משיכת משכורת ע''י שותף משותפות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא משיכת משכורת ע''י שותף משותפות: בית המשפט העליון בפסק דינו בע"א 5410/93 החזיר את העניין על מנת שבית משפט זה יקבע במידת הצורך, על יסוד ראיות נוספות, את סבירות החלטת המשיבים 3-2 למשוך לעצמם שכר ודמי ניהול מהנתבעת 1 (להלן - השותפות). אם ההחלטה תימצא סבירה - לקבוע מהו הסכום הסביר שהנתבעים 3-2 רשאים למשוך והאם הסכומים שהם הקציבו לעצמם הם סכומים סבירים. כדי להעמיד דברים על דיוקם, אין אנו עוסקים ב"שכר עובד" במובן המקובל, שכן לפי סעיף 34(6) לפקודת השותפויות: "אין שותף זכאי לשכר בעד עבודתו בעסקי השותפות" (ראה גם דיון נב3/7/ גיורא שמיס נ' The Economist Newspaper Limited פ"ד עבודה ארצי, כ"ו(1) עמ' 321). לכך מסכימים למעשה המשיבים, שהצהירו כי לא יתבעו מהשותפות זכויות של עובד. בפסק הדין שניתן על ידי ביום 26.8.93 הבעתי דעתי כי משנפטר אחד השותפים והעסק דורש ניהול או מאמץ מוגבר מיתר השותפים, ראוי ליתן לכך ביטוי כספי שהוגדר כ"שכר" או כ"דמי ניהול". כדי לבחון את סבירות ההחלטה ראוי לבחון את התפקידים שמילא כל אחד מהשותפים, ואם חלו בהם שינויים מאז פטירת השותף פרופ' איליה גולדנפלד ז"ל ביום 25.11.89 (להלן - המנוח). מחומר הראיות עולה כי המנוח היה מדען והועסק ככזה על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים (להלן - האוניברסיטה). בו זמנית עסק בעבודות מחקר לצורך המצאת מכשירי עזר לשיפור הנעת עגלות נכים והכנסת מנועי עזר לכלי תחבורה בעלי שני גלגלים. סייע בידו הנתבע 2 גם הוא עובד האוניברסיטה. נתבע 3 שימש באוניברסיטה 10 שנים בתפקיד מנהל הרשת למחקר ופיתוח. עיקר כישוריו בייזום ופיתוח פרוייקטים של חדשנות טכנולוגית. השלושה הקימו שותפות שבה אמור היה כל אחד לתרום מכישוריו. עיקר נכסי השותפות היו פרי המצאות של המנוח שנרשמו כפטנטים. המנוח והנתבע 2 היו אמורים להמשיך בעבודה המדעית. הנתבע 3, שהוא דמות דומיננטית, היה אמור להקדיש את זמנו ומרצו באיתור משקיעים או מפעלים שיעשו שימוש בפטנטים לצורכי מסחר. ואכן פעולותיו של הנתבע 3, עוד לפני פטירת המנוח, הניבו שלושה הסכמים: ביום 1.10.84 נחתם הסכם עם קיבוץ חולדה (מפעל השנאים). ביום 9.10.87 נחתם הסכם עם TEXIMAG. ביום 18.9.89 נחתם הסכם עם קיבוץ צרעה (מפעל רהיטי צרעה). המקדמות שהתקבלו ע"ח ההתקשרויות הנ"ל הופקדו בחשבון השותפות. חלק מהן שימש לכיסוי הוצאות שוטפות, והיתר חולק בין השותפים באופן שווה. השותפות העסיקה ועודנה מעסיקה רואה חשבון הבודק ומבקר את חשבונותיה, וכן מקבלת שירותים משפטיים ממשרד עורך דין לצורך חידוש הרישום של הפטנטים בארץ ובחו"ל. הוצאותיהם ושכרם מכוסים מקופת השותפות כעולה מדו"ח רו"ח כדורי, שהתבקש על ידי התובעת לבדוק את חשבונות השותפות. לאחר פטירת המנוח ממשיך הנתבע 2 לעבוד באוניברסיטה ב3/4- משרה. היקף משרתו בעבר לא הוברר כמו גם השינויים שחלו בתפקידו לעומת העבר. בבסיס תפקידו של נתבע 3 לא חל שינוי. הוא היה אמור להמשיך לנצל כבעבר את כישוריו על מנת למצוא משקיעים בארץ ובחו"ל שיהיו מוכנים להתקשר בהסכמים עם השותפות, והוצאותיו מכוסות מקופת השותפות. אין ספק שהגידול הצפוי בהיקף פעילותו נלקח בחשבון, שעה שנקבע חלקו בשותפות. אם נסיעותיו של הנתבע 3 לחו"ל יניבו הסכם כי אז, על פי העיקרון המונח בבסיס השותפות, הוא יזכה בשליש מהרווח. בנסיבות הנ"ל, אינני רואה מקום לאשרר את החלטת הנתבעים 3-2 שבאה להפר איזון שנקבע, בשים לב לתפקידו ותרומתו של כל אחד מהשותפים שהובהר מלכתחילה. כל עוד אין ראיה משכנעת למאמץ חריג הנדרש מהשותפים הנותרים אין מקום לתשלום "שכר" או "דמי ניהול", יהא השם אשר יהא, אשר עלול לרוקן במרוצת הזמן את קופת השותפות כפי שציינתי בפסק הדין המקורי, שחלקו האופרטיבי יישאר בעינו. בהסכמת בעלי הדין אין צו להוצאות. דיני חברותמשכורתשותפות