כתב אישום נגד אם שהרביצה לבנה עם חגורה - תקיפה בנסיבות מחמירות

תפ (ק"ג) 1696/01 כתב אישום נגד אם שהרביצה לבנה עם חגורה כנגד הנאשמת 1 הוגש כתב אישום המיייחס לה עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 379 ו- 382 (ב)(2) לחוק העונשין התשל"ז - 1977.   הנאשמת 1 הינה אמו של קטין, יליד 1992.   כתב האישום מגלה, כי במועד אשר אינו ידוע לתביעה, במהלך חודשי החורף בשנת 2000, תקפה הנאשמת 1, את בנה הקטין, שלא כדין, בכך שהצליפה בישבנו באמצעות חגורה. הנאשמת 1 הודתה בעובדות שבכתב האישום ובעבירה המיוחסת לה.   יחד עם הנאשמת 1, הועמד לדין אביה של הנאשמת 1, שהינו סבו של הקטין. הסב הודה בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, כאשר במועד כלשהו במהלך חודש דצמבר 2000 עד ינואר 2000, תקף את נכדו הקטין בכך שהיכה בידו בישבנו של הנכד.   בעניינם של השניים התבקש שירות המבחן ליתן תסקיר מפורט, אשר יבחן את השאלה, האם יש מקום להימנע מהרשעת הנאשמים בדין, וכן יתייחס לנסיבות ביצוע העבירה.         לאחר שהוגש לעיוני תסקיר שירות מבחן, ובפסק דין שניתן בעניינו של הנאשם 2 ביום 15/7/02, קבעתי כי בנסיבות המיוחדות של העניין, אין מקום להרשיע את הסב, הנאשם 2, וכי המלצת שירות המבחן לפיה יושת על נאשם זה עונש של עבודה לשירות תועלת הציבור, הינו עונש הולם בנסיבות ביצוע העבירה.   בעניינה של הנאשמת 1 המליץ שירות המבחן המלצה דומה. הנאשמת 1 נמצאה תחת פיקוח של שירות המבחן חודשים ארוכים והגיעה לכל המפגשים אליהם הוזמנה על ידי שירות המבחן. שירות המבחן מציין את קשייה של הנאשמת 1 להתמודד עם גידול ילדיה לבדה, לאחר גירושיה מבעלה, וכן את מצוקתה הכלכלית המלווה אותה בחיי היום יום.   שירות המבחן היה תחת הרושם, כי הנאשמת 1 ביצעה את המעשים מבלי שהיא מודעת עד תום להשלכות אשר יש למעשיה, וכי דרך חינוך זו הייתה דרך חינוך מקובלת במקום מוצאה, ברוסיה.   בנסיבות אלו, המליץ שירות המבחן שלא להרשיע את הנאשמת 1 בדין, וזאת כדי שלא לפגוע בהתפתחותה והתקדמותה בעתיד ובהתאם המליץ על הטלת עונש של שירות לתועלת הציבור.   מאידך, סברה התביעה כי יש לאבחן את נסיבות ביצוע העבירה מצד הנאשמת 1, האם, לבין נסיבות ביצוע העבירה של הסב, הנאשם 2. טענה התובעת, כי מקום שנקטה הנאשמת 1 באלימות פיזית קשה , כשהיא משתמשת בחגורה ומצליפה על ישבנו של הקטין, יש לייחס למעשה זה נסיבות חמורות יותר מאלו אותן ביצע הסב, אשר היכה בכף ידו על ישבו של הקטין.   סעיף 71 א (ב) לחוק קובע, כי:   ”מצא בית המשפט שנאשם ביצע עבירה רשאי הוא לתת צו שירות גם ללא הרשעה, בנוסף למבחן או בלעדיו, ומשעשה כן יהיה דינו של צו השירות, לעניין סעיף 9 לפקודת המבחן (נוסח חדש), התשכ"ט - 1969, כדין צו מבחן".           נקבע לא אחת, כי הטלת עונש של מבחן ללא הרשעה הינו חריג לכלל, שכן משהוכח ביצועה של עבירה, יש להרשיע את הנאשם בדין ורק במקרים יוצאי דופן, בהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה, ימנע בית המשפט מהרשעה (ראה ר"ע 432/85 רומנו נ' מ.י., דינים עליון, כרך א', 392 וכן ע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מ.י., פ"ד נב(3) 337).   בענייננו זה, מדובר באם צעירה, כבת 29, אם לשני ילדים בגילאים 9 ו- 3, אשר עלתה לארץ בשנת 1994 ועובדת לפרנסת ילדיה והוריה כקופאית.   הנאשמת 1 הינה אם חד הורית המתקשה להשלים ולהתמודד עם הפרידה מבעלה. הנאשמת 1 נמצאת במצוקה ריגשית וכלכלית קשה. מצוקה זו מקשה עליה לשלוט בהתנהגותה ובכעסיה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בעת ביצוע העבירה.   אין מקום להכביר מילים אודות חובותיו של הורה לנהוג בילדיו הקטינים בכבוד, תוך כיבוד גופם וחירותם למול הצורך בתחימת גבוות כדרך חינוך, לדברים אלו התייחסתי בגזר הדין המפורט שניתן בעניינו של הסב, הנאשם 2.   במקרה שבפני, בשונה מנסיבות ההכאה מצד הסב, הנאשם 2, מדובר באלימות קשה בה נקטה הנאשמת 1 בבנה. אין המדובר בהכאה על ישבן של ילד, פעולה אשר לעיתים מתבצעת על ידי הורה מתוך כעס מיידי, תסכול, או קושי להתמודד עם ילד, כי אם בפעולת הכאה קשה של הצלפה בחגורה על ישבנו של הילד.   ערה אני לעובדה, כי הנאשמת 1 הפנימה את חומרת מעשיה והבינה את גבולות המותר והאסור בחינוך ילדיה. יחד עם זאת, סבורתני כי אין בנסיבות די כדי לאמץ את המלצת שירות המבחן להטיל עונש ללא הרשעה. ההרשעה בדין הינה חלק ממרכיב העונש וחשוב, כי הרתעה שכזו תעמוד לנגד הנאשמת 1 בהמשך דרכה כמחנכת ילדיה.   לאור כל האמור לעיל, אני מרשיעה את הנאשמת בעבירה המיוחסת לה בכתב האישום, עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 379 בנסיבות סעיף 382 (ב)(2) לחוק העונשין התשל"ז - 1977, ומטילה עליה עונש של פי צו השירות לתועלת הציבור, בהיקף של 100 שעות.     שירות המבחן יקבע את המועד והמקום בו תרצה הנאשמת 1 את עונשה.   עם תום ביצוע העבודות, ידווח שירות המבחן לביהמ"ש.   זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.משפט פליליאלימותתקיפה בנסיבות מחמירותתקיפה