הנתבעים הינם בעליה של חברת "מי-עד בע"מ" העוסקת במתן שירות בעבודות אינסטלציה (להלן: "החברה"). בין החברה לבין התובעת נכרת הסכם לפיו התחייבה החברה לבצע עבודות אינסטלציה בבית התובעת שברח' תג'ר שלמה ומשה 48 שבפסגת זאב (להלן: "הבית") וזאת בהתאם לתוכניות אינסטלציה מפורטות שנמסרו לחברה ביום 11.4.99 (להלן: "ההסכם"). למרות שהנתבעים טענו שהם לא נושאים באחריות אישית לפעולות החברה כלפי התובעת, נהיר היה כי לפי ההסכם (סעיף 12), הנתבעים התחייבו באופן אישי לביצוע ההסכם והתנאים הנילווים לו, בין היתר, אחריות לתקינות מערכת האינסטלציה למשך שנתיים מתחילת השימוש במערכת ותיקון מיידי של תקלות שיתגלו בפרק זמן זה כתוצאה מליקוי בעבודה או משימוש בחומרים פגומים.   לטענת התובעת, הנתבעים אכן השלימו את העבודות ואולם במשך שנת 2001 נתגלו בהן ליקויים רבים שנבעו בין היתר משום שהנתבעים חרגו מהתוכניות עליהן הוסכם. היא הצביעה על קילקולים ברדריאטורים שאינם מחממים די הצורך, בצינורות דוד השמש, בתא איסוף הביוב של קומת המרתף של הבית וקילקולים ותקלות נוספים. את טענותיה סמכה על מכתבו של המהנדס יונה מזר מיום 23.9.01, בו ציין כי שלושה רדיאטורים שהותקנו בבית הותקנו שלא בהתאם לתוכניות ההסקה שהוכנו על ידו ודורשים תיקון, וכי יש להחליף את הצינור שבין הדוד לקולט השמש מצינור פלסטיק לצינור מתכת. משפניותיה של התובעת אל הנתבעים לא נענו היא הגישה את תביעתה לבית המשפט בה דרשה לאכוף על הנתבעים את תיקון ואת השלמת העבודות ולחילופין לחייבם בעלות התיקון אותה העריכה על סמך הצעת מחיר שקבלה בסך 21,500 ₪.   בהגנתם טענו הנתבעים, כי אמנם בהסכם התחייבה החברה לבצע את העבודות בבית בהתאם לתוכניות הנזכרות בו ושהוכנו על ידי מהנדס אינסטלציה, ואולם בפועל כבר בשלב הכנת הצעת המחיר וכך גם במשך ביצוע העבודות, הוסכם, בהתאם לדרישותיה של התובעת, על חריגות ושינויים מהתוכניות. גם בהצעת המחיר החתומה על ידי התובעת והמהווה חלק מההסכם, שונו היקף העבודות והייתה הגדרה מפורשת מה היה על החברה לבצע. לטענתם, הם הסבו את תשומת ליבה של התובעת עוד טרם ביצוע העבודות לכך שהשינויים הנדרשים יצרו בעיות בתחום האינסטלציה ובתחומים אחרים. באשר לקילקולים ברדיאטורים עליהם הצביעה התובעת, נטען כי התובעת היא זו שקבעה את מיקומם וגודלם ועל כן במידה ולטענתה הרדיאטורים אינם מחממים די הצורך אין לה להלין אלא על עצמה. באשר לתקלות בדוד השמש, אלו נגרמו כתוצאה מהתעקשותה של התובעת לשנות את מיקומו. ובאשר לשינוי התכנית בכל הנוגע לתא הביוב של קומת המרתף, דבר זה נעשה לאור דרישתה של התובעת. באופן דומה דחו הנתבעים גם את שאר טענותיה של התובעת.   התביעה הוגשה בסדר דין מהיר ובישיבה המקדמית שהתקיימה ביום 10.11.02 הסכימו הצדדים כי תוך 14 יום מאותו יום, הנתבעים יבצעו על חשבונם את התיקון ברדיאטור מס' 104 בתכנית ויחברו את הצנרת שבין הדוד לקולט השמש בהתאם להנחיית המהנדס יונה מזר מיום 23.9.01 והוא זה שיאשר בכתב שהתיקונים נעשו כראוי, ובכך יבואו טענות התובעת כנגד הנתבעים בעניין הרדיאטורים וחיבור קולט השמש לידי פתרונן. בעניין הטענות הנוספות שהועלו על ידי התובעת, הסכימו הצדדים כי בית המשפט יתן את פסקו לאור החומר הנמצא בתיק ולאחר שהם יטענו את טיעוניהם בע"פ.   בישיבה הנוספת שהתקיימה ביום 29.1.03 הנתבעים טענו כי ביצעו את המוטל עליהם, ואולם התובעת טענה, כי במכתב שנשלח אליה באותו יום על ידי המהנדס מזר, לאחר שבדק את התיקונים, הוא אמנם אישר את תיקון הרדיאטור (מס' 104) ואולם ציין כי על אף שהנתבעים אכן החליפו את הצינור המחבר בין הדוד לקולט השמש - שהוא הצינור המוביל את המים החמים מהקולט לדוד, עדיין נותר צורך להחליף צינור נוסף - שהוא המוביל את המים הקרים אל הקולט. כמו כן המהנדס קבע, כי יש צורך להגביה מעט את הדוד מעל פני גג הבית.   