הנתבעת שיצאה, כאמור, אל הצומת כאשר שדה הראיה שלה מוגבל (בשל משאית אשר ניצבה בשמאל הצומת) נרתעה לפתע וחזרה בנסיעה לאחור בלא להבחין ברכב התובעת הניצב מאחוריה ובלא לשעות לצפירות ההתראה מרכב התובעת. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגיעה ברכב ברוורס: תביעה לתשלום 644.- ש"ח פיצוי נזקים אשר נגרמו לתובעת, לטענתה, כתוצאה מהתנגשות ברכבה של הנתבעת. אין מחלוקת ששני כלי הרכב אכן "נפגשו" - חזית מכונית התובעת באחורי מכונית הנתבעת - בבוקר ה06/06/99- ביציאה ממרכז ספיר (גבעת שאול) אל הכביש "הראשי" הסמוך למרכז. הצעות חלוקת בעניין אופן התרחשות אותו "מפגש". לטענת התובעת החלה הנתבעת לנהוג ברכבה ביציאה מהמרכז לעבר הצומת, כשבכוונתה לפנות שמאלה. אותה עת המתינה התובעת במכוניתה מאחורי מכונית הנתבעת כשמכוניתה במצב עצירה. הנתבעת שיצאה, כאמור, אל הצומת כאשר שדה הראיה שלה מוגבל (בשל משאית אשר ניצבה בשמאל הצומת) נרתעה לפתע וחזרה בנסיעה לאחור בלא להבחין ברכב התובעת הניצב מאחוריה ובלא לשעות לצפירות ההתראה מרכב התובעת. הנתבעת חולקת על תאור זה מכל וכל; לגירסתה אכן החלה לצאת לאיטה לכיוון הצומת ונעצרה שם בשל תנאי ראיה גרועים. או אז פגעה לפתע מכונית התובעת ברכבה שלה מאחור - ככל הנראה בשל אי שמירת מרחק או בשל התדרדרות לפנים (המקום נמצא בשיפוע קל לכיוון היציאה). הנה איפוא שתי גירסאות - סותרות בתכלית. אף ששתי בעלות הדין הצהירו שהיו עדי ראיה לתאונה לא זומן ולא הועד כל עד נוסף והעדויות היחידות הן עדויותיהן הסותרות של שתי הנהגות המעורבות. אין גם כל סימן או ראיה אחרת ממנה יכול ביהמ"ש להסיק מסקנות אובייקטיביות באשר לאופן הארוע. הנזק הוא מזערי (שריטות בצבע) שלא ניתן להסיק ממנו דבר. מאמין אני ששתי בעלות הדין משוכנעות בכנות בנכונות גירסתן. אין זה דבר נדיר בעיקר בתאונות דרכים המתרחשות בהרף עין ו"הזכרון" של כל אחד מן המעורבים הוא בעצם שחזור מאוחר ופרשנות שלו לארוע; מה גם הראיה והמסקנות מוסטות לעתים ע"י טעויות אופטיות ואחרות. כאשר נמצאות בפני בית המשפט שתי גירסאות סותרות והראיות "מאוזנות" ואינן נוטות בברור לאחד הצדדים יוכרע גורל הדין עפ"י נטל ההוכחה. דיני הראיות [סעיף 54 של פק' הראיות (נוסח חדש)] אינן מתירות הכרעה על פי עדות יחידה של בעל דין - אלא מטעמים מיוחדים שעל בית המשפט לפרטם ! לא מצאתי "טעמים מיוחדים" לסטיה מעקרון זה. נטל ההוכחה מוטל, כידוע, על כתפי התובעת - ומשלא הצליחה לשכנע את בית המשפט בעדיפות גירסתה דין התביעה להידחות. למעלה מן הדרוש אציין כי גם הנזק הנטען לא הוכח כדבעי: התובעת הסתפקה בהצגת "הצעת מחיר", אך כידוע הצעת מחיר איננה "סוף פסוק" ואין בה ראיה של ממש לעלות תיקון נזק. בנסיבות אלו איני יכול אלא לחזור ולהצטער על שהיתה זאת דווקא התובעת אשר דחתה את הצעת הפשרה אותה הצעתי לצדדים במהלך הדיון. סוף דבר: התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבעת הוצאותיה בסך 300.- ש"ח.פגיעת רכבמשפט תעבורהרכבצומתנזק לרכב