רקע :   1. משה הגיש תביעה בתיק 1760/01 כנגד הועד המקומי רמות (להלן: "הועד").   לטענתו חייב אותו הועד שלא כדין לשלם סכום של 5,000 ש"ח כאשר ביקש כתבי אישור מגורים בישוב.   לטענת משה שילם את הסך הנ"ל תחת מחאה.   2. מאוחר יותר כאשר סירב הועד לקיים חובתו במתן אישורי התושבות הנ"ל הגיש משה תביעתו להשבת הסך הנ"ל.   בתביעתו טוען משה כי הועד אינו מוסמך לגבות הסכומים הנ"ל וכמו כן אינו מוסמך לחייבו בחיובים נוספים שחוייב בהם.    3. יצויין כי משה הנו בעל זכויות במשבצת קרקע ביישוב רמות.   לטענתו סמכויות ועד הישוב חלות על תושבים שהינם חברי האגודה השיתופית אך אינם חלות על תושבים שנתקבלו לישוב במסגרת ההרחבה המוניציפלית של היישוב ואשר אינם חברי האגודה השיתופית, כמוהו.   4. הועד מצדו הגיש כנגד משה ואשתו זיוה בת.א 2124/01 תביעה כספית לתשלום סך 9,813 ש"ח ביום 3.10.01, בגין מיסים מוניציפלים שלא שילמו לטענת הועד, בניגוד להתחייבותם לשלם מיסים אלו עפ"י מסמך שצורף לכתב התביעה.   5. הואיל שבשתי התובענות עומדת שאלה משפטית הנוגעת לסמכות הועד להורות על גבית מיסים הסכימו הצדדים שהתובענות תידונה במשותף.   6. כמו כן בישיבת 30.5.02 הגיעו הצדדים להסדר דיוני כהאי לישנא:   "מוסכם על הגשת טיעונים בכתב הואיל שמדובר בשאלה משפטית.   הואיל שטיעוני הועד המקומי מתבססים על הרשאה בכתב מן המועצה המקנה לועד המקומי סמכות, מסכימים שמסמך זה יצורף לטיעוני הועד המקומי ובמידה שאכן יצורף יהיה למשה לוי זכות להגיב לטיעוני הועד המקומי תוך 14 יום מקבלת טיעוני הועד המקומי בצירוף המסמך."   להסכמת הצדדים ניתן תוקף של החלטה ביום 30.5.02.   טיעוני משה   7.                   בתביעתו בתיק א 1761/01 טוען משה כי על הועד להשיב לו סך 5,000 ש"ח ששולם על ידו ע"ח מיסי הועד. סכום זה לטענתו שולם תחת מחאה מאחר שסכום זה נגבה שלא בסמכות ועל כן יש להשיבו.   8.                   אשר לסמכות הועד טען משה בסיכומיו באריכות רבה והרבה מעבר לנדרש לכך שהועד המקומי אינו מוסמך לחייבו במיסים וממילא אינו מוסמך ורשאי לגבות מיסים אלו.   עוד טוען הוא לחילופין כי יש לערוך חישוב מתוקן לחיובים שכן בקשתו להקלה בשיעור התשלום שהוגשה למועצה אושרה ולכן גם בתשלום לועד המקומי יש להקל בהתאם ועל פי תקנות ההסדרים במשק (הנחות מארנונה).   כן טוען משה כי מכל חוב אשר הוא חייב יש לקזז סך של 4,000 ש"ח בגין נזקים שגרם לו הועד. טענה זו לא הועלתה בתצהיר בקשת רשות להתגונן ולכן אין מקום לדון בה כשהיא עולה בסיכומים.   אציין עוד כי טיעוניו של משה נפרסו על גבי 54 עמודי סיכומים וברובם מהווים שינוי חזית הרבה מעבר לנטען בכתבי טענותיו ולכן אין להידרש למרבית הטענות.   טיעוני הועד:   9. לטענת הועד מקור סמכותו לגבית המיסים מצוי בסעיף 133 (א) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958 (להלן: "הצו") המאשר לועד להטיל בתחום הנהלתו מיסים באישור המועצה.   