בכתב הגנתה מעלה הנתבעת טענה יחידה: האדם אשר נהג במונית בעת התאונה לא היה מורשה לנהוג עפ"י תנאי חוזה הביטוח - על כן פטורה המבטחת, הנתבעת, מחבותה עפ"י חוזה הביטוח. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מורשה נהיגה במונית: 1. תביעה לתשלום הוצאות תיקון נזקים אשר נגרמו למוניתו של התובע עת נפגעה בתאונה בירושלים בתאריך 01/08/94. התביעה - שהוגשה לביהמ"ש בתאריך 19/11/98 (היינו - למעלה מ4- שנים לאחר הארוע), היא תביעה חוזית, עפ"י חוזה ביטוח, כנגד מבטחת השימוש ברכב; [אף שבחלק מסעיפי כתב התביעה נזכר, כנתבע, "הנהג" אשר רכבו פגע במונית ומיוחסת לו רשלנות אשר גרמה לתאונה - לא הוגשה התביעה כנגד אותו נהג ושמו אף איננו מצויין בכתב התביעה. התביעה היא, איפוא, כאמור תביעה חוזית בלבד]. 2. בכתב הגנתה מעלה הנתבעת טענה יחידה: האדם אשר נהג במונית בעת התאונה לא היה מורשה לנהוג עפ"י תנאי חוזה הביטוח - על כן פטורה המבטחת, הנתבעת, מחבותה עפ"י חוזה הביטוח. לכתב ההגנה צורף עותק "תעודת ביטוח" שבו מצויינים שמות שני נהגים שרק הם המורשים לנהוג ברכב המבוטח; אין מחלוקת שבעת הארוע נהג במונית נהג בשם איסחאק מוהתדי שאיננו נמנה על הנהגים המורשים כנ"ל. 3. בעת הדיון בפני העלה נציג הנתבעת, מר קליין, טענה נוספת - טענת התיישנות, שכן התביעה הוגשה למעלה מ3- שנים לאחר ארוע "מקרה הביטוח" - ואולם טענת התיישנות יש לטעון, כידוע, "בהזדמנות הראשונה" - ומשלא נטענה בכתב ההגנה אין לשעות לה. 4. בעת הדיון הציג התובע תעודת ביטוח - שונה - שבה אין נזכרים שמות הנהגים המורשים כנ"ל. הוא טען כי אותו מוהתדי הוא נהג המורשה, כדין, לנהוג במונית ועל כן אין כל פתחון פה לנתבעת להימנע מתשלום הנזקים. 5. כדי להבהיר פשר "כפילות" זו בתעודות הביטוח נתתי, בתום הדיון, לנציג הנתבעת ארכה לבדוק את הנושא ולהמציא לביהמ"ש הסבר של הנתבעת. 6. ההסבר אכן ניתן ועל פיו מדובר בשני חוזים שונים: האחד המכסה את סיכוני החובה ואחריות כלפי צד ג' בלבד - בחוזה זה אין כל הגבלה לעניין זהות הנהגים המותרים לנהיגה ואילו החוזה האחר הוא חוזה הביטוח "המקיף" - וזה מתנה את חבות המבטחת בנהיגת אותם נהגים אשר שמם מצויין בתעודה. לא למותר לציין כי התביעה הנוכחית - לכיסוי נזקי התאונה - נכללת בתחום כיסוי חוזה הביטוח המקיף ועל כן כפופה לאותו תנאי ! 7. לאחר שקבלתי את הסבריו של נציג הנתבעת הוריתי עוד להמציא לביהמ"ש תרגום של חוזה הביטוח ששפתו, במקורה, השפה הערבית; לאחר שהוגש התרגום הוריתי להעביר את כל החומר לידי התובע - ולתגובתו. התובע לא הגיב עד עצם היום הזה (המתנה לתגובתו היא אף הסיבה לעיכוב במתן פסק דין זה). 8. בהעדר כל הסבר אחר מקבל אני את טענות הנתבעת ולפיה חבות הנתבעת בכל מה שקשור לחוזה הביטוח המקיף מותנית בנהיגת המכונית המבוטחת ע"י אחד משני הנהגים אשר שמם נזכר בתעודת הביטוח. משנהג ברכב, בעת התאונה, נהג אחר פטורה הנתבעת מחבותה עפ"י חוזה זה. 9. התוצאה היא שהתביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעת הוצאותיה בסך 700.- ש"ח. משפט תעבורהמורשה נהיגהמונית