קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מס הכנסה על הפרשות לביטוח מנהלים: בערעור מס הכנסה המתייחס לשנת המס 1994-1995 נטען שהמערערת הפרישה עבור ביטוח מנהלים. לפיכך לטענת המערערת אין תשלומים אלה חייבים במס, ואין הם כלולים בגדר תשלום על פי סעיף 3(ה1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), כהכנסת עבודה שבידי העובד. סעיף זה 3(ה1) קובע כדלקמן: "סכומים ששילם מעביד לקופת גמל לתגמולים בשביל עובדו העולים בחודש על 5% ממשכורתו של העובד, או מהחלק השנים- עשר של תקרת ההכנסה המזכה, כמשמעותה בסעיף 47, לפי הנמוך, יראום כהכנסת עבודה של העובד, בעת ששולמו לקופת הגמל". נטען, אפוא, שהסכומים שהמערערת שילמה עולים בקנה אחד עם הוראת הביצוע של הנציבות מיום 11.11.84 מס' 84/64 שהומצאה לבית המשפט ואין לראותם כתשלומים לקופת גמל מחד גיסא וכהכנסות עבודה של העובד מאידך גיסא. הוראת הביצוע שבה עסקינן קובעת כי: "אי לכך אין להוציא (עד להודעה חדשה) שומה על סכום ההפרשה לקופ"ג לתגמולים העולה על 5% ממשכורתו החודשית של העובד, או על ה"הכנסה המזכה" לאותו חודש המעוגן בקיום "נספח לביטוח קיצבה". וכמו כן יש להקפיא את התביעות לתשלום חובות ניכויים הנובעות מהפרשות יתר כאמור". עם זאת ברי שיש לבחון באיזה תשלום מדובר. מעיון בפוליסה שצורפה עולה שעסקינן בפוליסה לביטוח חיים, לרבות תוספת לביטוח מנהלים. יש לאבחן בין פוליסה לקופת גמל לתגמולים, שבה העובד מקבל סכום חד פעמי בתום תקופת החיסכון, בדרך כלל בעת הפרישה, לבין פוליסה לקופת גמל לקצבה שבה העובד מקבל סכומי כסף חודשיים, מתום תקופת החיסכון. הפוליסות שבפניי הן פוליסות מעורבות בקופת גמל לתגמולים שבהן העובד מקבל הכספים שנצברו כסכום אחד כולל ולא בתשלומים ואין בהן נספח לקצבה חודשית. בהעדר "נספח קצבה" בפוליסה "מעורבת" כמו במקרה דנן, אופייה התגמולי של הפוליסה לא שונה. לפיכך עסקינן בקופת גמל לתגמולים שסכום הכסף שנצבר בה משולם לעובד בסכום כולל חד פעמי. התוצאה הינה, אפוא, שאין מדובר בקופת גמל לקצבה, אלא בקופת גמל לתגמולים שלגביה נערך המיסוי בשלב של הפקדת הכספים, זאת מכוח סעיף 3(ה1) הנ"ל. לאור זאת ומאחר ויש בסיס להסדר המיסוי השונה לגבי פוליסות מעורבות, לבין הסדר המיסוי על פוליסות מסוג גמלה, וזאת לאור מהות התשלום לעובד המבוטח, סבורני שהוראת ביצוע 64/84 המאוזכרות בהודעת הערעור ובסיכומי ב"כ המערער אין בה כדי להצביע על כך שיש יסוד לטענת המערערת, זאת בהעדר נספח קצבה לפוליסות הביטוח, מסוג מעורב שהונפקו בעניין זה. לאור אותם סכומים שהמערערת הפקידה עבור עובדיה מעבר לתקרה של 5% ממשכורת העובד, או מההכנסה המזכה כמשמעותה בסעיף 47, לפי הנמוך שביניהם, יש לראותם הכנסה לכל דבר, דבר המצדיק תשלום מס, במסגרת שומות ניכויים של המערערת. לפיכך הערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות המשיב ובשכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ש"ח. מיסיםמס הכנסהביטוח מנהלים