מוסיף וטוען הועד כי קיבל את אישור המועצה. לתמיכה בטענה זו צירף ב"כ הועד (בהתאם להסכמה הדיונית המפורטת בסעיף 6 להחלטה זו) מכתב מיום 26.6.97 שנשלח ע"י מזכירות המועצה האזורית גולן ובו נאמר:   "לכבוד מזכירות מושב רמות כ"א בסיון תשנ"ז רמת הגולן 26 ביוני 1997   שלום רב   הנדון: תקציב הועד המקומי/מוניציפלי/ מכסות לשנת -1997   1. למען הסדר הטוב אביא לידיעתכם כי מליאת המועצה בישיבת מס' 112 מיום 24.6.97 קיבלה ורשמה לפניה את תקציב הועד המקומי/מוניציפלי/מכסות של ישובך לשנת 1997.   2. אתכבד להודיעכם, כי העברת כספי המועצה תעשה אך ורק בהתאם ליכולת הכספית של המועצה, ובהתאם לקבלת תקציבים ממשרדי הממשלה, וכי אין באישור המועצה כדי לחייב את המועצה ו/או מי מטעמה להעביר לכם את מלוא תקציב המועצה הצפוי כמופיע בהצעת התקציב שלכם.     בברכה (-) שמואל בן ציון מזכיר המועצה "   כמו כן צורפו 4 מכתבים בנוסח כמעט זהה לשנים 2000,1999,1998 ו-2001. צירוף מכתבים אלה לסיכומים נעשה בהתאם להסכמה הדיונית הנ"ל.   אולם ב"כ הועד צירף בסמוך לכל מכתב שכזה גם מסמך נוסף שלטענתו מהווה את תקציב הישוב המוזכר באישורי המועצה הנ"ל לכל אחת מן השנים הנ"ל.   צירוף זה חורג מן ההסכמה הדיונית ואינני מאפשר אותו, היינו לדפי "התקציב" שהוגשו לא תינתן כל משמעות ראייתית במסגרת פס"ד זה.   10. עוד טוען הועד כי מסעיף 133 (ז) לצו ניתן ללמוד כי הסמכות הראשונית לגביית המיסים נתונה לועד ורק כאשר מתרשל הוא עוברת סמכות זו למועצה.   דיון   11. השאלה העיקרית השנויה במחלוקת בין הצדדים הינה האם מוסמך הועד המקומי לגבות מיסים מוניציפליים מאת הנתבעים.   12. צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958 מסדיר את היקף סמכותו של הועד המקומי. היקף הסמכות מוסדר בין השאר בהוראות סעיף 132 (א) לצו הקובע :   "132. (א) לועד מקומי יהיה, בתחום הנהלתו, אותן הסמכויות שיש למועצה בתחום המועצה לפי סעיף 63 לצו זה, בכל אותם התנאים וההגבלות שסמכויות המועצה מותנות או מוגבלות בהם, אולם הועד לא יהיה רשאי להשתמש בסמכויות אלה אלא במידה שהמועצה אינה משתמשת בהן וכל עוד שאין בכך משום סתירה להחלטות המועצה שהודיעו עליהן לועד, ולחוקי-העזר שלה."    13. ענייני מיסי הועד המקומי וגביתן מוסדרות בהוראות סעיך 133 (א) ו- 133 (ג) :   "133 (א) ועד מקומי רשאי להטיל בתחום הנהלתו כל מס או ארנונה כללית שהמועצה רשאית להטילם לפי סעיף 68(א), ולפי חוק הסדרים במשק המדינה '(תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992 (להלן - חוק ההסדרים) והתקנות שהותקנו לפיו (להלן - התקנות), ובכפוף למגבלות לועד שנקבעו בהם, ובלבד שהועד יקבל לכל פעולה כזו את אישור המועצה." (ההדגשה אינה במקור, י.א) (ב) ...   (ג) דיני גבייתם של מסי המועצה, יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על גבייתם של מסי ועד מקומי, ולצורך זה יהיו ליושב-ראש ועד מקומי אותן הסמכויות, הנתונות לראש המועצה בקשר לגביית מסיה."   14. סעיפים אילו מסמיכים את הועד המקומי להטיל ולגבות כל מס או ארנונה בתחום הנהלתו ובלבד שמדובר במס או ארנונה שהמועצה רשאית להטילם. ברם, סמכות זו מותנית באישור המועצה לפעולה.   