תא (קריות) 1975/01 מסירת גרסאות סותרות לעניין נסיבות תאונה   1. לטענת התובע נפגע, ביום 18.7.92, ברגלו השמאלית, עת נפל בעת ירידתו מרכב מס' 86-421-75, שהיה נהוג ע"י העד (להלן "העד") ומבוטח אצל הנתבעת.   2. הנתבעת טוענת כי, לאור ריבוי גרסאות מטעם התובע והעד, יש לדחות את התביעה. העד   התובע טוען כי אין לקבל את האמור בהודעות אשר נמסרו על ידי התובע והעד לחוקר מטעם הנתבעת, למרות שאין הם מכחישים חתימתם על ההודעות. כן טוען ב"כ התובע כי לא ניתן להבין דבר מהקלטת השיחות בין החוקר לתובע ולעד ולפיכך אין לסמוך על התמליל אשר הוגש. לא אוכל לקבל טענה זו, שהינה סתמית.   ב"כ התובע לא ביקש לחקור את החוקר ואף לא נתן כל הסבר לעובדה שהתובע והעד חתמו על ההודעות בפני החוקר. גם מפי מהתובע והעד לא שמעתי כל טענות כלפי החוקר.   3.                     להלן פירוט גירסאות התביעה בנוגע להתרחשות התאונה:   3.1 הגירסה הראשונה המופיעה בתעודת חדר המיון, אשר צורפה לתצהיר התובע, ובה נאמר: "נחבל לדבריו בזמן יציאה מהמכונית. סובב את הרגל, מתלונן על כאבים ונפיחות בקרסול שמאל". (מיום 18.7.92 שעה 18:35). גירסה זו מופיעה גם במסמך רפואי מיום 5.8.92 - "נחבל ברגלו השמאלית בעת ירידתו מהאוטו".   3.2       ביום 9.11.92 (כארבעה חודשים לאחר האירוע) מסר העד, לחוקר מטעם הנתבעת, גירסה לגבי נסיבות התאונה (נ/ 2).   "... הגענו לחנות שווארמה של קיס יוסף. נאסר ביקש לקנות שווארמה בשבילנו. אני עצרתי בצד והוא ירד לקנות. כשחזר הוא עלה דרך הדלת האחורית שמאלית. לפני שהתיישב בא ילד שאני לא זוכר הבן של מי הוא. הילד סגר את הדלת על רגלו השמאלית של נאסר. הילד רץ ועזב את המקום...".   3.3 בתאריך 17.11.92 (שמונה ימים לאחר מתן עדותו של העד) - נחקר גם התובע, ובאופן מפתיע מסר גם כן גירסה דומה - נ/1. "... נסענו לבד באוטו והגענו עד לחנות השווארמה של קיס יוסף. החנות קרובה לבית שלו. ירדנו אני ואחמד, אכלנו שווארמה ועלינו חזרה לרכב. אחמד עלה למושב הקדמי שמאלי ואני עליתי והתיישבתי במושב השמאלי אחורי. אני רק התיישבתי בחצי ישיבה, רגלי השמאלית נשארה מחוץ לרכב והדלת היתה פתוחה. פתאום בא ילד קטן בריצה ופגע בדלת בריצה וסגר אותה על רגלי השמאלית. כתוצאה מכך נפגעתי בקרסול של הרגל השמאלית..." גרסתם של התובע והעד בפני החוקר לגבי אופן הפגיעה ברגל זהה - ילד אלמוני סגר הדלת על רגלו של התובע, אך קיימת סתירה לגבי המועד בו קרה הדבר, כאשר העד אמר כי התובע ירד לקנות שווארמה והוא חיכה ברכבו. ואילו התובע אמר ששניהם ירדו יחדיו לקנות שווארמה, חזרו ביחד והתיישבו במכונית. כמו כן מדובר בגרסה שונה מזו שנמסרה בעת הבדיקות