נפילה במדרגות בדרך לזרוק זבל

תא (קריות) 4452/01 נפילה במדרגות בדרך לזרוק זבל   בפני תביעה שעניינה טענתו של התובע לפיצוי בגין נזקי גוף, אשר אונו לו לטענתו בתאונה מיום 27.12.99 במהלכה ירד (כעולה מסעיף 3.1 לכתב התביעה), כחלק מעבודתו לזרוק פח שהיה מלא בחתיכות פלסטיק ונסורת מעץ, והחליק במדרגות כתוצאה מהמצאות פיסת פורמייקה באותה עת על המדרגות, דבר שהוביל לחבלה ושפשוף חריף בעור בשוק השמאלי וכן לנפיחות בקרסול שמאל, לרבות צלקת.   יש לציין כי כעולה מפרוטוקול ישיבת ההוכחות מיום 6.2.02 הוסבר כי התובע אינו טוען לנכות. כן הוברר כי היה ובית המשפט יחליט לקבל את התביעה לאחר שתוכח אחריות, יסכמו הצדדים בנוסף גם בנושא הנזק כפי שאכן מצא הדבר את ביטויו בסיכומים אשר הוגשו לבית המשפט.   הנתבעת מצידה טענה כי התאונה לא התרחשה בנסיבות המתוארות על ידי התובע וכעולה מסעיף 3 לכתב הגנתה הכחישה את תאור נסיבות הארוע, לרבות עצם התרחשות התאונה.   סיכומי התובע נתקבלו בבית המשפט ביום 25.2.02. סיכומי הנתבעת נתקבלו בבית המשפט ביום 2.4.02 . יש לציין כי בבירור שערכה המזכירות עם ב"כ התובע, התברר כי ב"כ התובע אינו מבקש להגיב על סיכומי הנתבעת כפי שאיפשר ביהמ"ש בהחלטתו מיום 6/2/02 ובנסיבות אלה ולאחר שהתיק הגיע לפני, אני נותן בו את פסה"ד.   פסק דין זה יתחלק מטבע הדברים לשני חלקים: דיון בשאלת האחריות ואם ימצא ביהמ"ש כי יש אחריות, יעבור לדון בחלק השני שהינו הנזק והסכום לפיצוי.   התובע עובד בשפרעם, בנגריה משותפת עם אחיו כאשר הוא ואחיו הבעלים ובעלי המניות. בתקופה שבה אירעה התאונה, הוא החזיק שני פועלים נוספים. עפ"י עדותו של התובע, הוא זה אשר אחראי על הקניות בעבודה (של חומרי הגלם) ועובד בנגרות, בעוד אחיו אחראי ומחלק את העבודה וגם מפקח בפועל על עבודתו. הנ"ל הסביר, כי איברהים שהוא אחיו ושותפו, הורה לנקות את הנגריה וכי התובע הוציא פח זבל גדול, על מנת לזרוק אותו מחוץ לנגריה, כאשר לשם פעולה זו יש לרדת מהנגריה 3 מדרגות ובמהלך הירידה וכשהפח הגדול בידו, החליק על חתיכת פורמייקה שהיתה על המדרגה העליונה, פח הזבל עף והוא נפל. לטענתו הבחין בחתיכת הפורמייקה לאחר הנפילה וכי לא מדובר בפורמייקה מהפח שלו, שכן הפח כולו עף לטענתו קדימה. לטענתו של התובע, לא יכול היה להסתייע בהרמת הפח בפועל אחר וכי כך גם הורגלו בעבודה.   ב"כ הנתבעת הפנה את ביהמ"ש לטופס ב"ל 250 אשר נסיבות התאונה המצוינות בו הם כדלקמן: "במהלך העבודה, התחלק ונפל על הרצפה והקיר הסמוך" וכי לטענתו זו גרסה שונה מהגרסה שנמסרה בביהמ"ש.   התובע השיב לב"כ הנתבעת בהקשר טענתו של ב"כ הנתבעת לפיו, ישנן סתירות בין גירסה זו ובין התצהיר שהוגש לבית המשפט, כי טופס ב"ל250 לא הוגש בכתב ידו ונכתב ע"י מנהל החשבונות שלו ששמו עדנאן סבאח, אשר כתב משהו כללי.   