15. האם אישרה המועצה את פעולת הטלת המיסים וגביתן במקרה דנן ? לטענת הועד, תקציב הועד המקומי הוגש למועצה ואישור המועצה כי רשמה את התקציב מהווה אישור המועצה להטלת המס וגביתו כדרישת סעיף 133 (א) לעיל.   האם ניתן לראות באישור זה אישור מכללא להטלת וגבית הארנונה כדרישת סעיף 133 (א) לעיל ? סבורני כי יש להשיב לשאלה זו בשלילה ואבהיר עמדתי להלן.   16. בתשובת המועצה לתקציב הועד שהוגש לה אשר לטענת הועד מהווה אישור נאמר : "...מליאת המועצה בישיבתה ... קיבלה ורשמה את תקציב הועד המקומי / מוניציפלי / מכסות של ישובך לשנת..."   17. סבורני שאישור לפי סעיף 133(א) סיפא לצו צריך להיות ברור וחד משמעי. ללא קבלת אישור ברור ומפורש מהמועצה לא יוכל הועד להטיל ולגבות מיסים. לענין זה ראה ת.א 4676/95 הועד המקומי כרמי יוסף נ' זמיר משה ואח', דינים שלום ט 901.   18. האישורים שהציג ב"כ הועד בצירוף לסיכומיו אינם עומדים בקריטריונים הנ"ל.   19. ראשית, לא מצאתי בלשון המכתבים הנ"ל מילים שמשמעותן אישור לגבית ארנונה או מסים אחרים שרשאית לגבות המועצה.   במכתבים נאמר כי מליאת המועצה "קיבלה ורשמה לפניה את תקציב הועד המקומי/מוניציפלי/מכסות של ישובך לשנת 1997".   לא נאמר כי המועצה מסמיכה את הועד לגבות מיסים, ודאי שלא נאמר כך באופן מפורש. ענינם של המכתבים הנו אישור תקציב כפי שמופיע בכותרת ולא הסמכה לגבית מיסים.   20. שנית, (ולאור האמור בסעיף 9 להחלטה זו אודות מסמכים שצורפו לסיכומים שלא כדין), אין בפני ראיה כלשהיא באשר לתוכנו של התקציב, סעיפיו וסוגי המיסים שהועד גבה בפועל.   21. אשר על כן אני קובע כי הועד לא עמד בנטל ההוכחה של טענתו כי המועצה אישרה לו להטיל ולגבות מיסים.   22. גם טענת הוועד ופרשנותו את סעיף 133 (ז) לאמור כי הסמכות הראשונית לגבית המיסים נתונה לועד ורק כאשר מתרשל הוא בגביית המיסים עוברת הסמכות למועצה דינה להידחות. את סעיף 133(ז) יש לקרוא יחד עם הוראת סעיף 133(א) היינו מקום בו הוסמך הועד לפי סעיף 133(א) והתרשל, אזי רשאית המועצה לגבות המס בעצמה.   סוף דבר :   23. תיק א' 1761/01 :          א.         אני מקבל את התביעה בת.א 1761/01.          ב.         הנתבע (וועד מושב רמות) ישיב לתובע סך 5,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת תביעתו 17.6.01.           ג.          כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות בסכום כולל של 1,000 ש"ח. סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.   24. תיק א' 2124/01 :          א.         אני דוחה את התביעה בת.א 2124/01.          ב.         התובע וועד מושב רמות יישא בהוצאות הנתבעים בסך 1,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. תשלום / חתימה תחת מחאה