הרפואיות, כפי שפורט לעיל.   3.4. בדיון שהתקיים בפני ביום 28.6.01 חזרו התובע והעד לגרסת התובע בעת הבדיקות הרפואיות, וטענו כי הפגיעה התרחשה בעת ירידה מהרכב. התובע: "בזמן יציאתי מהרכב הרגל שלי נתקעה כנראה במשהו, לא יודע במה, ונפלתי חצי נפילה מחוץ לאוטו. הרגל השמאלית נשארה תקועה בתוך הרכב" (עמ' 2 לפרוטוקול מיום זה). העד: "כשהגענו לצומת של הבית שלו הוא ירד שמה. רגלו השמאלית נתפסה בדלת, כשהוא רצה לרדת. הוא לא פתח את הדלת עד הסוף והוא כמעט נפל..." (עמ' 3 לפרוטוקול).   4. תגובתו של העד, כאשר עומת, בביהמ"ש מול גרסתו בהודעתו לחוקר - נ/2 היתה מהוססת ביותר והעידה כי אין הוא דובר אמת. מתגובתו עולה, בבירור, כי כל רצונו הינו לעזור לתובע, אולם אין הוא בטוח מה כדאי לו לאמר לצורך כך.   "כשאתה מקריא לי את תיאור התאונה בנ/2 לפיה ילד סגר את הדלת על רגל התובע ושואל אם זה נכון - אני משיב שיכול להיות. בטוח לא היה ככה, אולי אני לא זוכר" (מעמ' 5 לפרוטוקול מיום 28.6.01).   5. בין עדות התובע והעד נתגלו סתירות מהותיות נוספות:   5.1 מקום האירוע - עפ"י התובע: "אין זיהוי מיוחד ליד המקום בו נפלתי" (עמ' 2 לפרוטוקול). עפ"י העד: האירוע התרחש כ - 100 מטר מביתו. ליד הבית שלו יש צומת ובה יש מסעדה בה אוכלים שווארמה (עמ' 4 לפרוטוקול). 5.2 מטרת היציאה מהרכב - התובע: על מנת ללכת לביתו - "בכביש הקרוב ליד הבית הוא עצר את רכבו על מנת שארד ואלך לביתי" (עמ' 2 לפרוטוקול). העד: על מנת לקנות שווארמה - "אני עצרתי בכביש והוא ירד לקנות. אני משיב שהוא רצה לקנות בשבילי אבל אני לא רציתי. הוא נפל בזמן הירידה שלו לקנות את השווארמה". (עמ' 5 לפרוטוקול).   5.3 הפינוי לביה"ח - התובע: "אותו נהג שלקח אותי טרמפ פינה אותי לביה"ח. לא עצרנו בשום מקום. נסענו ישר לביה"ח". (עמ' 2 לפרוטוקול). העד: רק לאחר כחצי שעה חזר ולקח אותו מהמסעדה לביה"ח - "אחרי שהתובע נפל הכנסתי אותו למסעדה, אני ואנשים אחרים שהיו שם. הייתי צריך למסור את הסחורה לאנשים, נסעתי למסור את הסחורה ונסעתי לאחר כחצי שעה למסעדה. התובע עדיין היה שם". (עמ' 4 לפרוטוקול).   5.4 עדים לאירוע - התובע טען כי לאירוע לא היו עדים מלבד חסן: "לא ראיתי אנשים נוספים בקירבת האירוע" (עמ' 2 לפרוטוקול). העד מסר כי אדם בשם חסן קשקוש היה עד לאירוע. (עמ' 4 ו - 5 לפרוטוקול).   6. לאור האמור לעיל אני דוחה את גרסת התובע לגבי האופן בו נפגע וקובעת כי פגיעתו לא אירעה בתאונת דרכים. התביעה נדחית.   התובע ישלם הוצאות הנתבעים בסך 6,000 ₪ בצירוף מע"מ, מהיום.   זכות ערעור בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום. גרסאות לתאונהגרסאות סותרות