יחסי עובד מעביד בין אחים

בל (חי') 1485/00 יחסי עובד מעביד בין אחים
 
1.                   הנתקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע, לבין אחיו בעל מרכולית זומבי, והאם זכאי התובע לדמי אבטלה, אלו הן השאלות העובדות לפתחנו.נ
 
2.                   התובע טוען כי עבד מתחילת ינואר 1999 ועד סוף יוני 1999 ב"מרכולית זומבי" בקרית אתא, השייכת לאחיו (להלן – "המרכולית"). לטענתו עבד מדי יום 8 שעות לפחות כשהעבודה התבצעה גם בשעות הערב והלילה, משום שהמרכולית היתה פתוחה גם בשעות הללו. בחודש יולי 1999 פוטר מעבודתו, לטענתו, על ידי אחיו, וזאת עקב מיעוט הכנסות במרכולית.ב
 
3.                   התובע הגיש לנתבע ביום 6.9.99 תביעה לתשלום דמי אבטלה. התביעה נדחתה על ידי הנתבע מן הטעם כי התובע לא השלים את תקופת האכשרה כפי שנקבעה בחוק, זאת משום שלא נתקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לבין אחיו בעל המרכולית, וכי עבודתו של התובע היתה בגדר עזרה משפחתית ותו-לא.ו
 
4.                   בענף הביטוח הלאומי, קירבה משפחתית אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד מעביד. יחד עם זאת, כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה, הם קרובי משפחה, הלכה פסוקה היא כי בית הדין בוחן בקפידת יתר את טיבם של היחסים שנוצרו; האם בפניו מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית, או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות. עמד על כך כבוד הנשיא אדלר בפרשת אורלי יהלום (עב"ל 20105/96 אורלי יהלום – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לו 603, 616):
 
"בענף הביטוח הלאומי, קירבה משפחתית – ולו קירבה בין הורים וילדים – אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד מעביד. המניע לבחירת העובד, בין אם הוא מניע עיקרי או משני, אינו קובע לעניין קיומם של יחסי עובד מעביד. מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה, היא היא הקובעת לעניין זה (דב"ע לג/108-0 המוסד לביטוח לאומי – כץ, פד"ע ה 31).נ

עם זאת, כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה הם קרובי משפחה, הלכה פסוקה במשפט הביטחון הסוציאלי היא, כי בית הדין בוחן בקפידת יתר את טיבם של היחסים שנוצרו; האם בפניו מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית, או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של חובות וזכויות. לשם עמידה על טיב היחסים שנוצרו בין בני משפחה, ייתן בית הדין דעתו, בין היתר, לפרמטרים שונים כגון מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם בעבור ביצוע העבודה היה ריאלי או סמלי וכו'.ב
 
נטל ההוכחה כי יחסים בין בני משפחה חורגים מגדר עזרה משפחתית הדדית, ולובשים אופי של יחסי עובד מעביד, מוטלים על בן המשפחה הטוען לקיומם. "מי שטוען כי היחסים בינו לבין קרובו חורגים מגדר היחסים של עזרה משפחתית הדדית, ולבשו אופי של יחסי עובד-מעביד, עליו לשכנע כי קיימת מערכת חובות וזכויות מכוח קשר חוזי".
 
5.                   אח התובע העד מר אבי X (להלן:"אח התובע" או "אבי") ציין בהודעתו מיום 5.10.99 (מוצג נ/9), שנגבתה על ידי חוקר הנתבע, כי המרכולית קיימת קצת יותר משנה והיא היתה שייכת לאחיו שי. אח התובע קנה אותה מאחיו שי לפני כשבעה חודשים (היינו בחודש מרץ 99). המרכולית פתוחה כל יום משעה 7.00 עד השעה 2.00 בלילה. לדבריו אין לו עובדים מוצהרים, אולם כולם עוזרים לו: החברה שלו, ההורים וכל בני המשפחה ללא יוצא מן הכלל. כשהיה לו כסף הוא החזיק פועל וכשלא היה לו הוא עבד לבד. אבי נשאל מדוע אם כך העסיק את התובע. על כך ענה משום שהיה לו מספיק כסף כדי לשלם לפועל וכך לא היה צריך להטריד מישהו מבני המשפחה. שעות עבודת התובע, לדברי האח, היו משעה 6.00 עד 16.00 כל יום. אבי ציין עוד בהודעתו כי הוא "משער" שלפני שהתובע עבד לא היו לו עובדים. את השכר שילם לתובע בשיק, אך השיק תמיד היה פחות מכוון שכל הזמן התובע היה לוקח מפרעות במזומן וכך גם קנה לתובע חדר שינה ותשלומים אלה נוכו ממשכורתו של התובע. לאחר שפוטר עזר לו התובע פה ושם, אך לא קיבל על כך שכר. לדבריו התובע נותר חייב לו 6,000 ₪ בגין המפרעות שקיבל.
בעדותו בפנינו (עמ' 6 לפרוטוקול שורה 11) ציין אח התובע כי חודש חודשיים לפני שהתובע עזב הכניס לוטו למרכולית.ו
 
6.                   התובע ציין בהודעתו מיום 14.10.99 (מוצג נ/8), שנגבתה על ידי חוקר הנתבע, כי בתחילה המרכולית היתה שייכת לאחיו שי, בה עבד כחודשיים ועזב כי רב עם אחיו שי, לאחר מכן שי העביר את המרכולית לאחיו אבי והתובע חזר לעבוד בה. לדבריו עבד אצל אחיו מינואר 99 עד יוני 99 ופוטר כי אחיו לא יכול היה לשלם לו. בשונה מכך טען בתצהירו (מוצג ת/1, סעיף 7) כי פוטר עקב צמצום בהפעלת החנות. בסתירה לדברי אחיו אבי בהודעתו, ציין התובע בהודעתו, כי שעות עבודתו היו משעה 16.00 עד 2.00 בלילה חוץ מימים מעטים, בהם עבד בבוקר. לדברי התובע האח אבי עבד בבוקר כי היה צריך לקבל את הסחורה. גם כשעבד אצל אחיו שי, טוען התובע, עבד באותן השעות. התובע מציין כי לאחר שפוטר לא העסיק האח עובד אחר, אלא הסתדר בכוחות עצמו, ובשעות שהתובע נהג לעבוד בהן בחנות, עזרו לאח אבי בני המשפחה. עוד מציין התובע בהודעתו כי לאחר שפוטר, היה מחליף את אחיו אבי במרכולית כשהיו לו סידורים. התובע נשאל מדוע כל התלושים הונפקו ביום אחד. על כך ענה כי אחיו תמיד אמר לו שאם הוא רוצה תלוש עליו ללכת לרואה החשבון. כאשר רצה להגיש תביעה לדמי אבטלה לקח את כל התלושים ביחד. בטופס התביעה שהגיש לנתבע (מוצג נ/1) ציין התובע כי תקופת עבודתו היתה מאמצע דצמבר 1998 עד סוף יוני 99, בסתירה לכך, ציין בהודעתו שעבד מחודש ינואר 1999. באשר לסיבת הפיטורים ציין התובע בתביעתו (מוצג נ/1) כי "אין צורך בשני עובדים", בסתירה לכך ציין בהודעתו כי פוטר משום שאחיו לא יכול היה לשלם לו יותר משכורת כי היה בקשיים.נ
 
7.                   מוצאים אנו כי תלושי השכר (מוצגים נ/2 – נ/7) שהגיש התובע, אינם אמיתיים ואינם אמינים עלינו. ראשית, בכל החודשים רשום שתאריך תחילת העבודה הוא 3/99, גם בתלושים בגין החודשים ינואר 1999 ופברואר 1999 רשום שתחילת העבדה היא ב- 3/99!! האם רואה החשבון, אשר הוציא, לגרסת התובע, תלושים מדי חודש בחודשו, יכול היה לדעת, עת הוציא את התלושים בגין חודש ינואר ופברואר 99, שהתובע יחל לעבוד בחודש מרץ 99?!! זאת ועוד בכל החודשים כתוב שהתובע קיבל 3,000 ₪ גם בחודש שמצויין שעבד 26 יום וגם בחודש שמצויין שעבד 27 יום. בחודשים ינואר, פברואר ויוני 1999 רשום שהתובע עבד 26 ימים ושכרו היומי היה 115.38 ובחודשים מרץ, אפריל ומאי מצויין שעבד 27 ימים ושכרו היומי ירד ל – 111.11 והנה בחודש יוני שוב עלה ל – 115.38?!!
 
8.                   מהעדויות שהונחו בפנינו עולים הדברים הבאים:
(‏א)              מהודעתו של האח אבי למדים אנו כי הוא קנה את המרכולית מאחיו שי רק בחודש מרץ 99, כך גם בתלושי השכר שהונפקו לתובע כתוב שתחילת עבודתו היא במרץ 99
(‏ב)               למועד תחילת עבודת התובע שלוש גירסאות: בטופס התביעה נ/1 – רשום כי תחילת העבודה היא מאמצע דצמבר 98, בהודעתו ציין שהחל לעבוד בינואר 99 ובתלושי השכר תחילת העבודה היא מרץ 99.
(‏ג)                לשעות עבודת התובע שתי גירסאות: זו של האח, לפיה עבד התובע כל יום משעה 6.00 עד השעה 16.00, וזו של התובע לפיה, הוא עבד משעה 16.00 עד 2.00 בלילה.ב
(‏ד)               לסיבת פיטוריו של התובע שלוש גירסאות: בטופס התביעה (מוצג נ/1) ציין התובע כי לא היה צורך בשני עובדים. בהודעתו (מוצגת/8) ציין כי האח פיטרו בשל מצוקה כספית. בתצהירו (מוצג ת/1 סעיף 7) ציין התובע כי פוטר עקב צמצום בהפעלת החנות.
(‏ה)              הטענה כי האח פיטר, כביכול, את התובע משום שלא היה לו כסף לשלם לתובע משכורת לא הוכחה בכל צורה שהיא והיא אינה אמינה ואינה מקובלת עלינו. זאת ועוד, אח התובע העיד כי חודש חודשיים לפני שהתובע עזב הוא הכניס למרכולית לוטו. עובדה זו אינה מתיישבת עם טענת התובע בדבר הצורך בפיטוריו, לא משום צמצום פעילות ולא משום מצוקה כספית, זאת משום שהלוטו מביא להרחבת פעילות ולרווחים נוספים.
(‏ו)                אח התובע לא העסיק עובד אחר לפני שהתובע החל, כביכול, לעבוד במרכולית וגם לאחר שפיטר אותו, כביכול, לא העסיק מישהו אחר במקומו.
 
9.                   משאלה פני הדברים הודעות התובע ואחיו אבי X (מוצגים נ/8 ו – נ/9), ועדויותיהם בפנינו אינן אמינות ואינן מהימנות. כעולה מכל החומר שהונח בפנינו האח אבי לא העסיק איש במרכולית שבבעלתו, אלא עבד בעצמו וכל בני המשפחה עזרו לו ובכללם התובע. אנו דוחים את גירסת התובע כי עבד במרכולת של אחיו במשך 6 חודשים וכי אחיו פיטר אותו. היחסים בין התובע לבין אחיו אבי לא לבשו אופי של יחסי עובד מעביד ולא חרגו מגדר עזרה משפחתית.ו

10.                   משעסקינן, כאמור, בקירבה משפחתית, נטל ההוכחה רובץ על התובע להוכיח כי היחסים לבשו אופי של יחסי עובד-מעביד וחרגו מגדר היחסים של עזרה משפחתית הדדית, וכזאת לא עלה בידי התובע להוכיח.נ
 
11.                   משכך תביעת התובע לדמי אבטלה נדחית.ב
 
12.                   בנסיבות העניין אין צו להוצאות.ו
 
13.                   לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אכיפת יחסי עובד מעביד

  2. יחסי עובד מעביד עם אגד

  3. יחסי עובד מעביד או עצמאי

  4. יחסי עובד מעביד בין אחים

  5. יחסי עובד מעביד - רבנים

  6. יחסי עובד מעביד מנהל חברה

  7. יחסי עובד מעביד רוקח

  8. יחסי עובד מעביד עובד מאפיה

  9. יחסי עובד מעביד בעסק משותף

  10. התלמדות - יחסי עובד מעביד

  11. יחסי עובד מעביד מאמן כדורסל

  12. יחסי עובד מעביד מנצח במקהלה

  13. דמי חסות או יחסי עובד מעביד

  14. יחסי עובד מעביד משגיח כשרות

  15. מיקור חוץ - יחסי עובד מעביד

  16. יחסי עובד מעביד בתקופת הכשרה

  17. קופירייטר - יחסי עובד מעביד

  18. יחסי עובד מעביד בין בני זוג

  19. הסעות פועלים יחסי עובד מעביד

  20. יחסי עובד מעביד בחברת היי טק

  21. מדריך טיולים יחסי עובד מעביד

  22. יחסי עובד מעביד משווק פרסומות

  23. יחסי עובד מעביד בין בני משפחה

  24. קיום בפועל של יחסי עובד מעביד

  25. יחסי עובד מעסיק בין בני משפחה

  26. יחסי עובד מעביד ללא תשלום שכר

  27. יחסי עובד מעביד עם סוכנות ביטוח

  28. יחסי עובד מעביד בין מתמחה למאמן

  29. מחלקי גז פרטיים יחסי עובד מעביד

  30. עתודאי בצה''ל - יחסי עובד מעביד

  31. המבחן לקביעת קיומם של יחסי עובד מעביד

  32. הסכם לשיתוף פעולה יחסי עובד מעביד

  33. יחסי עובד מעביד בין רופאים למרפאה

  34. ערעור בטענת העדר יחסי עובד מעביד

  35. יחסי עובד מעביד מרכיב מוביל ארונות

  36. אין חובת שימוע ללא יחסי עובד מעביד

  37. אספקת שירותי מזנון יחסי עובד מעביד

  38. עבודה בקידום מכירות יחסי עובד מעביד

  39. הגדרת "יחסי עובד מעביד" בדיני מיסים

  40. מבחן כוונת הצדדים - יחסי עובד מעביד

  41. שירותי הנהלת חשבונות יחסי עובד מעביד

  42. יחסי עובד מעביד בין רופא לקופת חולים

  43. מספק שירות ''עצמאי'' יחסי עובד מעביד

  44. מוסד ללא כוונת רווח - יחסי עובד מעביד

  45. שלילת דמי אבטלה בהעדר יחסי עובד מעביד

  46. ניתוק יחסי עובד מעביד לצורכי דמי אבטלה

  47. יחסי עובד מעביד בין מתקין גז לבין פזגז

  48. הגבלת חופש העיסוק בסיום יחסי עובד מעביד

  49. יחסי עובד מעביד חברת שמירה בשירות המדינה

  50. עבודה בחברה בבעלות האבא – יחסי עובד מעביד

  51. הכרה ביחסי עובד מעביד בין מורים לבין המדינה

  52. יחסי עובד מעביד בין נותן שירות למזמין עבודה

  53. תביעה נגד בעל מניות בהעדר יחסי עובד ומעביד תידחה

  54. האם עבודה אצל קרוב משפחה נחשבת "יחסי עובד מעביד" ?

  55. סמכות עניינית לבית הדין לעבודה ללא יחסי עובד מעביד

  56. יחסי עובד מעביד בין מטפלת בקשישים לבין ביטוח לאומי

  57. קבלן עצמאי המספק שירותים למזמין או יחסי עובד ומעביד

  58. האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בעסק עצמאי למתן שירותי ייעוץ ?

  59. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון