מעשים מגונים בילד בן 12

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מעשים מגונים בילד בן 12:

המערער הורשע בבימ"ש קמא בשלושה אישומים. כל האישומים עניינם מעשים מגונים שביצע המערער במועדים שונים בחודשים יולי-אוגוסט 95', או בסמוך לכך, בקטין שהיה באותה עת בן 12.
המעשים המתוארים בכתב האישום חמורים ביותר:ב המערער חשף את איבר מינו בפני הקטין והכניס אותו לפיו של הקטין.
המערער גם אונן בנוכחותו של הקטין עד שהגיע לסיפוקו ואף ביקש ממנו שיחדיר את איבר מינו לישבנו של המערער.
בנוסף לכך, בשלושת האירועים נשוא כתב האישום, הכניס המערער את איבר מינו של הקטין לפיו.
כיוון שכך, טענתו של עו"ד מרוז, לפיה, בגדר מעשים מגונים המעשים שהורשע בהם המערער אינם מן החמורים, ספק אם יש בה ממש.

הרשעתו של המערער היתה לאחר שמיעת ראיות. אנו רואים לנכון לציין, כי מדובר בשמיעה ממושכת של הראיות, כאשר המערער, במהלך שמיעתן, לא היסס להכפיש את שמו של הקטין ולהכפיש את שמו של רכז הביטחון בישוב, והכל במטרה להביא לזיכויו.
כיוון שהקטין הגיע עד למועד הדיון לגיל 14, לא ניתן היה להסתפק בעדותו של חוקר נוער והוא נאלץ להעיד, חרף הטראומה שכרוכה במתן העדות.

בימ"ש קמא (כב' השופטת ק' רג'יניאנו) הטיל על המערער בגין כל העבירות גם יחד 3.5 שנות מאסר.
כמו כן הפעילה כב' השופטת קמא עונש מאסר על תנאי בן שנתיים שהיה תלוי ועומד נגד המערער. עונש זה היה חב הפעלה שכן הוארך כבר לפני כן.
כב' השופטת קבעה, כי מתוך המאסר על תנאי, 8 חודשים יצטברו למאסר בפועל שהוטל על המערער בתיק הנוכחי, והיתרה תרוצה בחופף.
סה"כ על המערער לרצות איפוא 50 חודשי מאסר.
עוד יש לציין, כי למערער הרשעות קודמות רבות, בעיקר בתחום הרכוש והסמים.

בהודעת הערעור, כמו גם בטיעונו בפנינו, שם בא-כוחו של המערער את הדגש על חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות ועד למתן גזר-הדין ועל השינוי שחל, לטענתו, בדרך התנהגותו של המערער.
למעשה זהו הנימוק היחיד שהעלה עו"ד מרוז לענין הענישה, שכן גם עו"ד מרוז היה ער לכך, שהעונש בפני עצמו איננו חמור, לפחות לא במידה המצדיקה התערבות ערכאת הערעור, במיוחד לא לגבי אדם שצבר לחובתו הרשעות קודמות רבות כל-כך.
התובעת בטיעונה הסכימה כי אכן בתקופה האחרונה לא עבר המערער עבירות באופן רציף.
עדיין, היו, כהגדרתה של התובעת, "פולסים" של עבירות ולחובת המערער נזקפה עבירת תקיפה
ב- 92', התפרצות ב- 93' וב- 95', וזאת לצד העבירות בתיק זה.

שקלנו את טיעוני הצדדים ודעתנו היא כי אין מקום להתערב בענישה.
נתחיל בעבירה עצמה:ו לא רק שהעבירה בפני עצמה היא עבירה שפלה וחמורה, אלא שנסיבות ביצועה חמורות במיוחד בתיק זה. המערער שהה בישוב ברכה, וזאת לאחר ש"הוגלה" לישוב זה במסגרת שחרור בערובה, כאשר תנאי מתנאי השחרור בערובה, היה שהייתו במקום.
מדובר בישוב, או לפחות במי מבני הישוב שהסכים לקלוט את המערער והמערער גר במקום בקרוואן.
ביצוע עבירות בתקופה שבה משוחרר המערער בערובה יש בה, לצד כל היבט אחר, גם את ההיבט של הפרת אמון ביהמ"ש, אשר שיחרר אותו בערובה.
בכך לא נסתיים הדיון בנסיבות העבירה.

לנסיבות העבירה קשורה גם מיהותו של קורבן העבירה. במקרה זה מדובר בילד בן 12 אשר אביו נרצח בידי מחבלים והוא מתגורר במקום עם אמו.
אין צורך בדמיון רב ואפילו לא בחוות דעת פסיכולוגיות, כדי להבין איזה נזק גורמים אירועים מסוג זה לילד שאין לו דמות אב והוא נחשף להתנהגות מינית מסוג זה.
לצערנו, המציאות מוכיחה כי לא מעט מעברייני המין, או ממי שסובלים מבעיות מיניות בבגרותם, היו בילדותם קורבנות לעבירות מין שנעשו בהם.
המערער חשף את הילד להתנהגות מינית חריגה ומעוותת בגיל שבו הוא נתון ביותר להשפעות, וזהו, כאמור, נזק שלא ניתן למדוד או להעריך אותו.
בנוסף לכך, גם את אמונו של הילד הפר המערער, שכן הילד בא אל המערער כדי לצפות בטלוויזיה שלא היתה בביתו, לאחר שנתן אמון במערער.

באשר לנסיבותיו של המערער - איננו מתעלמים מחלוף הזמן, איננו מתעלמים גם מכך שהמערער נישא בינתיים ונולד לו ילד.
אולם, מי שמבקש התחשבות בשל ילד שנולד לו, צריך להפגין התחשבות בילדים אחרים.
אם לא עשה כן - ספק אם הוא ראוי לרחמי ביהמ"ש בשל עובדה זו.
באשר למשך הזמן - איננו סבורים כי בנסיבותיו של תיק זה, הזמן בפני עצמו יכול להוות נימוק מכריע.
כתב האישום הוגש תוך פרק זמן סביר. המערער מיצה את זכותו לנהל את התיק ולשמוע את הראיות. זוהי כמובן זכותו של כל נאשם ואיש איננו מותח ביקורת על המערער כיוון שנהג בדרך זו.
אולם, לא ניתן לטעון לאחר מעשה, כי פרק הזמן שחלף צריך להיזקף לזכותו.
לכל האמור לעיל יש להוסיף את מה שנאמר כבר לעיל, דהיינו:נ כי נגד המערער היה תלוי ועומד עונש מאסר חב הפעלה בן שנתיים.
נראה כי שמשגבר עליו יצרו, פעם ועוד פעם ועוד פעם, לא היה גם בעונש זה, שהוא לכל הדעות ארוך, כדי להרתיעו וגם בכך יש כדי להצביע על העובדה שביהמ"ש לא חרג לגביו מנורמת ענישה ראויה.
אנו דוחים את הערעור.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון