נזילת מי קולחין בדירה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזילת מי קולחין בדירה: 1. התובע והנתבע הם שכנים באותו בנין, כאשר דירת הנתבע ממוקמת מעל דירת התובע. לטענת התובע, לפני פחות משנה (התובע אינו מציין תאריך מדויק בכתב התביעה), הייתה נזילה של מי קולחין לתוך דירת התובע. התובע עלה לדירת הנתבע ומצא שם פועלים המשפצים את דירת הנתבע. התובע החליט על דעת עצמו להחליף חיבור בתוך צינור ביוב שעבר בתוך דירת הנתבע, מחיבור של מתכת לחיבור של פלסטיק. לטענתו, הנתבע הופיע מאוחר יותר, פירק את החיבור שעשה התובע ונתן למי הקולחין לזרום לרצפת דירת הנתבע, שלא הייתה מרוצפת עקב השיפוצים. הנתבע סירב לתקן את המצב. לתובע נגרמו נזקים כתוצאה מכך ששוכרת בדירתו עזבה את הדירה בשל בעיות הנזילות. הוא הפסיד דמי שכירות של חודשיים. כמו כן הוא נאלץ לסייד את הדירה שלו. הוא תובע פיצוי בגבול סמכותו של בית משפט זה - 8,000 ש"ח. 2. הנתבע מכחיש את טענות התובע. תחילה הוא טוען שהצינור בו מדובר הוא הצינור של הדירות בקומות מעליו שעובר דרך דירתו, ולא צינור של הדירה. הוא טוען שהתובע נכנס לדירתו ללא רשותו ובעזרת פטיש של 5 קילו שבר את הקיר שבתוכו הצינור, וניסר את הצינור מהקרקע עד כמטר גובה מעל הקרקע. הוא חיבר צינור באמצע החדר בגובה מטר מעל הרצפה תלוי באויר באורך של מעל 2 מטר עד חלון חיצוני כשהמים זורמים על ראשי עובדים למטה. לטענתו החיבור הרופף הזה התפרק מיד ומי הקולחין זרמו ללא הפסקה כשלושה שבועות. הנתבע פנה אל התובע והציע שיחזיר את המצב לקדמותו. הוא גם הגיש תלונה במשטרה כנגד התובע ובעקבותיה התחייב התובע לדאוג לכך שהשכנים שמעל הנתבע יעתיקו את יצאת המים לצינור חילופי. אף על פי כן לא עמד התובע בהתחייבותו. במסגרת תביעה שכנגד, דורש פיצוי בגין השגת גבול, שבירת הקיר הארכת עבודת השיפוצים עקב המים שזרמו בדירתו. הוצאות של החלפת צינור ופיצוי על הסבל שנגרם. 3. מטעם התובע, העיד התובע בעצמו, והשוכרת לשעבר בדירה, גבריאלה בראטו. השוכרת העידה על הרטיבות שהייתה בקירות, שנהפכו לשחורים, על הריח, ועל כך שעזבה את הדירה בשל המצב שנוצר, שבועיים אחרי שהתחילה לשכור את הדירה. היא שילמה דמי שכירות בין 480 ל- 550 דולר לחודש. יצויין שלא העדה ולא התובע הציגו את חוזה השכירות או כל מסמך אחר בקשר לתאריכים שבהם שהתה השוכרת בדירה. התובע בעדותו חזר על גירסה שהעלה בכתב התביעה. הוא הציג בדיון את החיבור המתכתי שהוחלף על ידו. אף על פי כן לא הציג התובע כל קבלות או אישורים אחרים התומכים בפירטי הנזק שהוא תובע. הוא הכחיש את טענות הנתבע בקשר לשבירת הקיר והצינור וביצוע חיבור רופף. 4. מטעם הנתבע העיד הנתבע בעצמו ומר שלומי חלבני, שהוא מנהל פרויקט שיקום השכונות באיזור. עד זה סיפר שהוא נקרא על ידי הנתבע לבוא לדירתו כדי לראות את הצינור. הוא ראה שתחתית העמוד היה שבור וצינור הביוב היה חשוף, כאשר חובר אליו חיבור מפלסטיק. מר חלבני העיד על ויכוח שהתפתח במקום בין התובע לבין הנתבע, על כך שהתובע שבר עמוד בדירת הנתבע כדי לחשוף את הצינור הנוזל ולהחליף את החיבור בשל הנזילות לתוך דירתו. חקירתו הנגדית של העד הוקדשה בעיקר להכפשות בין התובע לבין העד על רקע עימותים קודמים שהיו בינהם. בשל העוינות שנתגלתה בין השניים, התייחסתי לעדות זו בזהירות. מכל מקום, עדות זו, כמו קודמותיה, הייתה מאוד כללית והיה קשה לקבוע ממצאים על פיה. הנתבע בעדותו חזר על הדברים המפורטים בכתב הגנה ובכתב התביעה שכנגד. הוא טען שפועליו כלל לא נגעו בעמוד ובצינור הרלוונטי. אולם הוא הודה שהוא ראה את המעשים של התובע רק יומיים לאחר שהתובע הגיע לדירתו. הוא גם לא הצליח לגבות עדות מהפועלים שהיו בדירה באותו זמן כי מנהל העבודה הסתכסך עמם והם עזבו את האתר. עוד סיפר הנתבע בעדותו כי התפתח דין ודברים עם התובע. הוא הכחיש שהתובע אמר לו שהיו נזילות בתוך דירתו. אחרי שהגיעה המשטרה התחייב התובע לעלות לשכנים ולדאוג לכך שהם יתחברו לצינור חדש שהיה כבר בנוי כדי לבטל את הצינור הבעיתי. התובע לא עשה דבר. מי הקולחין זרמו במשך שבועיים וחצי. נפגע הריצוף בתוך דירת הנתבע. רק אחרי תקופה ארוכה הסכימו הדיירים שמעל לדירת הנתבע להתחבר לצינור החדש. 5. אחרי ששמעתי באריכות את העדויות השונות, הגעתי למסקנות המפורטות להלן: א. הייתה נזילה בתוך דירת התובע של מי הקולחין מהצינור שבדירת הנתבע. אני מגיע למסקנה הזאת הן מעדות השוכרת, הן מעדות התובע והן מעדותו של מר חלבני, שהעיד על תלונות התובע בענין הזה בסמוך לאחר שפרץ הסיכסוך סביב הצינור. בנוסף, גם אם לא התרשמתי לחיוב מהצורה האימפולסיבית שבה התנהג התובע, ברור שמשהו גרם לו לעלות לדירת הנתבע ולהיכנס לתוכה כדי לבצע על דעת עצמו החלפה של חיבור הצינור. ב. הנתבע התרשל כלפי התובע בכך שהשאיר צינור דולף בתוך דירתו. רשלנות נקבעת בהתאם לחובת זהירות הקיימת בין השניים, הפרת חובת הזהירות ונזק שנגרם עקב הפרת חובה. חובת הזהירות מחולקת לשניים: חובה מושגית וחובה קונקרטית. באשר לחובה המושגית, חובה על בעל מקרקעין לדאוג לכך שלא יגרם נזק מדבר המצוי במקרקעין שברשותו לאנשים אחרים. באשר לחובה הקונקרטית, היה על הנתבע לדאוג לכך שלא תהיה נזילה בצינור. אין נפקא מינה אם הצינור שבו מדובר משרת דירות אחרות. חלק שעובר בתוך דירת הנתבע נמצא בשליטתו הבלעדית, ועל כן היה עליו לדאוג לכך שהצינור לא ינזל. הנתבע הפר חובה זו, והדבר גרם לנזק בדירת התובע. אף על פי כן, אין לפטור את התובע לגמרי מאחריות. יש לייחס לתובע רשלנות תורמת בשל האופן הפרוביזורי שבו תיקן את הצינור. לא הוכח להנחת דעתי כי לתובע לא הייתה ברירה אלא לפעול כפי שפעל. לא הייתה מניעה שהתובע יפנה אל הנתבע בדרישה שיתקן את הנזילה. סביר בעיני שהתובע ידע היכן ניתן למצוא את שכנו, הנתבע, אך בחר לעשות דין לעצמו, להיכנס לדירת הנתבע ולבצע את התיקון לבד. גם