קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נכה צה''ל - נכות בכתף: 1. המערער הוכר ע"י הועדה הרפואית המחוזית (להלן: הועדה) כנכה צה"ל ואישרה לו נכות צמיתה בשיעור של 17.37%. קביעת נכות זו היתה בעקבות אישור מצבו הרפואי כמי שסבל מנקיעות חוזרות ונשנות בכתף ימין, כנכות שהוחמרה עקב השירות הצבאי, וכן הכרה במלוא גרימת הנכות כתוצאה מנקיעות החוזרות ונשנות בכתפו השמאלית. משלא היה שבע רצון מאחוזי הנכות אשר נקבעו לו, הגיש המערער ערר לועדה הרפואית העליונה (להלן: הועדה הרפואית) בנימוקים הבאים: א. הועדה טעתה כאשר קבעה לו רק 10% בכתף שמאל, לפי סעיף 35(1)(ג) לתוספת הראשונה לתקנות שירות הקבע בצה"ל (גימלאות), כללים ומבחנים לקביעת (נכות), תשל"א1990- - כאשר סעיף זה מקנה לו 20% נכות. ב. הועדה טעתה כאשר הסתמכה על סעיף כללי (סעיף 35 הנ"ל) כאשר קיים סעיף ספציפי - סעיף 41, המקנה למערער 20% נכות. ג. הועדה התעלמה מהצלקת הניתוחית המכערת בכתף שמאל. הועדה הרפואית דנה בערר ודחתה אותו, פרט לתיקון שבמקום סעיף 35(1)(ג) יבוא סעיף 35(1)(ב). 2. ב"כ המלומד של המערער מעלה נגד הועדה הרפואית טענה של חוסר תום לב. טענה זו נסמכת על שתי טענות נוספות: הראשונה, שהועדה הרפואית בחרה בסעיף כללי באופיו (סעיף 35(1)(א) שכותרתו "מחלות העצמות והפרקים", כאשר קיים סעיף ספציפי המתאים לפגיעה והוא סעיף 41 המדבר על "נקיעות חוזרות של הכתף". הטענה השניה, מתייחסת לכך שהועדה הרפואית טעתה כאשר לא התייחסה כלל, בקביעת דרגת הנכות, לצלקת בכתף שמאל. בכך, גילתה הועדה הרפואית חוסר תום לב, כי הכוונה היתה להפחית, בצורה מלאכותית, את אחוזי הנכות של המערער במטרה שסך כלל אחוזי הנכות יפחת מ20%-, ובכך לא יהנה המערער משירות רפואי, מגימלה ומשיקום. 3. ב"כ המשיבה ער לעובדה שהועדה הרפואית לא התייחסה לצלקת בכתף שמאל, וכי ישנו צורך שהועדה הרפואית אכן תתייחס לנזק זה. לכן, הוא מבקש להחזיר את התיק אליה, על מנת שתתייחס לאמור בצורה עניינית. הוא מבקש שלא ללמוד מכך על חוסר תום לב מטעם הועדה הרפואית. ב"כ המערער איננו מכחיש שטענת חוסר תום הלב איננה מבוססת על עובדות בדוקות, והיא מועלית כהרגשה או תחושה שיש לו נוכח ההבדל הרב בין קביעת אחוזי נכות מעל 20% ולמטה מ20%-, באשר לזכויות המגיעות למערער. לדידו, העמדת אחוזי הנכות על 17.37% נעשתה באופן מלאכותי על מנת שהם לא יעברו את ה20%-. 4. לא מצאתי תשובה לטענותיו של ב"כ המערער בדבר החלת סעיף כללי במקום סעיף ספציפי, כמו שאין הסבר מדוע בחרה הועדה בדרך זו. אין שום הצדקה לפנות לסעיף כללי כאשר קיים סעיף ספציפי הדן באותה פגיעה ספציפית. היה ניתן ללמוד על חומרת הנקיעות בכתף שמאל לפי ההזמנה לניתוח בכתף זו, אשר הציג המערער בפני הועדה הרפואית, ולפי הצהרתו בפני הועדה הרפואית. משום מה, אין התייחסות לעובדה זו. 5. התוצאה היא שאני מקבל את הערעור ומורה על החזרת התיק לועדה הרפואית, ומורה לה: א. לשקול מחדש את אחוזי הנכות הנוגעים לדלקת בכתף שמאל. ב. ליישם לגבי המערער את הסעיף הספציפי הנוגע לנקיעות בכתף, ולשקול מחדש את אחוזי הנכות בעניין זה. המשיב יישא בהוצאות המערער ובשכ"ט עו"ד בסך 1,500 ש"ח, בתוספת מע"מ וריבית כחוק. צבאנכותנכי צה"לכתפייםצה"ל