פגיעה בגב של מטפלת

בל (ת"א) 92549/99 פגיעה בגב של מטפלת 1. זוהי תביעה להכרה בפגיעה בגבה של התובעת כתאונה בעבודה מכח הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה- 1995.   2. העובדות הרלוונטיות נקבעו בהחלטה מיום 23.10.00 כדלקמן: א. התובעת ילידת שנת 1950. מחודש ספטמבר 1991 היא מועסקת כמטפלת במעון של נעמת.   ביום 3.11.95 נפצעה התובעת ונפגעה בגבה. פציעה זו הוכרה על ידי הנתבע כתאונה בעבודה. מאז סובלת התובעת כאבים בגבה.   ב. ביום 17.12.98 בשעה 16:00 בסוף יום העבודה יצאה התובעת לבדוק האם המעון נעול והאם לא נשארו ילדים בשטח המעון. חלון חדר האמבטיה של חדר התינוקות שבמעון היה פתוח והיתה אפשרות לסגור אותו רק מחוץ לחדר. מדובר בחלון גבוה ומסורג בגובה של כ- 3 מטר. התובעת נטלה מקל של מגב ודחפה את החלון לכיוון סגירתו וזאת תוך מאמץ פיזי.   התובעת עמדה מול החלון וביד שמאל אחזה במקל המגב הושיטה אותו למעלה לכיוון החלון ועם יד ימין תפסה בחלק התחתון של המקל כדי ליצור תנופת דחיפה כשהגוף שלה נשען ונוטה יותר על רגל ימין וכשהיא עומדת על קצה האצבעות.   ג. בזמן האירוע לא חשה התובעת כאב. למחרת התחילה להרגיש כאבים קלים ורגילים בגבה. ביום 21.12.98 התחילה להרגיש כאבים מכיוון הצוואר ועד לגב תחתון. באותו יום פנתה התובעת לראשונה לרופא המשפחה.   3. בית הדין מינה ביום 23.10.00 את ד"ר חיים צינמן כמומחה יועץ רפואי (להלן- המומחה) והפנה אליו את השאלות הבאות: "א. מהן הפגימות הרפואיות מהן סובלת התובעת? ב. האם קיים קשר סיבתי בין הפגימות הרפואיות ותוצאותיהן לבין האירוע מיום 17.12.98? ג. האם האירוע מיום 17.12.98 גרם להחמרה של מצב רפואי קודם?".    ביום 17.11.00 השיב המומחה לשאלות בית הדין כדלקמן: "א. כאבי עמ"ש צווארי CERVICAL SPONDYLOSIS עם בלט דיסק C3-C4 C4-C5 . כאבי עמ"ש מותני LBF עם בלט דיסק L3L4 L4L5. ב. אין קשר סיבתי בין הפגימות הרפואיות ותוצאותיהן לבין האירוע מיום 17.12.98. ז.א. האירוע כפי שתואר לא יכול להביא לבלט דיסק. יתכן ואדם עם בלט דיסק כפי שתואר וכאבי גב כפי שהיו לחולה עובר לתאונה הנידונה, יסבול מהחמרה זמנית וחולפת ויחזור למצבו הקודם. ג. האירוע מיום 17.12.98 יכול לגרום להחמרה זמנית וחולפת".    ביום 18.2.02, התבקש המומחה להשיב על השאלות הבאות להבהרת חוות דעתו: "1. בית הדין בהחלטתו לעובדות קבע, כי התובעת פנתה לטיפול רפואי רק 4 ימים לאחר האירוע וחשה כאבים קלים ורגילים בגב רק יומיים לאחר האירוע.בעת האירוע לא הרגישה התובעת כל כאב ולמחרת עבדה יום עבודה רגיל. תקופת אי הכושר מתחילה רק ב- 10.1.99, 3 שבועות לאחר האירוע. לאור כל האמור לעיל, האם נכון לאמר, כי הארוע לא גרם אפילו להחמרה במצבה ואי הכושר הינו תוצאה של מצב בריאותה קודם לכן. 2. התובעת המציאה תעודות אי כושר לתקופה 10.1.99 עד 10.7.99. הנכון לאמר כי רק חלק קטן מתקופה זו יש לייחס לאירוע מ- 17.12.98. לאיזו תקופה גרם האירוע - להחמרה?".    