העיד אחיו של התובע, אשר הסביר לבית המשפט כי התובע עלה במדרגות, זה מה שאחיו התובע אמר לו והחליק מחתיכת פורמייקה. הנ"ל הדגיש כי נאמר לו כי האירוע התרחש במהלך שפיכת פסולת תוך כדי עליה במדרגות.   התובע מסביר לבית המשפט בסיכומיו, כי ישנה חלוקת עבודה בנגרייה נשוא כתב התביעה באופן שהאח איברהים הוא המפקח והניסיון הוא למעשה ללמד, כי התובע על פי עדותו בבית המשפט הוא זה אשר עובד בנגרות ואחראי על קניית ציוד בלבד. הטענה היא, כי התובע כאמור נפגע בנסיבות במהלכם הרים פח כבד אותו ביקש לזרוק כאשר תכולת הפח עפה קדימה ואז ראה את אותה חתיכת פורמייקה ממנה נפל. הטענה, היא כי איברהים הוא זה האחראי על נושא הניקיון בנגרייה. מוסבר נושא טופס ב"ל 250 תוך ציון, כי מדובר בטופס כללי אשר דומה בקווים כלליים לתאונה ומכל מקום נכתב ע"י מנהל החשבונות. לטענת ב"כ התובע עדות התובע היתה אמינה ללא סתירות ויש לקבל אותה.     ב"כ התובע מפנה בסיכומיו לעדות האח לפיו קיים קיר וכי קיימות מדרגות לבית ו- 3 מדרגות היורדות למטה והתובע אמר לו כי עלה במדרגות החליק ונפל. לטענת ב"כ התובע, למעשה הנ"ל מפנים לאותו מקום ממש, ומכל מקום אח התובע לא ראה פיזית את הנפילה ובמיוחד לאור העובדה כי העדות ניתנת חודשים רבים אחרי האירוע. טענת ב"כ התובע איפוא, העדר הדיוק במיקום הנפילה דהיינו במדרגות יורדות או במדרגות עולות כפי שניתן היה להתרשם בעדויות בביהמ"ש, הינה שולית לגמרי ונבעה מהעובדה שמיקום התאונה נמסר לאח ע"י התובע ו/או בשל העובדה שהתובע לא דייק באותה עת במסירת פרטים אלה ו/או בשל חלוף הזמן ואשר אין בהם כדי להטיל ספק בעדויות. עפ"י האמור בסיכומים מתבקש בית המשפט לראות בתובע עובד מן המניין בשירות הנתבעת בכל הקשור לביצוע העבודות וסילוק הפסולת ולמעשה היה נתון למרות האח אשר, קובע את סדר העבודות דרך ביצוען ומועד ביצוען ולאור זאת וקיומם של יחסי עובד מעביד בכל הנוגע לעבודות הנגרות וביצוע עבודות הנקיון תוך חובה להספקת משטח עבודה בטוח, יש להכיר באחריות בתיק זה.   ב"כ הנתבעת כופר הן ביחס לאירוע הנטען והן ביחס לחבותו המשפטית. ראשית דבר, מתייחס הנ"ל לזהות המעביד באשר התביעה הוגשה כנגד הנתבעת 1 (נגריית מור איברהים ורימון בע"מ) בהיותה המעביד של התובע. לטענת הנתבעת, התובע מור ריימונד מחזיק ב- 50% מהמניות יחד עם אחיו מור איברהים וככזה שניהם רשומים כמנהלי החברה. לטענת הנתבעת למעשה התובע הוא הבעלים ואורגן החברה וכי אין לקבל את הטענה, כי "התרשל כלפי עצמו" ודי בנימוק זה כדי לדחות את התביעה. לטענת הנתבעת לא ייתכן לבצע הפרדה כפי שמנסה התובע לעשות באשר הוא בעלים של החברה והמדובר יש לזכור, בחברה קטנה ומשפחתית. הנ"ל מפנה לאבסורדיות שנוצרה בהקשר זה, שכן התובע בהיותו בעלים בעל מניות מנהל ובעל סמכות חייב עצמו להורות על ניקוי הנגרייה, שכן גם אם קיבל הוראה מאחיו חלה עליו עדיין החובה כמעביד לדאוג לשלמות עובדיו.   