ליקויי בניה דירה במודיעין

התביעה בתיק זה הוגשה במקור כתביעה כספית, לתשלום סך של 180,515 ₪ בגין ליקויי בניה נטענים בדירה במודיעין אותה רכשו התובעים מהנתבעת. עיקר הסכום שנתבע (161,685 ₪) התייחס לעלות הנטענת של תיקון הליקויים, על פי חוות דעת שהתובעים קיבלו מ"עומר - המרכז הישראלי לביקורת מבנים בע"מ" (להלן - "עומר"). יתרת הסכום שנתבעה התייחסה לעוגמת נפש (בסך של 15,000 ₪) ולהוצאות (לרבות שכר טרחת שני מהנדסים שנתנו לתובעים חוות דעת).   במהלך הדיון בבית המשפט הושגה הסכמה בין הצדדים על מתן הזדמנות לנתבעת לתקן בכוחות עצמה את הליקויים שבאחריותה, כפי שאלה ייקבעו על ידי מומחה מטעם בית המשפט. המומחה (המהנדס אייל שנהב) ביקר בדירה ונתן חוות דעת מפורטת לגבי הליקויים שתיקונם מוטל על הנתבעת. הוא העריך את עלות התיקונים בסך כולל של 18,425 ₪ (כולל פיקוח הנדסי ולא כולל מע"מ). הנתבעת ביצעה חלק מהתיקונים, ולגבי חלק אחר שלהם העניקה לתובעים פיצוי (בדרך של ביצוע עבודות חלופיות) המניח את דעתם. לעת הזאת מוסכם כי אין לתובעים דרישה כלפי הנתבעת לתיקון ליקויים נוספים בדירה, פרט לשיקום דשא בשטח של כ-7 מ"ר וצמחייה עונתית בגינה, שנפגעו במהלך עבודות התיקון, וכן איחוי סדק אחד לאורך קיר חדר הילדים. הנתבעת מסכימה לבצע גם פעולות אלה.   פסק דין זה עוסק, איפוא, בשאלות שנותרו עדיין שנויות במחלוקת בין בעלי הדין. בישיבה שהתקיימה היום הוסכם כי פסק הדין יינתן על יסוד החומר שבתיק וטיעונים בעל פה, ללא חקירות.   אין מחלוקת על כך שהנתבעת הסכימה, עוד לפני הגשת התביעה, לתקן את אותם ליקויים בדירה שלדעתה היא אחראית להם, ואילו התובעים לא איפשרו אז את ביצוע התיקון העצמי על ידי הנתבעת (ראו נספחים א-ג לכתב ההגנה). אם עמדה זו של התובעים לא הייתה במקומה, ממילא גם התביעה לא הייתה במקומה ואין מקום להעניק לתובעים פיצוי כספי מעבר לתיקון הליקויים על פי חוות דעת המומחה שנהב. ראו סעיף 4ב לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973. התובעים הציגו שני נימוקים לעמדתם הנזכרת. נימוק אחד שהוצג הינו לחלוטין שלא במקומו. זהו הנימוק האומר כי הנתבעת הייתה זכאית לבצע את התיקון בעצמה רק אם הייתה מקבלת על עצמה את חוות הדעת של "עומר". נימוק זה אינו במקומו, משום שחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט מלמדת כי חוות הדעת של "עומר" הייתה מוגזמת באופן קיצוני (היחס בין עלות התיקון לפי שתי חוות הדעת הינו כמעט פי 10), וכי דווקא חוות הדעת שהנתבעת הסכימה להכיר בה באופן עקרוני (שנערכה עבור התובעים על ידי המהנדס יגאל ברגמן מחברת מיל"ב) היא זו שהציגה את עלות התיקון בסדר גודל נכון.   הנימוק השני לסירובם של התובעים לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים בכוחות עצמה מבוסס על טענתם כי הנתבעת ביקשה לבצע את התיקון באמצעות עובדים ששהייתם בישראל לא הייתה חוקית. כיוון שפסק דיני ניתן ללא שמיעת ראיות, אין בידי לשלול נימוק זה. יחד עם זאת, לאחר שב"כ התובעים הודה (בעמ' 10 שו' 12-13) כי טענה זו לא הועלתה על הכתב באף אחד ממכתבי התובעים אל הנתבעת, ואף לא בכתבי הטענות בתיק זה, אתייחס לנימוק זה בהסתייגות. המשמעות המעשית של ההסתייגות תהיה בכך שלא אפסוק לתובעים את מלוא הסכומים שהם היו זכאים להם אילו תביעתם הייתה מוגשת במצב של אין-ברירה, לאחר מילוי מושלם של החובה על פי סעיף 4ב לחוק המכר (דירות), אלא רק חלק מסכומים אלה.   