אם נניח שהדחיפות הייתה כה גדולה אשר חייבה פעולה מיידית על ידי התובע, עליו היה להזמין בעל מקצוע כדי לתקן את הנזילה ולא לעשות את התיקון שעשה, שלא החזיק מעמד. אינני מקבל את טענת התובע שהנתבע חיבל בכוונה בתיקון שביצע, היות ואין עדות לכך ומכיוון שהדבר נוגד את האינטרסים של הנתבע כי הדבר הזיק גם לדירת הנתבע. ג. אחריותו של הנתבע גדולה מאחריותו של התובע. גם אם התיקון של התובע לא החזיק מעמד, היה לנתבע לפעול לתקן את הצינור על חשבונו כדי למנוע את המשך הנזקים. הדירה לא נמצאת בשליטת התובע, כך שהתובע לא יכול היה לעשות דבר ללא רשות הנתבע. טוב שהתובע לא עשה כניסה נוספת לדירת הנתבע בהעדרו. באשר לנזקי הנתבע כתוצאה מהנזילה הממושכת, יכול הנתבע רק להלין על עצמו שהוא לא ביצע תיקון מידי של הנזילה. חובתו הייתה להקטין את נזקו. באשר להתחייבות התובע לפנות לשכנים כדי שיתחברו לצינור האחר, גם אם ניתנה התחייבות כזאת (והדבר לא התברר די הצורך), לא יכול היה הנתבע להסתמך על כך כי מדובר בהתחייבות בנוגע לצדדים שלישים שאינם תלויים בתובע. 6. באשר לנזק, לא הביא התובע ראיות כדי להוכיח במדויק את הנזקים שנגרמו לו. אף על פי כן, היות והוכח שאכן נגרם נזק לדירת התובע עקב הנזילות, יש מקום לאמוד את גובה הנזק על פי הערכה. מטבע הדברים, בהעדר ראיות בכתובין, הערכה תהיה שמרנית. סביר בעיני שהתובע הפסיד דמי שכירות כתוצאה מעזיבת השוכרת. לא הוצג בפני הסכם שכירות לגבי הדייר שהחליף את השוכרת כדי שאוכל לראות כמה זמן עבר מהרגע שעזבה ועד הרגע שהדירה הושכרה. היות והנזילות נמשכו במשך כשבועיים וחצי, ובהתחשב בצורך לתקן את נזקי הנזילות ולחפש דייר חילופי, אני קובע שנגרם נזק כתוצאה מאובדן דמי שכירות בשיעור של 2,000 ש"ח. באשר לתיקון הנזילות, התובע טען שהוא תיקן את הנזקים לבד ביחד עם פועלים. אני קובע בדרך של אומדן כי עלות התיקון היתה 1,000 ש"ח. מתוך הסכומים הנ"ל, ישלם הנתבע 75 אחוז והתובע 25 אחוז. 7. לענין התביעה שכנגד, כפי שאמרתי לעיל אני דוחה את התביעה בגין נזקי הנזילות לדירת הנתבע, אשר לא עמד בנטל המוטל עליו להקטין את נזקו. באשר להשגת הגבול, לא הוכח כל נזק כתוצאה מכך. גם לא הוכח שהתובע שבר את העמוד מעבר לדרוש כדי לחשוף את הצינור (דבר שמהווה חלק מהתיקון). לגבי ההוצאות תיקון החיבור, גם הנתבע לא צירף קבלות כלשהן אולם ברור שהדבר לא תוקן מעצמו. יחד עם זאת, לאור מסקנתי שעל הנתבע היה לבצע את התיקון מלכתחילה אין מקום לדרוש מהתובע לשלם את החשבון. יחד עם זאת, היות ומדובר בצינור משותף של הבנין, אין מניעה שהנתבע ידרוש את עלות התיקון מנציגות הבית, או חלקים יחסיים של העלות משכניו השונים. 8 אשר על כן, אני מקבל חלקית את התביעה. על הנתבע לשלם לתובע סך של 2,250 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה 29.6.97. התביעה שכנגד נדחית. כל צד ישא בהוצאותיו. נזקי מיםנזילהחוק המים / רשות המים