ניכוי אחוזי נכות בגין מצב קודם

בל (נצ') 1318/03 ניכוי אחוזי נכות בגין מצב קודם   1. זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מתאריך 6.2.03 אשר קבעה בהחלטתה כי נכותו היציבה של המערער כתוצאה מהפגיעה בעבודה מיום 15.8.00 הנה 5% החל מ- 1.11.01.   2. להלן טענות ב"כ המערער בתמציתיות:   א. הועדה טעתה בכך שניכתה 5% בגין מצב קודם, בהעדר ממצאים מוכחים קודמים שהצדיקו מתן דרגת נכות קודמת בגב. ב. הועדה לא התייחסה כראוי לחוות דעתו של המומחה פרופ' רייס, על ממצאיה ומסקנותיה. ג. בפרוטוקול הועדה אין כל נימוק מדוע לדעת הועדה אין מקום לקבוע נכות נפרדת בגין ההפרעה הנוירולוגית. ד. הועדה התעלמה מבדיקת ה- E.M.G. ה. שגתה הועדה בכך שלא הפעילה את תקנה 15 שכן, עקב הפגיעה, המערער איבד את מקצועו כמסגר לחלוטין.   3. להלן טענות ב"כ המשיב בתמציתיות:   א. ועדה רפואית לעררים הינה סוברנית לדון בכל עניין רפואי ואינה כבולה לטענות הערר שמכוחו התכנסה.     ב. הועדה הסתמכה על רישומים שבתיק הרפואי של המערער המעידים על הפרעות בעמוד שדרה מותני עובר לתאונה ועל סמך אלו ניכתה 5% בגין "מצב קודם". ג. הועדה התייחסה לבדיקת E.M.G. ונימקה את החלטתה בתחום הנוירולוגי. ד. המערער הצהיר בפני הועדה כי חזר לעבוד באופן חלקי ועל כן הטענה לאובדן מקצועו הינה טענה סתמית וכדין פעלה הועדה עת קבעה שאין מקום להחיל את תקנה 15.   4. החלטתה הועדה נשוא הערעור:   ע"פ תקנה 30 (א) לתקנות הבטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956: "ועדה לערעורים רשאית לאשר החלטת הועדה, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות זאת ובין שלא נתבקשה, בין שהמערער הוא הנפגע ובין שהמוסד". לכן, רשאית היתה הועדה לבטל את אחוזי הנכות שהוענקו ע"י הועדה הקודמת, אם מצאה לנכון לעשות זאת, אף מבלי שהמערער או המשיב יערערו ספציפית על סעיף זה או אחר, בהחלטתה של הועדה המחוזית. הועדה לא רק מבקרת את החלטת הועדה מדרג ראשון אלא בודקת את מצבו הרפואי של הנפגע מחדש במעמד הבדיקה שהיא עורכת לנפגעת (ראה לעניין זה דב"ע לא/ 0-11 יהושע עצמון נ' המוסד לבטוח לאומי, פד"ע ב' 81 84).   הועדה ברישומיה התייחסה לכל אחד מהממצאים שעמדו בפניה והביעה את דעתה לגביהם, כולל תלונת המערער והתייחסה לממצאים שנצפו בבדיקה הקלינית שערכה הועדה למערער בעצמה.   בהתייחס לחוות דעתו של פרופ' רייס, הועדה לא הסכימה עם ממצאיו בנוגע לטווח התנועות לעומת זה שנבדק על ידה וכן, טענה לחוסר התייחסות לעברו של המערער בחוות דעתו זו.   בתחום האורטופדי קבעה הועדה למערער 10% נכות לפי סעיף 37 (7) א' למבחנים, תוך ניכוי של 5% לפי סעיף 37 (8) א' (שבר בחוליה שהתרפא), כאשר הועדה הצביעה על רישומים שבתיק הרפואי של המערער לגבי תלונות על כאבי גב תחתון ומגבלה בתנועות.   בהתאם להלכה פסוקה, אין לנכות משיעור הנכון בגין "מצב קודם" אלא אם אובחנו במבוטח ממצאים מוכחים קודמים לתאונת עבודה התואמים סעיף מסעיפי הליקוי ובשיעור הקבוע באותו סעיף. נקבע כי "הוכחת מצב קודם שיש לנכות מהנכות כוללת מותנית בתשובה לשאלה: אילו נבדק המבוטח על ידי הועדה טרם קרות תאונת העבודה, כלום היה נקבע לו שיעור נכות על פי סעיף מסעיפי הליקויים: רק אז יש לנכות את שיעור הנכות שהיה נקבע לו - בטרם התאונה - משיעור נכותו הכולל. משלא הסתמכה הועדה על נתונים מוכחים שאובחנו במערער טרם קרות תאונת העבודה, המצביעים על "מצב קודם" התואם סעיף מסעיפי הליקויים (לרבות תוך התאמה) לא היה מקום לנכות אחוזי נכות בשל מצב קודם מנכותו הכוללת של המערער" (ראו דב"ע נג/ 46-01, מרגוליס יצחק נ' המל"ל, פד"ע כ"ו 364).   בפרוטוקול הועדה נרשם ליד סעיף הליקוי שבגינו נוכה שיעור הנכות "דומה", אך אין הועדה מסבירה מדוע החליטה לנכות משיעור הנכות בגין אותו סעיף ליקוי, והאם קיימים על כך ממצאים מוכחים אשר היו מקנים למערער אחוזי נכות בטרם התאונה. יש בכך פגם משפטי אשר מצדיק את התערבות בית הדין.   באשר לנכות הנוירולוגית, הועדה לא קבעה למערער אחוזי נכות, על אף שהיא מצאה בבדיקה הקלינית "ירידה קלה בתחושה בצד חיצוני של השוק משמאל" וכן, בסעיף המסקנות קבעה כי לא נמצאה הפרעה בכוח המוטורי וההפרעה התחושתית היתה קלה אך ורק בצד חיצוני של השוק. יש לציין כי בתוצאות של בדיקת EMG נמצא כי "קיימים סימנים של פגיעה שורשית S1 - L4L5 משמאל, ללא סימני דנרבציה פעילה". בעניין זה קבע פרופ' רייס בחוות דעתו: "הממצאים הקליניים והדמיתיים ברורים לחלוטין: גירוי בשורש L5 משמאל על ידי בקע דיסקוס L5/S1 עם נזק נוירולוגי בשורש L5 בעיקר". הועדה לא התייחסה בצורה מספקת לקביעה זו ולא הסבירה מדוע, על אף ממצאיה והתוצאות של בדיקת EMG, לא מצאה לנכון לקבוע למערער נכות בתחום הנוירולוגי. גם בעניין זה יש הצדקה להחזיר את העניין לועדה.     באשר להפעלת תקנה 15, הועדה קבעה כי אין להחילה מאחר והמערער מסוגל לעבודתו ואין השפעה של גיל. מדובר בקביעה מנומקת ואין מקום להתערב בה.   5. לסיכום:   לאור האמור לעיל, עניינו של המערער יוחזר לועדה רפואית לעררים על מנת שתשקול מחדש את ההפחתה של אחוזי נכות בגין מצב קודם בתחום האורטופדי, תסביר האם היו אצל המערער ממצאים מוכחים המקנים אחוזי נכות בטרם התאונה, ובמידה ותמצא לנכון כי יש לנכות בגין מצב הקודם תסביר באיזה סעיף ליקוי ניתן להכיל את הממצאים שבעבר. כמו-כן, תדון שוב הועדה בנכות המערער בתחום הנוירולוגי, כאשר עליה להתייחס לממצאים העולים מהבדיקה הקלינית שלה, כפי שפורטו לעיל, לתוצאות של בדיקת EMG מתאריך 13.12.01 ולאמור ע"י פרופ' רייס בחוות דעתו. על הועדה להזמין את המערער לבדיקה מחדש.   על המשיב לשלם למערער הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.   6. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.אחוזי נכותמצב קודםנכות