קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נהיגה בשלילה בפעם השניה: בבימ"ש השלום בנצרת (ת"פ 41684424) בתאריך 25/6/84נפסל המשיב לנהוג רכב מכל סוג שהוא, וזאת בשל עבירה, בין השאר, של נהיגת רכב בעת פסילה. השופט המלומד ראה את הענין כחמור וזאת הן בהתחשב בהרשעותיו הקודמות המרובות של המשיב (ששים במספר) והן בעובדה שהמשיב הפר תנאי שתי פסילות רשיון נהיגה על תנאי, וגזר עליו קנס של עשרים וחמישה אלף שקל או 50ימי מאסר, שלושה חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים שלא יעבור עבירה לפי סעיף 67לפקודת התעבורה, [1] פסילת רשיון נהיגה בפועל של שנה אחת ופסילת רשיון נהיגה על תנאי למשך 6חודשים לתקופה של 3שנים. את שתי תקופות הפסילה על תנאי, ששה חודשים וחודש אחד שהמשיב הפר תנאיהם, השופט המלומד הפעיל אך הורה שהתקופות תהיינה חופפות לתקופת הפסילה של שנה שגזר. על גזה"ד הנ"ל, אם כי נטה לדעתנו לקולא לא הוגש ערעור על ידי התביעה וגם לא ע"י המשיב. והנה לא מלאה שנה אחת מיום גזר הדין הנ"ל המשיב חוזר לסורו ונוהג רכב פרטי בעת שקיים נגדו צו פסילה לנהוג כאמור לעיל. זה היה בתאריך .2/6/85כאן יצויין שמנסח כתב האישום בגין עבירה אחרונה זו טעה טעות גסה כאשר ציין בכתב האישום שתקופת הפסילה שנקבעה בת"פ 41684424היתה שנה אחת, בעוד שהיא היתה שנתיים כפי שציינו לעיל. טעות זו הטעתה את השופט המלומד כאשר גזר דינו בגין העבירה החדשה. בבימ"ש קמא טען המשיב וב"כ החרה החזיק אחריו כי נאלץ לנהוג ברכב מאחר ואץ רץ לבית החולים שם נפטר דודו. כן טען, בשגגה, כי נותרו "רק" 20יום עד לתום מועד הפסילה, ועל כן ביקש להאריך תקופת המאסר על תנאי ולסייג פסילת רשיונו שלא תכלול משאית של 15טון. השופט המלומד (כב' הש' עבוד) קיבל טענת המשיב כי "נאלץ" לנהוג ברכב כדי להגיע לביה"ח שם נפטר דודו וציין בגזה"ד "כי אנו יודעים איך בכפרים הערביים בני המשפחה מבקרים בבית חולים בצורה המונית בזמן פטירה". כמו כן קבע שהמרחק מכפרו של המשיב ועד בית החולים הוא מרחק קצר מאד, וכי "המשיב לא נסע, לתענוגו או לצורך עסקיו". יתרה מזו, השופט המלומד חזר על האמור בכתב האישום כי מדובר בנהיגת רכב 20יום בלבד לפני תום תקופת הפסילה, עובדה שכפי שראינו לעיל אינה נכונה ומנסח כתב האישום ציינה בטעות. לאחר שהשופט המלומד ציין את הנסיבות הנ"ל לקולא וקבע מאידך כי העבירה היא חמורה, גזר על המשיב קנס של שלוש מאות אלף שקלים או חודשיים מאסר תמורתו, הפעיל ששה חודשי פסילה על תנאי של רשיון הנהיגה והאריך תקופת המאסר על תנאי של 3חודשים למשך שנתיים נוספות. הפעם, התביעה מערערת על קולת העונש ומבקשת להפעיל המאסר על-תנאי ופסילות על תנאי שאת תנאיהם המשיב הפר וכן לגזור על המשיב עונש מאסר בפועל מצטבר בגין העבירה נשוא כתב האישום. המשיב חזר על טיעוניו בבימ"ש קמא. אנו סבורים שיש ממש בערעורה של המדינה. עבירה של נהיגת רכב בעת פסילת רשיון הינה לדעתנו אחת העבירות החמורות בפקודת התעבורה. יש בה מלבד עבירה על הוראות החוק לכשעצמם גם הפרה בוטה של מצוות ביהמ"ש הפוסלת את העבריין לנהוג ברכב בשל עבירה שעבר. עבריין הנוהג רכב בעת שהוא פסול מלנהוג עפ"י מצוות ביהמ"ש פוגע באשיות המשפט וכאילו מכריז שהוא לא רק "מצפצף" על האמור בחוק אלא גם במצוות ביהמ"ש. על כן אנו רואים את העבירה של נהיגת רכב בעת פסילה כעבירה חמורה לכשעצמה. קל וחומר כאשר לנאשם, כמו במקרה שלפנינו, יש ששים הרשעות קודמות מכל סוגי העבירות המפורטות בפקודת התעבורה ובתקנות התעבורה. יתרה מזו, למשיב היו תלויים ועומדים נגדו פסילות על תנאי ומאסר על תנאי בעת שעבר העבירה, והוא בשלו נוהג ברכב ומפר את הכללים וגזרי הדין בריש גלי. טענתו שנהג הרכב כדי להגיע לביה"ח שם נפטר דודו אמנם נתקבלה על ידי בימ"ש קמא כנסיבה לקולא, אך לדעתנו משקלה אינו רב בתור שכזו, ועל כל פנים אין בה כדי להאריך המאסר על תנאי. עובדה היא שהמשיב יצא מכפרו אל ביה"ח בשעת בוקר ולדעתנו יכל היה לבקש אחד מקרוביו או ידידיו מבני כפרו להסיעו לביה"ח או לנסוע במונית. לפיכך, אנו סבורים שהעונש שנגזר על המשיב בבימ"ש קמא אינו עומד ביחס לחומרת העבירה ונסיבותיה והינו קל במידה המצדיקה התערבותנו. מאידך לא נתמצה הדין עם המשיב כפי שהוא ראוי לו כי כידוע אין דרכה של דרגת ערעור לעשות זאת. אנו על כן מקבלים הערעור וגוזרים על המשיב שלשה חודשי מאסר בפועל וכן מפעילים 3חודשי מאסר על תנאי שנגזרו על המשיב בת"פ 41684424של בימ"ש השלום בנצרת וכן מפעילים שנה פסילה על תנאי של רשיון נהיגה (בת"פ 41694424הנ"ל) וכן מפעילים במצטבר שתי פסילות על תנאי של רשיון נהיגה של חודש אחד, ו- 6חודשים (ת"פ 1549944בימ"ש עפולה, ות"פ 2- 150504של בימ"ש עפולה). שאר חלקי גזה"ד בבימ"ש דהיינו הקנס ופסילת רשיון הנהיגה ישארו בעינם. משפט תעבורהשלילת רישיון נהיגהנהיגה בשלילה