ערעור על גובה הנזק 5% נכות פסיכיאטרית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על גובה הנזק 5% נכות פסיכיאטרית: הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ר' שמיע) בת"א 23220/94, על מיעוט הפיצויים שנפסקו למערער לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975. 1. ב"כ המערער מבקשת להתערב בפסק הדין בנושאים הבאים: (א) הפחתת שיעור הנכות בתחום הפסיכיאטרי. (ב) שיעור הנכות התפקודית. (ג) אי פסיקת פיצויים עבור עזרה וסיעוד לעבר ולעתיד. 2. לגבי שני הפריטים הראשונים - לא מצאנו נימוק להתערב בקביעותיו של בית משפט קמא מהטעמים דלהלן: הערכאה הראשונה קבעה למערער 5% נכות פסיכיאטרית. אף שבחוות דעת המומחית נקבע שיעור של 10%, בית משפט קמא קבע שלא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין הנזק הנפשי אשר נגרם כתוצאה מהתאונה ובין שחרורו של המערער מהשירות הצבאי, ומטעם זה הוא קיבל את עמדת המומחית, וקבע שהנכות הפסיכיאטרית תעמוד על 5%. באשר לנכות התפקודית - ההלכה הפסוקה הנוגעת לניזוק שטרם הספיק להיכנס למעגל העבודה בגין גילו, היא שיש להעריך את כושר השתכרותו לולא התאונה, בהתאם לשכר הממוצע במשק (ראה ע"א 61/89 מדינת ישראל נ' שלום אייגר (קטין), פ"ד מה(1) 580, 591). ניתן לסטות מהלכה זו אם התקיימו נסיבות מיוחדות שתהא להן אחיזה במציאות בגינן ניתן לצפות שהניזוק ישתכר יותר או פחות מהשכר הממוצע במשק (ראה ע"א 849/80 בוקרה נ' בוקרה פ"ד לז(3) 739; וכן ע"א 316/75 אלן שור נ' מדינת ישראל פ"ד לא(1) 299, 308). במקרה דנן, בית משפט קמא התחשב בנתונים האישיים שקדמו לתאונה, בבואו לקבוע את כושר השתכרותו במומו, ולכן לא ראינו מקום להתערב במסקנותיו. 3. באשר לעזרת הזולת - בית משפט קמא דחה את התביעה בקשר לראש נזק זה בהעדר ראיה. לאור אופי הפגיעה, סבורים אנו שהמערער נזקק לעזרה וסיעוד לאחר שחרורו מבית החולים. על מנת שלא לקפח את המערער, אנו פוסקים פיצויים בראש נזק זה, על דרך האומדנא, בסך של 5,000 ש"ח כערכם מיום פסק הדין של בית משפט קמא. על סכום זה יש להוסיף שכ"ט עורך דין בשיעור 13% בתוספת מע"מ. כל יתר חלקי פסק הדין - יעמדו על כנם. בנסיבות העניין, כל צד ישא בהוצאותיו בערעור.נכותהתחום הנפשיפסיכיאטריהערעור