לי נראה כי בעניין התיקונים הדרושים בחיבורי הצינורות לקולט השמש, הצדק עם הנתבעים. על פי ההחלטה מיום 10.11.02 היה על הנתבעים לבצע את התיקונים האמורים בהנחייתו של מר מזר מיום 23.9.01, לאמור החלפת הצינור המוביל את המים מהקולט לדוד ולא כל צינור אחר. לכן, מאחר ומר מזר אישר כי מה שנדרש על ידו בתחילה בוצע כהלכה, אין להטיל על הנתבעים את התיקונים הנוספים. פועל יוצא מכך הוא, שאני קובע, שעניין הרדיאטורים וחיבור קולט השמש בא על פתרונו.   ובאשר לשאר טענות התובעת.   סלע המחלוקת (העיקרית) בין הצדדים היה סביב העבודות הדרושות לשם חיבור מערכת הביוב במרתף למערכת הביוב העירונית. התברר, כי על מנת להתאים את החיבור של מערכת הביוב של המרתף למערכת הביוב העיורנית יש להתקין משאבה, הואיל ומפלס צינור הביוב היוצא מהמרתף נמוך מסף גובה תא הביוב העירוני. הייתה הסכמה שעלות המשאבה תיפול על כתפי התובעת. המחלוקת הייתה אפוא, בעניין עלות ביצוע העבודות של התאמת המערכת והתקנת המשאבה.   בסעיף 13 להסכם שנחתם בין הצדדים נאמר כי הצעת המחיר כוללת את חיבור הביוב לתא העירוני. לא נאמר כיצד יש לחבר את מערכת הביוב לתא העירוני. עם זאת לא הייתה מחלוקת שהוצגו בפני הנתבעים התוכניות המתאימות. טענתם הייתה שהתובעת ויתרה במודע על התקנת המשאבה והכרוך בכך, ולכן גם הצעת המחיר הייתה כפי שניתנה לה בהתאם. מנגד טענה התובעת, שהיא לא הייתה מודעת לכלל הפרטים הטכניים הדרושים לשם חיבור הביוב. היא טענה עוד, כי לוּ נתבקשה בשעתו על ידי הנתבעים שתספק את המשאבה, היא לא הייתה נמנעת לעשות כן.   נדמה לי כי בעניין זה הדין עם התובעת, שכן הנתבעים התחייבו כלפיה לחבר את מערכת הביוב כדבעי. כאנשי מקצוע ידעו או למצער היה עליהם לדעת במה כרוך חיבור מערכת הביוב הביתית למערכת הביוב העירונית. הנתבעים ידעו ו/או היו אמורים לדעת שהאופן בו חוברה המערכת הביתית לעירונית אינה עומדת בפני מבחן (תא) הביקורת. כשהנתבעים נתנו לתובעת את הצעת המחיר, מיניה וביה היא הייתה צריכה לכלול את כל העבודות הדרושות לחיבור המערכת הביתית לעירונית כהלכתו. לכן כיום, נמצא כי על הנתבעים הנטל הכספי להתאים את חיבור המערכת הביתית של המרתף לזו של העירייה (להוציא את עלות המשאבה).   ולגבי שאר העבודות שנדרשו על ידי התובעת.   לא מצאתי מקום לחייב את הנתבעים להחליף את הצנרת לברזי הגן, או להכין מיקום לצנרת הגינון. כמו כן, דעתי היא, שלא ניתן לחייב את הנתבעים לתקן את הרטיבויות שנתגלו במקומות שונים ללא הוכחה מספקת לגבי הקשר הסיבתי בין מחדליהם כביכול לבין קיומן של הרטיבויות. באשר לאיזון וקיבוע מחדש של הרדיאטור בחדר הילדים של הדירה, הארכת וקיבוע הצינור היוצא מדוד השמש, ותיקון מכסה של אחד מתאי הביקורת, הנתבעים הודו כי הם נושאים בנטל לתיקון דברים אלו, ולכן אין קושי לחייבם בכך.   סופו של יום נמצא כי לאור התיקונים שכבר בוצעו במהלך המשפט, על הנתבעים לבצע ארבע עבודות כדלקמן:   א. התאמת חיבור מערכת הביוב של קומת המרתף למערכת הביוב העירונית. ב. איזון וקיבוע מחדש של הרדיאטור בחדר הילדים. ג. הארכה וקיבוע הצינור היוצא מדוד השמש בחלל גג הרעפים על הקיר. ד. תיקון מכסה של אחד מתאי הביקורת.   לנוכח הסכמת הצדדים שתחת מתן צו כספי, תעמוד לנתבעים הזכות לבצע את הטעון תיקון כפי שייפסק, אני נותן לנתבעים את האפשרות לבחור באחת משתי האופציות הבאות. או תיקון בפועל לפי הנחיותיו של המהנדס מזר, תוך 30 יום מהיום. או תשלום כספי בפועל לתובעת בסך כולל של 7,000 ₪ (סכום המבוסס על כל חומר הראיות שהוגש לעיוני - הן הצעת המחיר המקורית של הנתבעים והן הצעת המחיר של האינסטלטור ריטמן יצחק שצורפה לתביעה). במידה ולא יבוצעו העבודות לפי האופציה הראשונה תוך 30 יום מהיום, הדבר ייחשב כבחירת האופציה השניה של תשלום בפועל.   בנוסף על האמור ובלי קשר לאופצייה שתיבחר על ידי הנתבעים, אני מחייב אותם לשלם לתובעת הוצאות בסך כולל של 1,500 ₪.חוזהאינסטלציה