איני מוצא מקום להפחתה נוספת בסכום שייפסק לתובעים על סמך טענת הנתבעת בדבר מועד פניית התובעים אליה. אמנם התובעים פנו אל הנתבעת לראשונה כשנתיים לאחר קבלת החזקה בדירה. עם זאת, אין בידי לקבוע כי עיקר הליקויים שבגינם הוגשה התביעה היו ניתנים לגילוי בעת קבלת החזקה, כפי שקובע סעיף 4א(א) לחוק המכר (דירות). חלק לא מבוטל של הליקויים המפורטים בחוות הדעת של המומחה שנהב הינם סדקים בקירות ובתקרה; שקיעות בריצוף; חלודה; טיח רופף; רטיבות; ונזילות. ליקויים מעין אלה ניכרים במקרים רבים רק בשלב מאוחר לשלב המסירה.   על יסוד הנחות מוצא אלה אעבור לדון באופן ספציפי בכל אחד מראשי התביעה שטרם יושבו.   עוגמת נפש והפסד ימי עבודה   עיינתי ברשימת הליקויים בחוות הדעת של המומחה שנהב. לא מצאתי בה אף לא ליקוי אחד שניתן לומר עליו במידת הסתברות מספקת שהוא פגע באופן ממשי בשימוש של התובעים בדירה או ביכולת שלהם להפיק ממנה את ההנאה המצופה. ההמתנה של התובעים במשך כשנתיים ימים ממועד קבלת החזקה בדירה ועד פנייתם לנתבעת לראשונה; הימנעותם ממתן הזדמנות לנתבעת לבצע את התיקונים מיד לאחר שפנו אליה; אי הסתפקותם בחוות הדעת של המומחה הראשון מטעמם (יגאל ברגמן); ונכונותם להמתין שנתיים נוספים מאז קבלת חוות דעת זאת רק כדי להגיש תביעה בסכום העולה כמעט פי 10 על היקף הליקויים בהתאם לקביעת המומחה מטעם בית המשפט - כל אלה מלמדים כי לא היה באף אחד מן הליקויים הקיימים מימד של דחיפות או חומרה מבחינתם של התובעים.   לצד האמור, אין לפטור את הנתבעת מתשלום פיצוי לתובעים בגין הטרדה שנגרמה להם בשל עצם הצורך לפנות למומחה (ובהקשר זה לא משנה זהותו). פנייה זאת לא היתה מיותרת, והראיה, שהמכתב הראשון של הנתבעת אל התובעים בקשר לתיקון הליקויים (נספח א' לכתב ההגנה) נעשתה רק לאחר שהוכנה והומצאה לנתבעת חוות הדעת של המומחה יגאל ברגמן. התובעים זכאים לפיצוי מסויים גם בעד חוסר הנוחות המסויימת שהליקויים גרמו להם במהלך השנים, וכן בעד הפגיעה בנוחות במהלך ביצוע התיקונים (שנמשכו כ-10 ימים בהם התובעים וילדיהם ישנו על הרצפה). יודגש: "פגיעה בנוחות", ולא יותר. המומחה מטעם בית המשפט הבהיר (בעמ' 14 לחוות דעתו) כי הדירה ראוייה למגורים גם במהלך ביצוע התיקונים. בגין ראש נזק זה, ולאחר ההפחתה המתבקשת לאור דבריי בחלקו הראשון של פסק הדין, התובעים זכאים לפיצוי בסך של 3,000 ₪.   איני מוצא לנכון לפסוק פיצוי נוסף בעד אובדן ימי עבודה. מקובלת עלי טענת ב"כ הנתבעת כי מדובר בהרחבת חזית, לאחר שאין בכתב התביעה זכר לדרישת פיצוי שכזו.     הוצאות משפט   כיוון שהנתבעת נאותה לתקן את הליקויים רק לאחר שקיבלה מהתובעים את חוות הדעת של המהנדס ברגמן, עליה לשפותם במלוא התשלום שבוצע על ידם למהנדס זה. מדובר ב- 1,580 ₪ (כולל מע"מ), נכון ליום 11.3.99 (נספח ב' לכתב התביעה). כמו כן על הנתבעת להשיב לתובעים את חלקם בשכר טרחתו של המהנדס מטעם בית המשפט (2,596 ₪ כולל מע"מ).   על הנתבעת להשיב לתובעים גם את החלק היחסי של אגרת המשפט אותה שילמו, ככל שהוא מתייחס לעלות התיקון כפי שנקבעה על ידי המומחה שנהב (18,425 ₪). מדובר באגרה בסכום של 390 ₪.   עלות התיקון על פי קביעת המומחה שנהב צריכה לשמש בסיס גם לקביעת גובה שכר טרחת עורך-דין שהתובעים זכאים לקבל מהנתבעת, לאחר הפחתה מתבקשת מן האמור בתחילת הדברים. אני מעמיד את שכר הטרחה על סך של 2,000 ₪ ומע"מ.   ירידת ערך   ליקוי אחד שנמצא על ידי המומחה מטעם בית המשפט לא ניתן לתיקון. מדובר במתקן לתליית כביסה, המצוי מעבר למרפסת השירות של הדירה. הנתבעת בנתה מתחת לחבלי התלייה גג רעפים שגובהו מגיע עד למטר אחד מתחת לרצפת המרפסת. הדבר אינו מאפשר לתלות באותם חבלים כבסים ארוכים, וגם כבסים לא ארוכים ניתנים לתלייה שם, בלשונו של המומחה, רק "בקושי רב". המומחה מציין כי "אין לליקוי זה פתרון מאחר ולא ניתן לתלות כביסה במקום אחר בצורה נוחה ומוסתרת (תלייה במרפסת חדר הורים הינה פתרון חלקי הפוגע בשימוש במרפסת)". כיוון שהליקוי אינו ניתן לתיקון, אין מקום להפחית לגביו כל סכום בגין אי מתן הזדמנות לנתבעת לבצע תיקון עצמי. יחד עם זאת, יש מקום להפחתה בשל כך שהליקוי לא פורט בחוות הדעת הראשונה, מטעם המהנדס ברגמן, שהתובעים שלחו לנתבעת בשנת 1999, אלא רק בחוות הדעת של "עומר" שנערכה ונשלחה לנתבעת בשנת 2001, כ-4 שנים לאחר מסירת החזקה בדירה לתובעים, מה גם שמדובר לכאורה באי-התאמה שניתן היה לגלותה בעת מסירת החזקה. בהתחשב בכל האמור, בטיבו של הליקוי ובערך הכולל של הדירה כפי שהוא נלמד מהתמורה בעדה על פי הסכם המכר, אני פוסק לתובעים בגין ירידת הערך סך של 2,500 ₪.   הנתבעת מבקשת כי מכל סכום שייפסק נגדה תנוכה יתרת חובם של התובעים כלפיה בסך של 3,450 ₪ ומע"מ נכון ליום 28.2.97. לטענת הנתבעת (בסעיף 7 לכתב ההגנה) סכום זה "היה על התובעים לשלם לנתבעת במעמד מסירת הדירה". טענה זאת אינה עולה בקנה אחד עם פירוט החשבון שהוגש על ידי הנתבעת (נ/1), ממנו עולה כי מדובר בסכום שהתובעים חוייבו בו לראשונה ביום 27.10.97, כחצי שנה לאחר מסירת החזקה, שהתבצעה ביום 13.4.97. התובעים שילמו את כל הסכומים שהנתבעת דרשה מהם עד למועד מסירת החזקה (השווה ת/1 - החשבון - מול ת/2 - הקבלה). לאור זאת, ובהעדר פרטים נוספים אודות טיבו של החוב הנטען, איני מוכן להכיר בקיומו, ולמצער לא בתוקפו המחייב היום.   סיכום   הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים הבאים:   1. פיצוי בעד עגמת נפש וירידת ערך בסך של 5,500 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מהיום ועד ליום התשלום בפועל.   2. החזר חלק התובעים בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט בסך של 2,596 ₪. גם סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מהיום ועד ליום התשלום בפועל.   3. החזר שכר טרחת המומחה יגאל ברגמן בסך של 1,580 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מיום 11.3.99 ועד ליום התשלום בפועל.   4. חלק מהאגרה ששולמה, בסך של 390 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מיום הגשת התביעה (30.1.02) ועד ליום התשלום בפועל.   5. שכר טרחת עורך דין בסך של 2,000 ₪ ומע"מ. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מהיום ועד ליום התשלום בפועל.   רשמתי בפני את התחייבותה של הנתבעת בדבר שיקום הדשא והצמחייה העונתית בגינה, ואיחוי הסדק בחדר הילדים. אני מצפה שהתחייבות זאת תקויים בהקדם האפשרי.   אני מבקש להודות לצדדים ולבאי כוחם על שהשכילו לפתור את המחלוקת ברוח טובה ותוך גילוי גמישות וענייניות. בניהמקרקעיןליקויי בניה