נוכחות של אדם אחר בבדיקת מומחה מטעם בית משפט

בטרם ניתנה חוות דעתו של ד"ר רזון הסתבר לב"כ המערערות כי בעת שהמשיב נבדק ע"י ד"ר רזון, נכח בבדיקה אדם אחר(שכן), אשר סיפר לרופא על התנהגותו השונה של המשיב מאז התאונה.

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נוכחות של אדם אחר בבדיקת מומחה מטעם בית משפט:

1. זהו ערעור על החלטת כב' הרשמת ברוש מיום 21.6.99 בת.א 1325/97 לפיה נדחתה בקשת ב"כ המערערות לפסול מומחה שמונה ע"י בית המשפט בתחום הנוירו-כירורגיה.

2. הרקע:ב

א. המשיב, יליד 17.3.79, נפגע ביום 19.4.97 בתאונת-דרכים והגיש תביעה בגין נזקי הגוף שנגרמו לו באותה תאונה.

ב. בית המשפט מינה שני מומחים רפואיים. האחד - פרופ' דקל, בתחום האורטופדיה, אשר קבע למשיב 10% נכות. השני - ד"ר רזון, בתחום הנוירו-כירורגיה.

ג. בטרם ניתנה חוות דעתו של ד"ר רזון הסתבר לב"כ המערערות כי בעת שהמשיב נבדק ע"י ד"ר רזון, נכח בבדיקה שכן, אשר סיפר לרופא על התנהגותו השונה של המשיב מאז התאונה.

ד. ב"כ המערערות פנה לבית המשפט, מיד כשנודע לו על-כך, ובקש לפסול את המומחה.

ה. ביום 21.6.99 נערך דיון בבקשת ב"כ המערערות ובסיומו נדחתה הבקשה.
הרשמת הנכבדה קבעה כי הגם שאינה יודעת מדוע ולמה שמע המומחה את דברי השכן "מדובר במומחה רפואי שחזקה עליו שידע לבסס ממצאיו על תוצאות בדיקותיו, אפילו אם שמע את דברי השכן, אשר מהם אורה לו להתעלם". לכן, הותירה הרשמת הנכבדה את המינוי על כנו, אך הורתה למומחה להתעלם מדברי השכן ולא לבסס עליהם כל ממצא שהוא.
על החלטה זו הוגש הערעור.

3. בערעור דנן נטען ע"י ב"כ המערערות כי מדובר במקרה בעל נסיבות קיצוניות המצדיקות ביטול המינוי. המשיב, דובר עברית, בעל נכות אורטופדית קלה, כך שלא היתה כל הצדקה אוביקטיבית ללווי, והמלווה אינו בן-משפחה, אלא שכן.
לטענת ב"כ המערערות, אם תותר הכנסת חברים ושכנים לבדיקה, השלב הבא יהיה שתותר הכנסת החוקרים הפרטיים מטעם המערערות, לצורך האיזון. אמנם, קיימים מצבים בהם תותר נוכחות של אנשים נוספים בשעת הבדיקה, אך יש צורך בצידוק ענייני לכך, מה שאין כן כאן.
ב"כ המערערות מוסיף וטוען כי אין די בהוראה שניתנה למומחה ע"י הרשמת הנכבדה, להתעלם מדברי השכן, וכן נטען על-ידיו כי לא היתה הצדקה לחיוב בהוצאות.

4. ב"כ המשיב מתנגד בתוקף לביטול מינויו של המומחה, אלא שבעיקרי הטעון לא נמצא ולו בדל של הסבר לעובדה שהשכן התלווה למשיב והצטרף לבדיקה. ב"כ המשיב מפנה לפסקי דין שהתירו לווי כזה בזמן בדיקה ומבקש להסתמך עליהם.

