עבודה פיקטיבית לצורך דמי אבטלה

בל (חי') 1953/01 עבודה פיקטיבית לצורך דמי אבטלה
 
1. תביעה זו של התובעת להכיר בזכאותה לדמי אבטלה, הגם שעל פניה בכיסויה החיצוני נראית תמימה, טוב היה שלא הייתה מוגשת משהוגשה, שכן כפי שנסביר בהמשך, יש בה את כל הסממנים של הפיכת פיקציה ידועה מראש מקובלת ומוסכמת על התובעת ואביה למנוף שבאמצעותו (באמצעות הפיקציה) מוגשת תביעה שאין לה בסיס. ונבהיר.
 
2. בראשית הדברים נדגיש שכל הקביעות העובדתיות להלן עולות ונובעות מעדות התובעת עצמה ומעדותו של אביה שהוא רואה חשבון עצמאי במקצועו. ומה הן העובדות הרלוונטיות:
 
א. התובעת ומשפחתה, באמצעות קרוב או מכר של המשפחה הגיעו לחברה קנדית אשר ביקשה לבצע עבורה עבודה - בקנדה - שענינה אדריכלות נוף וביתר פירוט, כעולה מעדותה של התובעת, היא אמורה הייתה לתכנן לאותה חברה קנדית מלון שהיה אמור להיבנות, או שמא נבנה, במצרים;
 
ב. כיוון שלתובעת לא היה אישור לעבוד כעובדת בקנדה, נאמר לה וגם לאביה שניתן להעסיקה אולם לא כעובדת אלא בדרך אחרת. אז עלה הרעיון שאביה, שהינו עצמאי ויכול להוציא חשבון, ימציא לחברה הקנדית חשבון על שעות העבודה שהתעריף שלהם הוסכם עם התובעת והחברה הקנדית תשלם במטבע מקומי (קנדי) את התשלום של אותן שעות שביצעה התובעת בעבודתה בקנדה;
 
התובעת בעדותה לא שללה את האפשרות שגם היא עצמה יכולה הייתה להקים עסק עצמאי לצורך כך ולהוציא לחברה הקנדית חשבונות משלה והיא וגם אביה אישרו בעדותם שהיה יותר נוח מבחינת הביצוע להשתמש בעסק הקיים של האב לצורך הוצאת חשבון, הגם שעיסקו של האב דרך כלל הוא עסק ראיית חשבון ולא אדריכלות נוף;
 
ג. הלכה למעשה במשך כל תקופת עבודתה של התובעת בקנדה, היא דיווחה לחברה הקנדית, ובמקביל לאביה, על מספר השעות שעבדה בכל חודש; על פי דיווח זה שילמה החברה הקנדית במישרין לתובעת ובקנדה את הסכום המגיע והעולה ממכפלת השעות שדווחו על ידי התובעת בתעריף המסוכם; במקביל אביה כשקיבל ממנה בפקס' את מספר השעות שהיא ביצעה הוציא חשבון בדולרים קנדיים אותם שלח לחברה בקנדה, ולמרות שמעולם לא קיבל תשלום כלשהו במישרין מהחברה הקנדית (כאמור התשלום שולם במישרין על ידי החברה הקנדית לתובעת) "תרגם" את החשבון המקורי שנשלח לחברה בדולרים לחשבונית בשקלים ורשם בספריו את הסכום כהכנסה.
 
בעת ובעונה אחת הוציא (רשם) אבי התובעת תלוש משכורת או חישוב משכורת לביתו כאשר הסכום המתורגם מדולרים קנדיים לשקלים מהווה סכום ברוטו שממנו בהתחשבנות בלבד כביכול נוכו המיסים (ביטוח לאומי, מס הכנסה וכיו"ב) ואת סכום המיסים העביר אבי התובעת לשלטונות המס הרלוונטיים.
 
למותר לציין ואין מחלוקת על כך, שאת הסכומים שהועברו לשלטונות המס השונים, שילם אבי התובעת מקופתו האישית ולא ניכה אותם מהתשלום שקיבלה התובעת - זו כאמור קיבלה את מלוא הסכום בדולרים קנדיים במישרין מהחברה הקנדית אליה. למען השלמות נוסיף כאן שאבי התובעת בעדותו ציין שהתאפשרה העברה ישירה של הכספים מהחברה הקנדית לתובעת לאחר שהוא אישר לחברה הקנדית שהוא מסכים שכך יעשה.
 
ד. כשנסתיים הפרוייקט שבה התובעת לארץ. אביה לא המשיך להעסיק אותה ולכן נרשמה היא כדורשת עבודה וזו הסיבה לתביעה זו לדמי אבטלה.
 
ה. אין האב מכחיש, שלמעשה משנת 1994 ועד שנת 2000 המועד בו, כביכול העסיק את התובעת ואף אחר כך לפחות עד אפריל 2002 לא העסיק עובדים בעסקו. עוד אישר הוא שלפני ההתקשרות עם החברה הקנדית ואף אחריה לא היו לו עסקים מסוג זה עם חברות אחרות בחו"ל.
 
ו. הן האב והן הבת מאשרים בעדותם שאלמלא המניעה על פי החוק הקנדי להעסיק את התובעת כעובדת בקנדה של החברה הקנדית, לא הייתה באה לעולם התקשרות זו שכל כולה נועד לאפשר לתובעת לבצע את הפרוייקט המסוים, לפי דרישות החברה הקנדית הגם שאין היא רשאית לעבוד בקנדה.
 
3. כדי שהתובעת תזכה בתביעתה לדמי אבטלה עליה להוכיח ראשית חכמה שהיא הועסקה כעובדת תקופת המינימום הנדרשת כתקופת הכשרה לצורך זכאות בדמי אבטלה.
 
הלכה היא מקדמא דנה שאין מניעה שאדם יעבוד אצל קרוב משפחתו. אולם החובה המוטלת היא לבחון את מערכת היחסים שבין קרוב המשפחה המעביד לבין זה העובד בקפידה יתרה.
 
וסממנים אחדים מונה הפסיקה כדי לקיים את הבחינה האמורה. ביניהם: השאלה האם העסקת קרוב המשפחה הייתה כהעסקת עובד מן השורה; הצורך של המעביד בעובד הספציפי, לאמור האם לפני ההעסקה של קרוב המשפחה ואף אחריה נדרש לעסקו של המעביד עובד אחר רגיל; האם ניתנו לעובד קרוב המשפחה אותן זכויות שמשפט העבודה דורש להעניקם לעובד, כגון חופשה שנתית.
 
4. הראיות כפי שהובאו בפנינו ופורטו מעלה מצביעות על כך שלא מתקיים במקרה דנן אף סממן אחד להיות הקשר שבין התובעת לאביה קשר שבבסיסו יחסי עובד-מעביד. כך:
 
א. האב בכשש שנים שקדמו "להעסקת" בתו ואף כשנתיים שלאחר מכן לא העסיק עובד אחר בעסקו;
ב. העבודה שביצעה התובעת בכלל אינה מסוג העבודות שמבצע אביה, רואה החשבון אלא מדובר על תחום עיסוק אחר לחלוטין - אדריכלות;
ג. לא הובאה ראיה כלשהיא לכך שעם סיום הפרוייקט בקנדה שקל בכלל האב להמשיך להעסיק את בתו. ההיפך הוא הנכון. מעדותו שבה ועלתה העובדה שנכרתה הזדמנות בדרכם, עת גילו הם עבודה ההולמת את כישוריה של התובעת בקנדה וכל מעורבותו של האב בעבודה זו נועדה לתכלית אחת לאפשר לבתו בתנאים שנדרשו על ידי החברה הקנדית וכנראה החוק החל שם, לבצע את העבודה שאיננה מעיסוקו של האב למרות שהתובעת אינה אזרחית קנדית או מורשית לעבוד שם כעובדת;
ד. התובעת קיבלה את מלוא השכר כאמור, במישרין מהחברה הקנדית לידיה ובמטבע זר. כל הבוחלטריה של הוצאת תלוש משכורת עם חיוב במסים לשלטונות המס לא באה לידי ביטוי בהכנסתה (נכון לומר בהורדה מהכנסתה) של התובעת. ההפך הוא הנכון. לא זו בלבד שאבי התובעת לא הרוויח מהעסקתה של בתו אלא הוא הפסיד את תשלומי המס שהוא העביר לשלטונות המס ושילם מכסו הפרטי. למותר לציין שאין מעביד המעסיק עובד רגיל משלם לעובדו את תשלומי המס שהעובד חייב בהם. אין צורך להוסיף ולומר שבעצם אם המעביד משלם את תשלומי המס במקום העובד, גדלה הכנסתו של העובד בגובה התשלום שהועבר וגם הכנסה זו כשלעצמה חייבת במס.
 
ה. ועוד זוטות דברים בהקשר האמור. לא הוכח שהתובעת קיבלה מאביה לא בעת עבודתה אף לא בעת חזרתה בעת סיום עבודתה, למשל דמי חופשה ופדיון חופשה.

5. אם נסכם את כל האמור לעיל, ברור אכן הזדמנה הזדמנות למשפחת התובעת ואביה לבצע עבודה בחוץ לארץ, בקנדה, עבודה שהתובעת לא יכלה לבצעה בגלל מגבלות החוק הקנדי וכל "ההעסקה" של התובעת "כעובדת" של אביה, הינה בגדר פיקציה שאין בינה ובין המציאות כל מאומה.
 
6. לכן, אין לראות בעבודתה של התובעת בקנדה עבודה של עובדת עבור מאן דהוא - אביה בודאי לא היה מעבידה - ולכן לא הייתה יכולה היא לצבור תקופת הכשרה בגין עבודה זו ותביעתה לדמי אבטלה מטעם זה, נדחית.
 
7. לא נוכל לחתום פסק דין זה מבלי לומר שמאותה פיקציה העסקה שהן התובעת והן אביה לא הסתירו בעת עדותם בפנינו מבקשת התובעת להינות ולבסס עליה תביעת זכות של עובד כאשר אין ספק שלא הייתה היא עובדת של אביה.
 
לכן אמרנו בראשית פסק הדין שטוב היה שתביעה זו לא תוגש משהוגשה. אולם משהוגשה תביעת סרק זו, נסטה ממנהגנו ונחייב את התובעת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 3,500 ₪ להיום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. החזר דמי אבטלה

  2. דמי אבטלה למפונים

  3. דמי אבטלה עולה חדש

  4. דמי אבטלה חברת יחיד

  5. עובד עונתי דמי אבטלה

  6. חוק זכאות לדמי אבטלה

  7. ימי אכשרה לדמי אבטלה

  8. עזרה משפחתית דמי אבטלה

  9. סירוב עבודה דמי אבטלה

  10. דמי אבטלה לפני גיל 20

  11. דמי אבטלה ועבודה נוספת

  12. דמי אבטלה התפטרות מרצון

  13. תביעה לתשלום דמי אבטלה

  14. דמי אבטלה מתחת לגיל 20

  15. מחיקת תביעה לדמי אבטלה

  16. התפטרות מוצדקת דמי אבטלה

  17. דמי אבטלה התפטרות מוצדקת

  18. תביעה להפרשים בדמי אבטלה

  19. שכיר או עצמאי - דמי אבטלה

  20. דמי אבטלה לעובד יחיד בחברה

  21. דמי אבטלה למי שעבד אצל אחיו

  22. דמי אבטלה לראש רשות מקומית

  23. קיזוז דמי מזונות מדמי אבטלה

  24. זכאות לדמי אבטלה תקופת אכשרה

  25. חישוב דמי אבטלה בעבודה חלקית

  26. דמי אבטלה לעובד אצל מעסיק זר

  27. דמי אבטלה עקב צמצום היקף משרה

  28. חישוב תקופת אכשרה לדמי אבטלה

  29. צבירת תקופת אכשרה לדמי אבטלה

  30. תקופת אכשרה לזכאות לדמי אבטלה

  31. הפסקת עבודה מרצון - דמי אבטלה

  32. ניכוי דמי אבטלה מקצבת פנסיונר

  33. עבודה פיקטיבית לצורך דמי אבטלה

  34. זכאות דירקטור בחברה לדמי אבטלה

  35. דמי אבטלה למי שעובד אצל אבא שלו

  36. דמי אבטלה למי שעובד בעסק משפחתי

  37. דמי אבטלה לאישה שעובדת אצל בעלה

  38. אישה שעובדת אצל בעלה - דמי אבטלה

  39. עבודה לחודש אחד בלבד - דמי אבטלה

  40. שלילת דמי אבטלה למרות הסכמה לעבוד

  41. ביטול דמי אבטלה בגלל סירוב עבודה

  42. עבודה בחקלאות אצל האבא – דמי אבטלה

  43. התפטרות לצורך לימודים - דמי אבטלה

  44. דמי אבטלה לאחר עבודה אצל קרוב משפחה

  45. דמי אבטלה לאחר עבודה בעסק של ההורים

  46. סירוב לקבל עבודה - שלילת דמי אבטלה

  47. התפטרות לצורך טיפול בילד דמי אבטלה

  48. דמי אבטלה לעובד משק חקלאי של ההורים

  49. דחיית דמי אבטלה בטענה כי העובד עצמאי

  50. עבודה במשכורת יותר נמוכה מדמי אבטלה

  51. המשך עבודה לאחר פיטורין - דמי אבטלה

  52. דמי אבטלה - עבודה במקומות עבודה שונים

  53. מכתב פיטורים פיקטיבי לקבלת דמי אבטלה

  54. זכאות אישה שעובדת אצל בעלה לדמי אבטלה

  55. עבודה של חודש – תקופת אכשרה לדמי אבטלה

  56. בעלים של חברה שהוא גם שכיר - דמי אבטלה

  57. תביעה לתשלום דמי אבטלה בבית הדין לעבודה

  58. פיטורים מעבודה אצל האב – זכאות לדמי אבטלה

  59. מכתב פיטורים לעובד שהתפטר לצורכי דמי אבטלה

  60. תקופת אכשרה לדמי אבטלה - קורס הכשרה מקצועית

  61. ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בנושא דמי אבטלה

  62. העסקת קרוב משפחה לצורך דמי אבטלה בביטוח לאומי

  63. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון