קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ניהול עסק טעון רישוי ללא רישיון: המערערים הורשעו ע"י ביהמ"ש קמא (כב' השופט מ. אלטר) בניהול עסק הטעון רישוי ע"פ סעיף 10.14 לתוספת לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח1968- (להלן: החוק), בלא שהיה בידיהם רשיון כנדרש. מעיון בתיק ביהמ"ש דלמטה, עולה כי ביום 15.11.96 ביקר פקח בעיריית נשר, בעיסקם של המערערים - השוכן ברח' הקישון 22 בנשר - ומצא שם מתכות שונות שהשימוש בהן, כך עולה, תעשייתי. הפקח העיד בביהמ"ש קמא כי המערערים אמרו לו "שהם עוסקים בעבודות הרכבה עם מתכות", ועדותו זו לא נסתרה מחמת שהמערערים ביכרו שלא להעיד ולא להביא עדים ו / או ראיות מטעמם. עוד מצוי בתיק ביהמ"ש מוצג ת / 1, שהוא העתק בקשה לרשיון עסק שהגיש המערער 2 לעיריית נשר, ובו הוא מציין במפורש כי בכוונתו לעסוק בייצור מתכות (עמ' 2 לפרוטוקול בימ"ש זה, שו' 02-03). ביהמ"ש קמא, אשר לא מצא סיבה שלא להאמין לעדותו של הפקח, קיבל את דבריו והרשיע את המערערים בניהול עסק ללא רשיון, ומכאן הערעור שלפנינו. עוד ערערו המערערים על גזה"ד, אשר חייבם לסגור את עיסקם בתוך 12 חודשים, בטענה כי אף ביהמ"ש קמא קבע כי העסק נוהל במקום שנים רבות בטרם נזכרה העירייה להגיש את כתב האישום, וכן כי לא נטען שהעסק מהווה מטרד או שיש בו משום סכנה למאן-דהוא. סגירת עסק, טוען ב"כ המערערים, אינה אוטומטית ומחייבת שיקול לגופו של עניין. לחילופין, עתר ב"כ המערערים להארכת המועד לסגירת העסק. עיינתי בערעור ובנימוקיו, ואני סבור כי אין בו ממש. נסיונם של המערערים לטעון כי עסק בו עוסקים ב"הרכבת מתכות" אינו בא בגידרו של הצו מחמת שלא נזכרת בלשון הצו המילה "הרכבה", אינו יכול להצליח. כלל ברזל הוא כי בפירוש צווי רישוי העסקים מפרש ביהמ"ש את המונח באופן אובייקטיבי וכפשוטו, תוך שרשאי הוא להסתמך על פירוש מילונאי. כבר נפסק בעבר כי לעניין פירוש ביטוי שבחוק - "נראה לנו שאת כוונת המחוקק יש למצוא ע"י בחינת מטרת החיקוק...". (ע"פ (חי') 59 / 258 בראון נ' היועהמ"ש לממשלה, פס"מ כ"א, 245. 247). וכן כי - "מסקנתנו על כך היא, שיש להעדיף את אותו הפירוש התואם את כוונת המחוקק, על פני פירוש הסותר אותה". (שם, עמ' 248). כשלעצמי אני סבור כי מן הנמנעות היא כי המחוקק חייב ברשיון עסק מי שמבקש לעסוק בעיבוד מתכת (ס"ק א' לפריט 10.14 של הצו) וכן מי שמבקש לאחסן מתכת (שם, פריט ה'), אך לא התכוון לעשות כן באשר למי שמבקש "להרכיב" מתכות. לא כל דרך בה מגדיר אדם את עיסוקו באופן סובייקטיבי, חייבת להיות נחזית מראש ע"י המחוקק וכתובה עלי חוק. בענייננו, דומני כי מלאכת "הרכבת" המתכות בה עוסקים המערערים, כלולה בגדר המילה "עיבודם" שבס"ק א' לפריט 10.14 לצו. במילון אבן-שושן החדש, מוגדר "עיבוד" כ - "שינוי דבר-מה והתקנתו ע"י פעולה מסויימת בו..." היינו, לענייננו, הרכבתן של המתכות זו עם זו לצרכים מסויימים, משמעותה בהכרח עיבודן של המתכות הנ"ל, ואין נפקא-מינה באם עיבודן זה נעשה ע"י ריתוך, הלחמה או אף חיבורן ע"י ברגים וכד', אלא שאם נעשה עיבודן ע"י הלחמה או ריתוך - ייתכן כי הרשיון הנדרש הוא למסגריה. ואף אם לא תמצי לומר כדלעיל, עדיין מבוססת היטב היא הרשעתו של ביהמ"ש קמא את המערערים, באשר בפסק-דינו הוא קבע ע"ס הראיות שהיו בפניו כי - "במועד הנטען בכתב האישום, ניהלו הנאשמים - בתחום שיפוטה של עיריית נשר - עסק בו עסקו בעבודות הרכבה עם מתכות ובו החזיקו מתכות שונות". (עמ' 2 לפסה"ד, שו' 03-05; הדגשה שלי - מ.ה.). החזקת מתכות זו, כאשר הדברים אמורים במפעל ל"הרכבתה" - להבדיל מחנות המשמשת למכירתה והמחזיקה במלאי עסקי בלבד - אינה אלא "אחסנת מתכת", הנזכרת בס"ק ה' לפריט 10.14 דנן, ולו מחמתה בלבד - זקוקים היו המערערים לרשיון עסק מאת עיריית נשר. כאמור לעיל, משיגים המערערים גם על צדקת גזר-דינו של ביהמ"ש קמא, ככל שהוא נוגע לסגירת מקום עיסקם. אמנם אין נהוג כי בימ"ש יתן צו הפסקת עיסוק בלא לשמוע את הנאשם קודם לכן (וינוגרד, "דיני רשויות מקומיות" (מהד' חמישית), י-ם 1998, עמ' 472-473), אך בענייננו כבר הוגשה בקשה להיתר מאת המערערים לעיריית נשר (ת / 1) וניתנה להם ארכה מאת ביהמ"ש קמא עד לחודש פברואר 1999, היינו: עוד כחצי שנה מעתה. לאור נתונים אלו אני סבור כי אין מקום להתערב אף בגזר-דינו של ביהמ"ש קמא, ואם לא יתנהלו הדברים היטב - יוכלו לפנות לביהמ"ש המוסמך ולבקש להאריך להם את המועד הנ"ל. לאור כל האמור עד כה אני סבור כי יש לדחות את הערעור, וכן אני מציע לחברי. מרדכי הס, שופט כב' השופט ש. ברלינר: עסקם של המערערים הוא גם בבחינת מסגריה, ככתוב בסעיף 10.11(ב), ולפיכך הוא טעון רישוי. על כן, אני מסכים למסקנתו לעיל של חברי, השופט מ. הס. ש. ברלינר, שופט השופט מ. לינדנשטראוס, ס. נשיא [אב"ד]: אני מסכים עם פס"ד של עמיתי השופט מ. הס ולהארתו של עמיתי כב' השופט ש. ברלינר. מ. לינדנשטראוס, ס. נשיא [אב"ד] הוחלט לדחות את הערעור כאמור בפסק הדין של כב' השופט מ. הס. רישיון עסקעסק ללא רישיון