ביום 24.3.02, השיב המומחה לשאלות בית הדין כדלקמן: "1. לאור החומר הרפואי שעמד לרשותי וניסיוני הקליני, אני מתרשם שהאירוע כפי שתואר לא גרם להחמרה צמיתה במצבה. יכולים להיות מספר בודד של ימים של כאב ולאחריהם חזרה הנפגעת למצבה הקודם. 2. נכון לאמר שאין לייחס אי כושר לתקופה 10.1.99 עד 10.7.99 לאירוע מיום 17.12.98, אלא למצבה עובר לתאונה הנידונה. האירוע יכול לגרום להחמרה למספר בודד של ימים לאחר ה- 17.12.98, באם קיבלה חופש מחלה לימים אלה".    ביום 15.8.02, לבקשת ב"כ התובעת, הופנו למומחה שאלות הבהרה נוספות בזו הלשון: "1. במה התבטאה השפעת האירוע בעבודה מיום 17.12.98, כלומר : דחיפת חלון בגובה כ- 3 מ' באמצעות מקל מגב ותוך מאמץ פיזי, על הופעת הבלט C-4-5 ; C3-4? 2. האם נכון הדבר שאלמלא האירוע בעבודה סביר היה שהתובעת לא היתה לוקה בבלט זה במועד שלקתה? 3. בהתאם לנתונים האישיים של התובעת, מה היו סיכוייה ללקות בבלט זה אלמלא האירוע בעבודה במועד שלקתה, ומה היו סיכוייה ללקות בבלט אלמלא האירוע בעבודה כלשהו? 4. האם האירוע בעבודה השפיע על הבלט האמור, וכן על הבלט בחוליות L-3-4 ; L-4-5 ; L-5-51, הרבה פחות , או - פחות (אבל לא הרבה פחות), או -מידה שווה, -נתוניה האישיים של התובעת".    ביום 22.9.02, השיב המומחה לשאלות ההבהרה הנוספות כך: "1. האירוע בעבודה מיום 17.12.98 לא הייתה לו כל השפעה על הופעת בלטי דיסק C4-5 ; C3-4. 2. אינני מסכים לכך. אין כל קשר בין האירוע בעבודה לבלטי דיסק. בלטי דיסק הנם ממצא פיזיולוגי ושכיח מאוד בגילה של התובעת. 3. סיכוי ב"ללקות" בבלט דיסק היה גבוה מאוד ובלט מופיע ללא כל חבלה. אין ספק שהממצא היה קיים לפני התאונה. 4. האירוע בעבודה לא השפיע כלל על הבלט האמור".   4. עמדתו של המומחה ברורה וחד משמעית. לדעתו, אין כל קשר סיבתי בין הפגימות הרפואיות לבין האירוע מיום 17.12.98 ולאירוע זה לא היתה השפעה על הופעת הבלט. מוסיף המומחה ומסביר, כי בגילה של התובעת הבלט הינו ממצא פזיולוגי ושכיח מאוד ובהתאם לנתוניה האישיים של התובעת, הסיכוי ללקות בבלט היה גבוה מאוד. לדעתו, אין ספק שהבלט היה קיים עוד לפני האירוע ובעיקרון, יכול ובלט יופיע אף ללא חבלה.   לא מצאתי עילה כלשהי שלא לקבל במלואה את חוות דעתו המנומקת של המומחה.   בסיכומיו מפנה ב"כ התובעת לדב"ע נה/ 193-0 ברנט נ' המוסד פד"ע לא' 97. אין במקרה זה כדי להועיל לתובעת ולו מן הטעם, כי באותו מקרה קבע המומחה, כי האירוע גרם להחמרה במצב קודם של המבוטח. בענייננו קבע המומחה, כי האירוע יכול ויגרום להחמרה זמנית וחולפת.   5. התביעה נדחית.   אין צו להוצאות.עמוד השדרהמטפלתכאבי גב / בעיות גב