5. ערעור זה בדין יסודו.
הכלל אותו אנו צריכים לאמץ הוא כי אדם המגיע לבדיקה רפואית, עובר בדיקה זו לבד, ללא נוכחות של מי מבני המשפחה או המלווים. כאשר הרופא סבור שהינו זקוק לסיוע של מי מבני המשפחה או החברים, צריך הרופא עצמו ליזום את קיום הבדיקה בנוכחות אותם צדדים שלישיים. אלא שבמקרה זה עדיף שהרופא יקבל הוראות מתאימות מבית-המשפט, טרם קיום הבדיקה. זהו המצב הרצוי, לדעתי. מצב בו יהיה איזון בין האוביקטיביות המקסימלית לבין מיצוי נכון של הבדיקה וההתרשמות מהנפגע.
מודעת אני לכך שלעיתים, יישום כלל זה ככתבו וכלשונו, אינו אפשרי, ובמקרים שכאלה, ייבדקו הנסיבות לגופן, וכל מקרה יוכרע על-פי נסיבותיו.
אעיר גם כי שונה המקרה בו הדיון נערך לאחר מתן חוות-דעת, מהמקרה בו נערך דיון לפני מתן חוות-דעתו. במקרה האחרון לא ניתן לחשוד במבקש ביטול המינוי בכך שחוות-הדעת אינה נראית לו ולכן הינו עותר לביטול; אלא, ניתן לקבל את הטענה, שלמען מראית פני הצדק וכדי שתובטחנה זכויות הנתבעות, יישמר האיזון במהלך הבדיקה.
6. במקרה דנן, כאמור, מדובר בשלב שלפני מתן חוות-הדעת, אין לדעת עדיין מה יקבע הרופא. מדובר באדם בעל נכות אורטופדית קלה, ללא קשיים בתקשורת, ואין בפני כל הסבר לסיבת הלווי ע"י השכן או לצורך בלווי זה בזמן הבדיקה. ולכן, תוך יישום הכלל האמור, נכון היה לבטל את מינויו של המומחה.

7. חייבת אני להוסיף כי קיים הבדל משמעותי בין מומחים בתחום הפסיכיאטריה לבין מומחים ביתר תחומי הרפואה. בתחום הפסיכיאטריה ניתן אולי לצפות לגישה קצת יותר מקלה, אך אין בכך כדי לפתוח את הדלת לכל מלווה, בכל מקרה.
הנימוק לגישה המקלה מופיע ברע"א 7265/95 גלדשטיין נ' בר-אל, פד"י נ (3) 214 מפי כב' השופט טירקל:ו "בהעדר טעמים מיוחדים, אין לאסור על מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה, להבדיל, בדרך כלל, ממומחים אחרים - להשתמש במכשיר החשוב והחיוני, המקובל בתחום זה... עם אנשים היכולים לתת למומחה, לפי דעתו המקצועית, מידע מועיל..." (ההדגשה שלי, ה.ג), אלא שבענייננו, כאמור, אין מדובר בפסיכיאטר.
אין מדובר גם בצורך בתרגום כפי שהיה ברע"א 1267/98 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' וליד עדוי, או במצב רפואי קשה, כפי שהיה בת"א (חי') 1250/92 ראבי רשיד נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, ושוב, מדגישה אני, כי משלא ניתן כל הסבר ללווי תמוה זה לבדיקה, יש מקום לבטל המינוי ולמנות מומחה אחר תחת המומחה שמונה.

8. לפיכך, אני מקבלת את הערעור ומבטלת את מינויו של ד"ר רזון.
המשיב ישא בהוצאות המערערות בסך 7,500 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. החלפת מומחה מטעם בית משפט

  2. חקירת מומחה מטעם בית המשפט

  3. חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט

  4. הצגת דו"ח מל"ל בפני מומחה מטעם בית המשפט

  5. הצגת חומר רפואי למומחה מטעם בית המשפט

  6. פניה ישירה למומחה מטעם בית המשפט

  7. בדיקה ע''י מומחה מטעם חברת הביטוח

  8. קשרי עבודה עם מומחה מטעם בית המשפט

  9. מומחה מטעם בית המשפט – פסילת מסמכים

  10. האם אפשר להגיש תביעה נגד מומחה מטעם בית משפט

  11. בדיקת רכב ע''י מומחה מטעם בית משפט

  12. חוות דעת מומחה מטעם בית הדין לעבודה

  13. פניה באופן פרטי למומחה מטעם בית הדין

  14. חוות דעת מומחה בית המשפט לענייני משפחה

  15. אימוץ חוות דעת של מומחה מטעם בית הדין

  16. טענה כנגד מומחיות מומחה מטעם בית המשפט

  17. פסילת חוות דעת מומחה מטעם בית הדין לעבודה

  18. נוכחות של אדם אחר בבדיקת מומחה מטעם בית משפט

  19. מינוי רואה חשבון מומחה מטעם בית הדין לעבודה

  20. גילוי נזקים חדשים בביקור מומחה מטעם בית המשפט

  21. פסילת מומחה מטעם בית המשפט שייעץ לאחד הצדדים

  22. ערעור על אי מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי

  23. אי שיתוף פעולה בבדיקה אצל מומחה מטעם בית המשפט

  24. תאונת דרכים - איסור הצגת חוות דעת למומחה מטעם בית משפט

  25. תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה - מינוי מומחים מטעם ביהמ''ש

  26. ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול את חוות דעת מומחה בית המשפט

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון