עב (ת"א) 8327/02 ייצוג בועדה רפואית גזזת   1. בפנינו ערעור לפי סעיף 14(א) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994 (להלן - החוק).   2. העובדות הדרושות להכרעה בערעור הן: א. המערער הגיש תביעה לפיצוי על פי החוק ביום 18.12.00. בטופס התביעה כתב בס' 1(א) פרטים על עילת התביעה - "בתקופה מ- 1952 ניתן לי טיפול בהקרנה. עשו לנו טיפול בהקרנות בתל-השומר, ואחר כך בזמנהוף בת"א. שמו לי משחה על הראש". ב. תביעתו של המערער נדונה בפני וועדת מומחים, כאשר המערער הופיע בפניה ביום 08.07.01. בהחלטת וועדת המומחים מיום 03.03.02 נקבע: "1. הוועדה בדקה ומצאה כי שמו של התובע אינו מופיע בקובץ "מודן" כמי שקיבל טיפול בהקרנה כמשמעותו בחוק. 2. וועדת המומחים דנה בתביעה: א. בישיבה ללא השתתפותו והחליטה לזמנו. ב. ב- 08.07.01 בישיבה בהשתתפות התובע. עיינה בכל מסמכי התביעה ונספחיה.ב הרופאים, חברי הוועדה בדקו את ראשו של התובע ולא מצאו סימנים לקבלת טיפול הקרנות כמשמעותו בחוק.ו שמעה את דברי התובע על תולדות הטיפול נגד מחלת הגזזת. עפ"י החלטת הוועדה נבדקו מספר מסמכים נוספים ולא נמצאו הוכחות המעידות על קבלת טיפול בהקרנות כמשמעותו בחוק.נ ב- 03.03.02 דנה וועדת המומחים פעם נוספת בתביעה ללא השתתפות התובע ועיינה בכל מסמכי התביעה ונספחיה.ב החלטה על סמך כל האמור לעיל, שוכנעה הוועדה כי התובע לא קיבל טיפול נגד מחלת הגזזת בהקרנות כמשמעותו בחוק. אשר על כן, אין תשתית ראייתית, והתביעה נדחית". (ההדגשה במקור). ג. ביום 06.05.02 הודע למערער על החלטת וועדת המומחים מיום 3.03.02 . בס' ג' להודעה נאמר כי- "במידה ויימצאו עדויות נוספות ו/או מסמכים נוספים שלא עמדו בפני הוועדה ויכולים להעיד על קבלת טיפול בהקרנה, כמשמעותו בחוק, נא להעביר בכתב לחתום מטה על מנת שוועדת המומחים תבחן את הממצאים ותחליט על הטיפול הנדרש". ד. ביום 20.05.02 פנה המערער שוב לוועדת מומחים וצרף תצהיר לגבי נסיבות הקרנתו, וביקש לזמנו פעם נוספת בפני וועדת מומחים. ה. ביום 06.08.02 קיבל המערער הודעה כי "בקשתו נבדקה כולל כל הנספחים הנלווים והוחלט לדחותה". ו. ביום 11.08.02 פנה ב"כ המערער בשנית, וטען כי מאחר שהמערער הגיש תצהיר על נסיבות הקרנתו, לא ניתן לדחות את תביעתו אלא רק לאחר שיזומן שוב וייבדק פיסית ע"י הוועדה. ז. ביום 03.09.02 הודע למערער כי ביום 06.08.02 נדחתה בקשתו לדיון חוזר, כי וועדת המומחים סיימה את תפקידה ואין היא דנה פעם נוספת בבקשה לדיון חוזר.   3. המערער טען: א. הוועדה חייבת לזמן פיסית את מי שמבקש דיון חוזר, ואינה יכולה להסתפק בבדיקת מסמכים. ב. היו מקרים בעבר בהם לאחר בדיקה חוזרת שינתה הוועדה את דעתה. במקרה הנדון - המערער טוען שהבדיקה שנעשתה בראשו לא נעשתה כדבעי ולכן הוא מבקש להופיע שוב בפני הוועדה. ג. היו מקרים שהחזירו לבדיקה נוספת לוועדת מומחים, והמערער מופלה לרעה בכך שלא זומן לבדיקה נוספת.   4. ב"כ המשיב טענה: א. על פי חוק, סדרי עבודתה של הוועדה נקבעים ע"י הוועדה. במקרה של בקשה לדיון נוסף, הוועדה דנה ומחליטה אם יש עילה לזימון לבדיקה פיסית נוספת. ב. יש חזקת תקינות לפעילות הוועדה, וחזקה שהיא בדקה את ראשו של המערער בצורה ראויה. מכל מקום, המערער לא הצביע על טעות בשיקול דעתה של הוועדה. ג. לא קיימת זכות מוקנית להופיע פעמיים בפני הוועדה. זימונו של המערער פעם נוספת, יאריך את תורם של אחרים שטרם ניתן להם יומם בפני הוועדה.   5. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים אנו קובעים שדין הערעור להידחות.   6. בהתאם לסעיף 8(ה) לחוק "וועדת המומחים רשאית לקבוע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו על פי חוק זה". עיון בתקנות לפיצוי נפגעי גזזת (הגשת תביעה, הכרה בנפגע, קביעת דרגת נכות, הרכבת וועדות וסדרי עבודתן), תשנ"ה-1995 (להלן - התקנות), מעלה כי לא נקבע בתקנות הסדר בנוגע לבקשה לעיון חוזר בהחלטת הוועדה.   7. איננו רואים לנכון לקבוע כי בכל מקרה חייבת הוועדה לזמן לבדיקה פיסית נוספת את התובע גמלה לפי החוק. נראה לנו, שהשאלה אם יש לזמן את התובע גמלה לבדיקה פיסית נוספת צריכה להיות נתונה לשיקול דעתה של הוועדה, על פי נסיבות המקרה, דהיינו - עפ"י הנימוקים שמעלה התובע בבקשה לדיון החוזר. יש מקרים, כגון המצאת מסמכים רפואיים נוספים, שבהם אין מקום לזימון התובע גמלה לבדיקה פיסית נוספת, ודי בעיון הועדה במסמכים הרפואיים.   8. במקרה הנדון: העילה לבקשה לזימון נוסף בפני הוועדה היתה תצהירו של המערער על נסיבות ההקרנה. עיון בתצהירו של המערער, שצורף למכתב בא כוחו מיום 20.05.02, מעלה כי אין שוני בין האמור בו לבין דבריו של התובע בפני הוועדה (פרוטוקול מיום 08.07.01, נספח א' לכתב התשובה). לפיכך, משאין בתצהיר שום ראיה חדשה, לא היה מקום לזימונו של המערער לבדיקה נוספת בפני הוועדה.   9. בפני ביה"ד העלה המערער טענה חדשה - כי לא נבדק כראוי ע"י וועדת המומחים. ראשית, טענה זו לא הועלתה בבקשה לעיון נוסף, ואין מקום שביה"ד ידון בה כאשר לא נדונה ע"י הוועדה. שנית, טענה זו היא למעשה טענה רפואית, וביה"ד לא ישים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה הרפואי של וועדת המומחים. מה גם, שהמערער לא הצביע על הליקוי שנפל בשיקול דעתה הרפואי של וועדת המומחים, וגם לא המציא חוות דעת רפואית ובה ממצאים שונים מממצאי וועדת המומחים.   10. באשר לטענת ההפליה לרעה: משטענה זו נטענה בעלמא, ללא שהובאו פרטי המקרים שבהתייחס אליהם טוען המערער כי הופלה לרעה, כך שלא ניתן להשוות בין נסיבות המקרים האלה לבין נסיבות המקרה הנדון, ולבחון אם אכן הופלה המערער לרעה, לא ניתן לקבלה.  11. לאור האמור לעיל, הערעור נדחה.  12. אין צו להוצאות.גזזתרפואהייצוגועדה רפואית