בנוסף, טוענת הנתבעת, כי ישנן סתירות מהותיות ביחס לגירסה אודות אופן התרחשות האירוע הנ"ל מפנה לסתירה בנוגע למיקום אירוע התאונה כעולה מעדות אחיו של התובע וכן מפנה לטופס ב"ל 250, המתאר מהלך התרחשות אחר לטענתו וכי לא מצויין בו כלל קיומה של פורמייקה. יש לציין גם, כי אחיו של התובע מציין, כי התובע ראה את הטופס ואף חתם עליו. בנוסף, מפנה הנ"ל לעובדה, כי יש עד נוסף שראה את האירוע ואשר לא הובא לעדות ובנסיבות אלה יש להפעיל כאן חזקה לחובתו של התובע וזאת בהקשר גם "עדות בעל דין יחידה" על פי סעיף 54 לפקודת הראיות, אשר צריך נימוקים טובים להכריע על פיה את הכף. לחילופין, טוענת הנתבעת, כי המאורע הנטען אינו מקים כלל חבות משפטית ולחילופין, מטיל על התובע רשלנות תורמת משמעותית ביותר. בהקשר זה מפנה הנתבעת לכך, כי התובע יכול היה לקבל עזרה בהרמת הפח השחור הגדול ואולם, בחר לא לעשות כן. ובנוסף, ייתכן ואותה פורמיקה נפלה מהפועל הקודם אשר זרק את הפח. כאשר פורמיקה על רצפת נגריה הינה טבעית ורגילה ואין בה כדי להקים אחריות משפטית כלשהי. בנוסף, טוענת הנתבעת, כי התובע הוא זה האחראי הבלעדי לתאונה וכי על דעת עצמו, ללא שנתבקש עשה את אשר עשה, כאשר מדובר בעובד מנוסה ובעל נסיון שהכיר את העבודה ומחובתו היה להזהר בעת ביצוע העבודה ועל כן, רשלנותו התורמת מגיעה כדי 100% או לחילופין לכל הפחות בשיעור של 80%.   לאחר שבחנתי את הטענות ככל שהן נוגעות לנושא האחריות, אני פוסק כדלקמן: אכן יש למצוא סתירה בין הגרסה כפי שנמסרה ע"י התובע ובין אחיו אשר יש לומר לא היה עד ישיר לתאונה בנוגע לעליה או ירידה במדרגות ואולם, לאחר ששקלתי בעניין ובחנתי את המכלול הכולל, אינני חושב שהסתירה הזו יורדת לשרשו של עניין ומלמדת כי התובע נפגע בנסיבות אחרות מאשר המצויין על ידו. דהיינו, במהלך ירידה ולא במהלך עליה. כמו כן, שקלתי בנושא טופס ב"ל 250 אשר יש לזכור לא נזכר בו כלל נושא של פורמייקה ואשר מציין כביכול נסיבות אחרות של התרחשות אירוע התאונה ואינני סבור שיש לראות בנסיבות אלה משום סתירה או דבר היורד לשרשו של עניין מבחינת ההכרה כי התובע אכן החליק תוך כדי ירידה במדרגות ואני גם נכון לתת אמון כי פח הזבל אותו הוא החזיק ואשר היה פח זבל גדול עפ"י טענתו, אכן עף כולו קדימה. עלי להדגיש עם זאת כי עצם המצאותה של אותה פורמייקה אשר מכוחה טוען התובע החליק והיא זו אשר מכוחה ביהמ"ש צריך לקבל כי קיימת אחריות, לא נתמכה ע"י עד שהיה במקום והתובע הוא זה שהעיד עליה. התובע הותיר בי אמון ואני נכון לקבל בנסיבות העניין כי אכן החליק כתוצאה מהמצאותה של אותה פורמייקה על רצפת הנגריה.   עם זאת, יש לבחון האם התאונה שאני נותן אמון כאמור חרף עמדת הנתבעת כי אירעה בנסיבות אחרות, מטילה חבות משפטית באשר יש לזכור כי הפוליסה שהיא פוליסה של חבות מעבידים, נכנסת לתוקף רק במצב שבו תוכח עוולת הרשלנות וזאת גם בשים לב לטענות המועלות בהקשר עצם תכולתה של הפוליסה לאור העובדה שלמעשה התובע עצמו מהווה עפ"י טענת הנתבעת בעלים של הנגריה ולא ייתכן כי התרשל כלפי עצמו.   במהלך ישיבת ההוכחות, נעשה נסיון לשכנע את ביהמ"ש כי קיימת חלוקה ברורה בתוך העסק שמכוחה מערכת יחסי הגומלין היא כזו שהתובע הגם שאין מחלוקת שהוא מהווה בעלים של אותה נגריה, למעשה אחראי על צדדים הקשורים ברכש ובנגרות ואולם לא אחראי על הפיקוח ועל הנקיון בנגריה המסור לטיפולו של אחיו איברהים.   עלי לציין כי טענות אלה נשמעו לי מלאכותיות לגמרי ויש נסיון בהם לגמד את האחריות שחלה על התובע אשר ללא ספק היה אחראי אף הוא לנקיון בנגריה ויש לראות בו כמי שהיה צריך אף הוא לתת את דעתו בנושא של לכלוך כזה או אחר בנגריה או לבצע את הפעולות הקשורות בהקשר זה. עם זאת, אינני חושב כי העובדה שלמעשה מדובר באדם שהוא מחזיק במחצית הבעלות באותו עסק, יש בו כדי ללמד בהכרח כי יש לדחות את התביעה בהיותו למעשה המעביד ובמאמר מוסגר אציין כי מדובר ממילא בעסק משפחתי קטן אשר יש בו חלוקות כאלה או אחרות, אשר אין מכוחן להגיע למסקנה כה חריפה כמו דחיית תביעה ואולם יש במסקנתי זו לגבי הנסיון לחלוקה מלאכותית ללמד על קיומה של רשלנות תורמת גבוהה מאד מצידו של התובע כבעלים בהקשר זה.   מכל האמור לעיל נובעת מסקנתי כי אני מחליט לקבל את התביעה ואולם קבלתה תעשה בחלקה בלבד וזאת לאור העובדה שאני סבור שיש לייחס לתובע רשלנות תורמת גבוהה, בשים לב למספר עובדות אשר עלו בפני: האחד, כאמור הנסיון לבצע את אותה חלוקה מלאכותית בין האחים באופן שהתובע כיבכול לא אחראי על הנקיון ומקבל הנחיות לשם כך מאחיו איברהים. חלוקה זו למרות שאני מקבל כי קיימות כאמור חלוקות פנימיות בעסק, לא נראית בעיני סבירה והגיונית בנסיבות העניין ולאור העובדה כי מדובר באדם אשר משמש כבעלים ב- 50% מהעסק וחזקה עליו שיש לו עמדה כמו אחיו איברהים ועליו להקפיד על הנקיון בנגריה כאחיו ממש. הנקודה השנייה קשורה בעצם התנהגות התובע. אדם אשר עובד בעסק שנים רבות ואשר מבין כי בנסיבות במהלכן ירים לבדו פח גדול של פסולת על מנת לזרוק אותה, צריך להבין כי עלול להגרם לו נזק כתוצאה מהתנהגות זו ולכן היה עליו להסתייע בעובד אחר לשם ביצוע אותה פעולה.   אינני סבור כי יש לדחות תביעה זו כמו שטוען ב"כ הנתבעת בפרשת סובחי באופן שאני נותן אמון לאחר ששמעתי את התובע כי ההחלקה היתה כתוצאה מהמצאות של אותה פורמייקה אשר כפי הנראה הושארה ברשלנות על המדרגות כפי שאני מחליט לתת אמון.   בשים לב לכל הערותיי דלעיל, אני פוסק כי יש לייחס לתובע רשלנות תורמת בשיעור של 50%.   משקבעתי את האחריות בעניין, אני עובר לדון בנושא הנזק.   הצדדים חלוקים ביניהם בצורה נחרצת בסוגייה זו. יש לציין כי ב"כ התובע העריך את הנזק תוך תחימת הנזקים בסעיף הוצאות, עזרה, הפסד שכר בעבר, כאב וסבל (לאור קיומה של צלקת והעובדה שהתובע סובל מכאבים חוזרים ברגל) וכן הפסד שכר בעתיד בשים לב לעובדה שלתובע נותרה כאמור צלקת, בסך של 68,465 ₪.   הנתבעת לעומת זאת, סברה כי מדובר בחבלה זניחה לגמרי. הציעה פיצוי בסך של 750 ₪ בגין כאב וסבל. לגבי הפסד שכר לעתיד, ביקשה לדחות את הדרישה על הסף. בנושא הפסד שכר לעבר טענה כי התובע קיבל מהמל"ל סכום בסך של 3,948 ₪ עפ"י אישור וכי בנוסף הדגישה כי למעשה הנגריה היא ששילמה עבור ה- 9 ימים הראשונים כאשר למעשה התובע הוא שמסתתר מאחוריה והדבר רק מלמד על העובדה שאין להסתתר מאחורי האישיות המשפטית הנפרדת והציעה פיצוי בסך של 536 ₪ בראש נזק זה ובסה"כ לאחר הצעתה לניכוי 80% רשלנות תורמת, סך של 257 ₪.   לאחר שבחנתי את כל המסמכים הקשורים בנזק וטיעוני הצדדים, אני מחליט כדלקמן: ביחס להפסד השתכרות בעתיד, אינני סבור כי יש מקום בנסיבות העניין לפיצוי שכזה. הדבר לא עולה בקנה אחד עם המסמכים שהוצגו לי ועם אופי הפגיעה ואינני סבור גם כי הלכת כץ נ. רוזנברג אליה הפנו הצדדים, חלה במקרה שכזה ועל כן אני דוחה את הדרישה בהקשר זה. אינני סבור גם כי בנסיבות העניין הוכחה לי כל הוצאות או עזרת צד ג' ואני דוחה גם ראש נזק זה. תיק זה הוא תיק שיש לקחת אותו במונחים של כאב וסבל והפסד השתכרות בעבר. ביחס להפסד השתכרות בעבר, יש לזכור כי התובע קיבל מביטוח לאומי סך של 3,948 ₪ לא משוערך ולאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים בהקשר זה, אני פוסק לו בראש נזק זה סך של 2,500 ₪. לגבי כאב וסבל, התרשמתי מהמסמכים הרפואיים שהוצגו לי כמו גם מהצלקת שהוצגה בביהמ"ש ואני פוסק בראש נזק זה סך של 15,000 ₪ כאב וסבל.   הסכום הכולל אליו הגעתי הינו 17,500 ₪ מעבר לתגמולי המל"ל, כאשר מסכום זה יש להפחית 50% רשלנות תורמת עפ"י פסה"ד והסכום הינו 8,750 ₪ לפיצוי. לסכום זה יש להוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% + מע"מ וכן להחזיר לתובע את האגרה אותה שילם משוערכת. באם תהיה יתרת אגרה בתיק זה, תישא בה הנתבעת מס' 2.       תוצאת פסיקתי, הנתבעים ישלמו לתובע סך של 8,750 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 20% + מע"מ והחזר אגרה. סכום זה ישולם תוך 30 יום שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק. תאונות נפילהנפילה במדרגותזבלמדרגותנפילה