1 שטח של 17 דונמים עותומניים, שהם כ 15.5 דונמים דהיום (ת/17). להסכם הרכישה צורפה מפה. לטענת התובעת אותה מפה צורפה לחוות דעתו של המודד אביגדור מזור (ת/13).ו
מפה זו הוכנה על ידי משרד מודדים בשם "סינארגיון". התובעת מקדישה מלל רב כדי לאשש את אמינותה של אותה מפה. אלא שאותה מפה אינה אומרת את אשר טוענת לו הטובעת. די לעיין לשם כך בחוות דעתו של המודד אביגדור מזור, שהוגשה על ידי התובעת. גם הוא אינו סומך על אותה מפה, אלא על תשריטו של מונין. באותה חוות דעת נאמר, בין השאר:
"6. תשריט המודד מונין משקף את המצב הקיים לגבי מיקומו של הפרדס, דהיינו: בטח של 12,388 מ"ר נמצא בחלקה 4 בגוש 588, ושטח של 3,212 מ"R מצוי בחלקה 1 בגוש 489."

דברים אלו נחוצים היו למודד על מנת להגיע למסקנה (בסעיף 8 לחוות דעתו) כי לאורך השנים היה מצוי הפרדס שעובד על ידי אביה של התובעת בגבולות השטח שלו טוענת התובעת.
ראשית, גם אם הוכיח ה התובעת כי אביה עיבד את הפרדס בשטח שלו היא טוענת אין בכך משום ראיה לכך שזה השטח שרכש מהנתבעת מס' 1.נ
שנית, אותו תשריט של המודד מונין, הינו חסר ערך לענייננו. אותו תשריט, שרשום בו שאינו לצרכי רישום, נעשה באוקטובר 1961 לצורך חלוקת הקרקע בין משפחת צומר למשפחת כהן, שגם לה היו זכויות בשטח. היה זה מעין הסכם שיתוף בין בעלים משותפים בחלקים בלתי מסויימים של הקרקע. אין באותו תשריט כדי לקבוע דבר במערכת היחסים שבין התובעת לנתבעת מס' 1. כל שניתן ללמוד ממנו, לענייננו, הוא דבר קיומו ומיקומו של הפרדס שלטענת התובעת עובד על ידי משפחתה. בעצם עיבוד הפרדס והחזקת השטח אין משום ראיה לבעלות.ב

3. לעומת חוסר ראיות לחיזוק גרסת התובעת, מצויות ראיות המפריכות את גרסתה. העיקרית שבהן היא התצהיר שהתובעת עצמה חתמה בפני עו"ד אנושי בשנת 1974. עו"ד אנושי טיפלה באותו זמן מטעם הנתבעת מס' 1, בזכויותיהם של אלה שרכשו מהנתבעת מס' 1. התובעת היא שחתמה יחד עם אביה על שטח המכר (ת/3) שעל פיו נעשה הרישום שעתה מבקשת התובעת לתקנו. לדברי עו"ד אנושי, לצורך הרישום פנתה למועצה המקומית וקיבלה ממנה נתונים. לכאורה, חתימתה של התובעת יחד עם אביה על שטר המכר מהווה הודאה בנכונות האמור בו.
יתר על כן התובעת חתמה אף על תצהיר (ת/14) שגם בו הצהירה שקיבלה מאיה במתנה את הקרקע כפי שהיא רשומה כיום. חזקה על אדם החותם על תצהיר כי הוא בודק ומוודא כי האמור בתצהירו אמת.



אין עם התובעת ראיות לאימות גרסתה. להיפך התובעת עצמה היא שסיפקה ראיות לקעקוע גרסתה. הראיה היחידה שבה ניתן לתמוך את התביעה היא החזקת השטח על ידי משפחת צומר ועיבודו כפרדס במשך שנים. אפילו יש בעובדות אלה כדי לבסס תביעה לזכות כלשהיא במקרקעין, אין בהן כדי לבסס את הטענה כי חלה טעות ברישום הזכויות.ו




בהעדר תשתית ראייתית לתובענה, מנסה התובעת להיאחז ברשלנותה של הנתבעת ושל פרקליטיה בטיפול בענייני המקרקעין של הנתבעת. איני רואה צורך לעסוק בטענות אלה, באשר אפילו נכונות יהיו, אין בהן כדי לקדם את ענינה של התובעת. התובעת טוענת כי כאשר פנה אחיה, אסף צור, אל עו"ד אנושי כשנתיים לפני הגשת התובענה, והסב את תשומת לבה לטעות שארעה לגרסתו, השיבה עו"ד אנושי כי:


"אין לך מה לדאוג...ובבוא הזמן יסדירו את העניינים בקרקעות האלה ויתקנו את הטעות".נ

עו"ד אנושי הכחישה את הדברים (ע' 27). יתר על כן, אין גרסתו של אסף צור מתקבלת על הדעת. עו"ד אנושי נחקרה בפניי ארוכות, ולא התרשמתי שהיא מסוגלת לומר דברי הבל כמו אלה שמייחסים לה. הן היא, שעסקה ברישום הזכויות, מודעת היטב שתיקון "הטעות" שנטענה, אם היתה כזו, אינו דבר שיסתדר מאליו.ב

6. אפילו נאמנים דבריו של אסף צור, הרי הם בעוכריה של המבקשת. המבקשת המתינה כשנתיים, לאחר אותם דברים, ולא עשתה דבר. אין היא יכולה לבוא עתה לבית המשפט ולעתור לסעד הנתון לשיקול דעתו של בית המשפט, כאשר מתן הסעד יפגע בנתבע מס' 2, אשר סמך על הרישום בלשכת רישום המקרקעין, שהתובעת לא טרחה לתקנו.ו
אפילו הוכיחה התובעת את זכותה כלפי הנתבעת מס' 1 לסעד המבוקש, היתה תביעתה נדחית מחמת זכותו של הנתבע מס' 2. הנתבע מס' 2 רכש את השטח שבמחלוקת מהנתבעת מס' 1, בסמכו על הרישום בלשכת רישום המקרקעין, ולטובתו נרמה הערת אזהרה. לטובתו עומד האמור בסעיף 10 לחוק המקרקעין תשכ"ט 1969- שבו נאמר:

"10. מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך בתום לב על הרישום, יהא כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון".נ

על מנת ליהנות מהאמור בסעיף 10 צריך להתקיים בנתבע מס' 2 יסוד תום הלב. התובעת טוענת , בהרחבה, להיעדר תום לב מצד הנתבע מס' 2 (סעיף 4 לסיכומים). היעדר תום הלב מתבטא בכך שהנתבע מס' 2 ובאי-כחו סמכו על הרישום בלשכת רישום המקרקעין, ולא טרחו לברר מי המחזיקים בשטח. לטענת התובעת היה על הנתבע מס' 2 לברר זאת בשטח, ברשויות המס וברשות המקומית. גישה זו מופרכת מיסודה. תכליתו של הרישום הוא לחסוך מקונה אפשרי את הצורך לערוך בירורים מייגעים באשר לזכויות בקרקע. בוודאי לא התובעת, שהתרשלה בטיפול ברישום זכויותיה, לפחות מאז נודע לה דבר הטעות הנטענת, אינה מי שיכולה לטעון לרשלנותו של מי שסומך על אותו רישום.ב
גם לו התברר לנתבע מס' 2 מי המחזיקים בשטח, לגרסתה של התובעת, לא היה בכך די. היה עליו גם לבחון ולבדוק מח מה הם מחזיקים. הטלת מעמסה כזו על קונה המסתמך על רישום, משמעה פגיעה חמורה בסחירותם של נכסי דלא ניידי. תופעה שכיחה היא שנכסים נמכרים כשהם תפוסים, והקונה נוטל על עצמו את הסיכון הכרוך בפינויים.ו



מלבד היעדר תום הלב הנדרש לצורך סעיף 10 לחוק המקרקעין, טוענת התובעת כי הנתבע מס' 2 אינו יכול להסתמך על סעיף 10, מכיוון שזכותו עדיין לא נרשמה, ולכן אין הוא בגדר מי שרכש זכות במקרקעין, כלשונו של סעיף 10. אפילו צודקת התובעת בטיעונה זה, אין הוא יכול להועיל לה. המבוקש הוא סעד שבשיקול דעתו של בית המשפט. בבואו בית המשפט אם ראוי ליתן את הסעד, בית המשפט ילמד על דרך היקש מהאמור בסעיף 10 לחוק המקרקעין, גם אם אין הענין שבפניו נופל במישרין לגדרי. כפי שכבר הבהרתי ראוי להגן על מי שסמך בתום לב על הרישום, כאשר לעומתו ניצב מי שידע על הרישום השגוי.נ




לסיכום ייאמר שתחת הבאת ראיות על זכותה של התובעת ומשפחתה בשטח השנוי במחלוקת, הכבירה התובעת בראיות ובטיעון המופנים כנגד ניהול ענייניה של הנתבעת מס' 1 תוך הכפשת עורכי הדין שפעלו מטעמה. דבר זה נעשה ללא צורך, מכיוון שאין התובעת יכולה להיבנות מאלה.ב




לפיכך הנני דוחה את התובענה ומחייב את התובעת לשלם לכל אחד מהנתבעים את הוצאות המשפט בסכום של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ.ו



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קרקע מטרוקה

  2. קרקעות מלחה

  3. זיהום קרקע דלקים

  4. טעות ברישום קרקע

  5. קרקעות בשטח ההפקר

  6. עסקת חילופי קרקעות

  7. קניית קרקע ממושכנת

  8. ייעוד קרקע לתעשיה

  9. קרקע מירי התיישנות

  10. עורך דין קרקעות

  11. פלישה לקרקע שהופקעה

  12. עסק על קרקע חקלאית

  13. הגדרת "קרקע ציבורית"

  14. התחזות לבעלים של קרקע

  15. היתר לשינוי פני קרקע

  16. הכרזה על קרקע חקלאית

  17. מגורים בקרקע חקלאית

  18. ארנונה על קרקע תפוסה

  19. סכסוך בין בעלי קרקעות

  20. סעיף 8 לפקודת הקרקעות

  21. עורך דין לענייני קרקעות

  22. מכרז הקצאת קרקע במושב

  23. סכסוך בעלות על קרקעות

  24. זכרון דברים למכירת קרקע

  25. הקצאת קרקע רשות מקומית

  26. קו מתח גבוה בקרקע חקלאית

  27. תביעת בעלות על קרקע בנגב

  28. ארנונה על חניון תת קרקעי

  29. הקצאת קרקעות בקרית שמונה

  30. ערעור על צו תפיסת קרקעות

  31. עסקה סותרת בקרקע חקלאית

  32. הקצאת קרקעות באזור תעשיה

  33. בניית חממות בקרקע חקלאית

  34. הבטחה להקצאת מקרקעי ישראל

  35. מכירת קרקע לרשות ציבורית

  36. הקצאת קרקע לבניית בית ספר

  37. הסכמה שבשתיקה לשימוש בקרקע

  38. הקצאת קרקע לבעלי קרקע אחרת

  39. אולם אירועים על קרקע חקלאית

  40. צו לפי סעיף 8 לפקודת הקרקעות

  41. השכרת קרקע ללא הסכמת השותפים

  42. זיכיון על הקרקע למשך 40 שנה

  43. ארנונה על מבנים בקרקע חקלאית

  44. סכסוך קרקע בבעלות רשות הפיתוח

  45. ביטול אישור הסכם הקצאת קרקעות

  46. החלטה 1180 מינהל מקרקעי ישראל

  47. החלטה 737 מינהל מקרקעי ישראל

  48. החלטה 1101 מינהל מקרקעי ישראל

  49. בנייה לא חוקית על קרקע חקלאית

  50. בניה על קרקע ציבורית ללא היתר

  51. ניוד שטח עיקרי ממרתף לקומת הקרקע

  52. סעיף 78 לחוק הקרקעות העותומני

  53. פיצוי עבודות חפירה בקרקע פרטית

  54. הקצאת קרקע למגורים ליד ירושלים

  55. בקשה לתוספת יחידת דיור בקומת הקרקע

  56. ביטול הסכם עם מינהל מקרקעי ישראל

  57. רישום מוריש בעל זכויות בקרקע כנאמן

  58. העברת קרקע ללא תמורה - זכות קדימה

  59. מתקנים סולאריים על קרקע בייעוד תעשיה

  60. העברת קרקע ללא תמורה למועצה מקומית

  61. בניה על קרקע שהופקעה על ידי העירייה

  62. תשלום דמי היתר למינהל מקרקעי ישראל

  63. סעיף 8 לפקודת הקרקעות: צו מסירת חזרה

  64. ארנונה - שימוש לא חקלאי בקרקע חקלאית

  65. בקשה לתוספת שטח מגורים וממ"ד בקומת הקרקע

  66. ניוד שטחי בניה בין הקומות מעל ומתחת לקרקע

  67. פיצוי נמוך בגין רכישת קרקע לצורכי ציבור

  68. זכויות יורשים של בעלי קרקעות שנפטרו בחו''ל

  69. קביעת מפלס ה 0.00 לפי גובה פני הקרקע הטבעיים

  70. בקשה לפתיחת פתח יציאה בקומת קרקע לחצר משותפת

  71. אחריות מינהל מקרקעי ישראל כלפי מציעים במכרז

  72. העלאת מקומות חניה תת קרקעיים אל מעל לפני הקרקע

  73. רכב הנע בכוח מכאני על פני הקרקע - הגדרת תאונת דרכים

  74. בניית אולם אירועים בקרקע של מינהל מקרקעי ישראל

  75. החזר כספים שנגבו שלא כדין ע''י מינהל מקרקעי ישראל

  76. סמכות ועדה מקומית להפקיע קרקע ללא אישור ועדה מחוזית

  77. נטען כי שטח המריבה הינו חלק מחלקת קרקע אותה ירשו מאב לבן

  78. ערר על החלטת הועדה לדחות התנגדות לבקשה לתוספת מגורים בקומת קרקע

  79. בקשה למתן הצעת מחיר לשירותי פיקוח וניהול פרויקט בניה של יחידת דיור צמודת קרקע

  80. כל עסקה במקרקעי ישראל תעשה בידי המינהל בשם הבעלים הרשומים של הקרקע כסוכן של הבעלים

  81. האם העותר הוא "מי שיש לו ענין בקרקע" אשר רשאי להכין תכנית ולהגישה לפי סעיף 61א(ב) לחוק התכנון והבניה ?

  82. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון