להלן פסק דין בנושא ירידה בשמיעה טכנאי מזגנים: 1. התביעה נשוא פסק דין זה עניינה החלטת פקיד התביעות מיום ה- 23.5.99 אשר במסגרתה דחה פקיד התביעות את תביעת התובע מיום 13.12.98 לתשלום דמי פגיעה, בשל ירידה בשמיעה. 2. כמצויין בכתב התביעה טען התובע כי החלטת פקיד התביעות בטעות יסודה מקום שחשיפתו לרעש, במסגרת עבודתו כטכנאי אחזקת מערכות מיזוג אוויר מרכזיות בחיל אויר, היא שגרמה לפגיעה בשמיעה ולטינטון מהם הוא סובל. 3. ביום ה- 11.3.01 הסכימו הצדדים למינוי מומחה רפואי על פי עובדות שיקבע בית הדין. בעקבות הסכמת הצדדים, קבעה כב' השופטת בהט את המסגרת העובדתית כדלקמן: א. התובע יליד 1945. ב. התובע אזרח עובד צה"ל, עובד כטכנאי אחזקת מערכות מיזוג אויר מרכזיות מה- 2.2.75 בבסיס חיל אוויר. ג. במסגרת עבודתו בחדרי מכונות וחדרי הרצת מנועים, חשוף התובע לרעשים של מכונות ושל מטוסים הממריאים ונוחתים באזור מקום עבודתו. מזה כשנתיים שלוש הוא משמש כמנהל עבודה ולכן הוא חשוף פחות לרעש. ד. התובע עובד 8 שעות ביום 5 ימים בשבוע. בעבר עבד 6 ימים בשבוע וכ-50 שעות שבועיות בכל תקופות עבודתו. ה. לא הוגשו לבית הדין בדיקות מפלסי ממכתבה של הגב' חנה פרץ- ממחלקת כח אדם, הממונה על התובע, עולה כי תוצאות בדיקות הרעש הראו עוצמת רעש הגבוהה מ-85 דציבל. ו. התובע החל לסבול לפני כ-5 שנים מטנטון וגם מירידה קלה בשמיעתו, ומתלונן גם כי הצפצופים מפריעים לו להרדם. ז. התובע בריא בדרך כלל. 4. כן מונה במסגרת ההחלטה מיום 18.3.01 ד"ר ביזר כמומחה רפואי מטעם בית הדין אשר נדרש לשאלת הקשר הסיבתי שבין הפגיעה בשמיעת התובע והטינטון מהם הוא סובל, לבין תנאי עבודתו כמפורט לעיל. 5. חוות הדעת של ד"ר ביזר קבעה כי לא נמצא קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע ובין הפגיעה בשמיעה ומטנטון מהם הוא סובל. בעקבות חוות הדעת הוצגו למומחה הרפואי, ד"ר ביזר, שאלות הבהרה מהם עלה כי בעת מתן חוות הדעת לא עמדה בפני האחרון חוות דעת רפואית אשר הוגשה מטעם התובע, אשר המומחה הרפואי נדרש להתייחס אליה במסגרת חוות דעתו. בנסיבות אלו, ולבקשת התובע נפסלה חוות הדעת של ד"ר ביזר בהחלטה נוספת מיום ה- 14.1.03 . 6. במקביל לפסילת חוות הדעת של ד"ר ביזר, מונה ד"ר דן ניר כמומחה רפואי מטעם בית הדין אשר נדרש אף הוא לשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין תנאי העסקתו של התובע לפגיעה בשמיעה ומטנטון מהם סובל התובע. 7. בחוות דעת שהגיש ד"ר דן ניר ביום 8.4.03 לבית הדין ציין המומחה הרפואי כי: "ליקויי השמיעה של התובע נובע מהרעש אליו נחשף במקום עבודתו" המומחה הרפואי מסביר מדוע אין לייחס את ליקוי השמיעה אצל התובע לגילו, מהטעמים הבאים: " ... ראשית, לפי הספרות (ציטוטים של מחקרים בספר של DOBIE עמ' 126-129) ליקוי השמיעה החציוני בגברים בני 50 שנה הוא 31-18 ד"ב ב-6 קילוהרץ, בעוד שאצל התובע ליקוי השמיעה בתדר זה הינו 40 ד"ב משמאל ו-55 מימין בגיל 52 (בדיקה מ- 6/97), ו-50 ד"ב דו צדדית בגיל 54 שנים (2/99). שנית, ליקוי שמיעה הנובע מהזדקנות מתאפיין בירידה הדרגתית בשמיעה ליכוון התדרים הגבוהים, ללא שיפור בתדרים הגבוהים יותר. אצל התובע מראה הבדיקה מ- 6/97 שיפור בסף השמיעה ב-8 קילוהרץ בהשוואה לסף ב-6 קילוהרץ, והבדיקה מ-2/99 מראה עצירה של מגמת הירידה. צורת עקומה כזו אינה אופיינית לליקוי שמיעה הנובע מהזדקנות, והיא כן אופיינית לליקוי מושרה-רעש. " 8. בתשובה לשאלות הבהרה שהופנו למומחה הרפואי הבהיר המומחה הרפואי, ד"ר ניר, כי מקובלת עליו תלונות התובע בנוגע לטנטון, ויש קשר בין תלונות אלו לבין עבודתו של התובע. 9. אין להרבות על המשקל אשר ניתן לחוות הדעת של המומחה הרפואי מטעם בית הדין ובנסיבות אלו יש לקבל את התביעה. 10. בשולי הדברים אבקש להתייחס לטענת הנתבע לפיה לא השכיל התובע להוכיח את תביעתו מקום שקיימות חוות דעת נוגדות מטעמם של מומחים רפואיים אשר מונו מטעם בית הדין. לעניין זה אבקש לציין כי: א. כמצויין בהחלטת בית הדין מיום 14.1.03, נפסלה חוות הדעת של ד"ר ביזר כך שנכון להיום עומדת בפני בית הדין חוות דעת אחת, היא חוות דעתו של ד"ר דן ניר. ב. גם אם היו עומדות בפני בית הדין חוות דעת נוגדות היה מקום לאמץ את חוות דעתו של ד"ר דן ניר אשר התייחס במפורש ונימק מדוע אין לייחס את הפגיעה בשמיעת התובע ולתלונותיו לטנטון, לגילו. ג. שעה שמדובר במיצוי זכויות בתחום הביטחון הסוציאלי ומקום שעומדת בפני בית הדין חוות דעת סותרות ממומחים שמונו על ידו - אליבא לדעתנו ראוי לאמץ חוות דעת מנומקת אשר מאמצת את גרסת המבוטח. 11. סוף דבר, התביעה מתקבלת. משיוצג התובע באמצעות הלשכה לסיוע משפטי, אין צו להוצאות. הערעור על פסק דין זה הוא בזכות. ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.טכנאיםמזגןשמיעה