פחת על בניינים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פחת על בניינים:

השאלה היחידה בערעורים הנ"ל היא מהו שעור הפחת על בנינים שיש להתיר למערערים, לפי הסעיפים 17(8) ו- 21(א) של פקודת מס הכנסה, בחשוב הכנסתם מדמי שכירות החיבים במס.
תקנות מס הכנסה (פחת) 1991(להלן - "תקנות הפחת") מגדירות בתוספת ב' את שעורי הפחת הנתנים לבנינים לפי חלוקתם לחמשה סוגים כדלקמן:ו
" .1"בניני אבן איתנים ממדרגה ראשונה" - יותר ניכוי של %.1.5
.2"בניני בטון מזויין איתנים ממדרגה ראשונה - יותר ניכוי של %.2
.3"בנינים ממדרגה שניה שבנייתם איתנה פחות -
יותר ניכוי של %.4
.4"בנינים ממדרגה שלישית שבניתם גרועה אך אין כוללים מבנים ארעים
בהחלט" - יותר ניכוי של %.6.5
.5"מבנים ארעיים בהחלט כגון מבני עץ" - לא נקבע שעור הניכוי."
טענת המערערים היא שהבנינים שבבעלותם הם מהסוג השלישי דלעיל -
היינו "בנינים ממדרגה שניה שבנייתם איתנה פחות" - לגביהם יש להתיר שעור פחת של % .4טענת המשיב היא שבנינים אלה באים במסגרת ההגדרה מהסוג השני דלעיל היינו "בניני ביטון מזוין איתנים ממדרגה ראשונה" - גביהם יש להתיר שעור פחת של %.2
נמוקי המשיב לעמדתו כפי שפורטו בהודעת נמוקי השומה הם כדלקמן:נ
" .5.1שעור הפחת נקבע עפ"י רמת איתנותו וסוגו של הבנין בעת בנייתו. המערער לא הציג בפני המשיב כל עדות בדבר איתנותם של הבנינים בעת בניתם אלא אך ורק לגבי מצבם כיום ומטבע הדברים מכיוון שהבנינים נבנו לפני שנים מצבם כיום שונה ממצב הבנינים בעת בניתם.
.5.2בניני בטון מזוין הם בנינים אשר השלד (עמודים חגורות, תיקרות
וכו') בנויים מבטון מזוין ולא הבניין כלו לרבות הקירות והמחיצות.
.5.3לחילופין יטען המשיב כי בשל מיקום הבנינים שווי הקרקע כחלק
משווי הנכס כולו הוא 2/3מסך השווי של הבנינים ולא 1/3כפי שטוען המערער על כן הפחת המחושב
כחלק משווי המבנה בלבד הוא בשיעורים שקבע המשיב."
2) אין מחלוקת בין הצדדים כי המונח "ביטון מזוין" משמעו ביטון
שבתוכו הוכנסו מוטות ברזל המחזקים את החומר.
טענתם העיקרית של המערערים בהסתמכם על חוות דעתו של המומחה מטעמה, אינג' מ.
שטרום, (ראה חוות דעתו נ/ 8ועדותו בעמ' 8-6) שבנינים המכונים בשפה מקצועית כ"בניני ביטון מזוין" מתחלקים למעשה לשני סוגים:ב הסוג הראשון הוא בנינים ש"השלד" שלהם היינו עמודיהם וקורותיהם עשויים מביטון מזויין, ואילו חלקיהם האחרים עשויים ממגוון חמרים אחרים (כגון בלוקים, לבנים, עץ, גבס ועוד). הסוג השני הוא בנינים שבהם מרכיב הבטון המזוין גדול יותר ע"י כך שרוב רובו של הבנין כולל קירותיו החיצוניים יצוק מבטון מזוין. אשר למידת איתנותם היחסית של "בניני ביטון מזוין" משני הסוגים האמורים ומידת איתנותם של המבנים הנידונים בערעור זה - נטען בחוות דעתו של המומחה שטרום כדלקמן:ו
"אין בליבי ספק שכל הבנינים נשוא תיק זה הינם איתנים פחות מבנינים בהם
מרכיב הבטון המזויין גדול יותר וזאת כיון שבלוקים וחומרי בניה
אחרים הינם פחות איתנים מבטון מזויין.
...
איתנות בנין ספציפי הינה דבר יחסי, - כך שרמת האיתנות של שני בנינים
עשויה להיות שונה (אף אם שניהם בנויים מ- % 100בטון מזויין) וזאת
בהתאם לצורת/שיטת הבניה, מיקום הבנין, חוזק הבטון, סוגו וכמותו, כמות
ועובי ברזל הזיון וכו'.
לעניות דעתי, - כל הבנינים שבתיק זה הינם פחות איתנים מבניני בטון מזוין (שרוב רובם עשוי
בטון מזויין) אחרים הקיימים בישראל. יתרה מכך, לעניות דעתי כל הבנינים שבתיק זה הינם פחות איתנים מבנינים אחרים (שאינם מבטון מזויין) הקיימים בישראל וזאת כיון שהבנינים נשוא תיק זה נבנו לפני שנים רבות ומחומרים בעלי איכות ירודה."
המומחה מטעם המשיב, המהנדס מר ראובן שליטנר טוען לעומת זאת בין היתר בחוות
דעתו כדלקמן (בסעיף 4):נ
.4 ...
הציון של "בנייני בטון מזויין" (סיווג מס. 2בתקנות האמורות) מהווה לדעתי הגדרה מדוייקת של אופי המבנים, כמבנים שתוכננו עם "שלד" כמפורט בתוספת השנייה של תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל-1970, חלק ה' סימן ב', וביחוד לענין תקנה 5.02ושל תקנה 5.03לתקנות הנ"ל. בתקנות אלה אין אמנם "הגדרה" של "שלד", אולם מקובל להתייחס אל "שלד הבנין" כאל מערכת התקרות, הקורות, החגורות, העמודים והיסודות המהווים את האלמנטים המקנים את תכונות היציבות של מבני הבטון המזויין. שאר הסיווגים שבהתאם לתקנות הפחת אינם מתייחסים למבני בטון מזויין כלל, הגם שבסיווג מס.(3) ניתן בהחלט לכלול מבנים בהם קיימים אלמנטים מבטון מזויין. על מבנים מסוג זה נימנים מבנים שאינם כוללים "שלד" (דוגמת מבנים "חד קומתיים" עם גגות רעפים
וביסוס של "קורות מסד" - כפי שהיה מקובל בבניה החפוזה של שנות
החמישים והשישים)."
בחקירתו הנגדית מסכים עם זאת מר שלייטנר לדעתו של מר שטרום מטעם המערערים
באמרו (עמ' 4שורות 11- 14):ב
"באופן כללי ניתן לומר שבנין שיש בו יותר בטון מזוין, כמו למשל בנין שהקירות החיצוניים שלו הם מבטון מזוין, הוא יותר איתן מבנין שיש בו
פחות בטון מזוין."

3) השאלה העומדת על כן בפני היא זו:ו מצד אחד יש מקום לומר שהבנינים הנידונים,
בהיות מבנה השלד שלהם עשוי מבטון מזוין הם לפי הגדרתם בלשון אנשי המקצוע "בניני ביטון מזויין", ומכאן ששעור הפחת לגביהם צריך להקבע על פי החלופה השניה דלעיל, היינו % .2מצד שני הובהר, כאמור לעיל, שדרגת איתנותם של בנינים אלה פחותה מזו של בנינים שגם חלקיהם האחרים (בעיקר קירות חיצוניים) בנויים מביטון מזוין, כלומר שדרגת איתנותם אף שהם "בניני בטון מזוין" אינה מ"מדרגה ראשונה" כפי שהיא קיימת ב"בניני בטון מזוין" "איתנים ממדרגה ראשונה" לגביהם חל, כאמור, שעור הפחת על פי החלופה השניה דלעיל. על פי המבחן של בניה-פחות-איתנה מבניה-איתנה-ממדרגה-ראשונה - הם באים, כטענת המערערים, במסגרת החלופה השלישית בה נקבע שעור פחת של %.4

סבורני כי בהתנגשות זו באשר למסקנה הפרשנית בעניננו הנוצרת לכאורה כתוצאה
מהשמוש במונח "בניני בטון מזוין" שבחלופה השניה, לבין שמוש במלים "... שבנייתם איתנה פחות" שבחלופה השלישית, מן הדין להעדיף את זו האחרונה.

נראית לי בענין זה טענתו של ב"כ המערערים כי לא יכול להיות ספק בכך שבפסקה
"בנינים ממדרגה שניה שבניתם איתנה פחות" שבחלופה השלישית מתכוון מחוקק המשנה לבנינים שבניתם איתנה פחות מהבנינים הנזכרים בשתי החלופות שקדמו לה. שתי חלופות אלה - הראשונה והשניה - דנות הראשונה ניני אבן", והשניה - ב"בניני ביטון מזוין", והמכנה המשותף להם הוא שהם "איתנים ממדרגה ראשונה". פשיטא שגם "בניני אבן" יכולים להיות במצב שהם "ממדרגה שניה שבנייתם איתנה פחות" והם באים אז במסגרת החלופה השלישית, אף שהמילים "בניני אבן" אינם נזכרים בה. יחס דומה לזה בין החלופה הראשונה והשלישית צריך אם כן לחול גם בין החלופה השניה והשלישית. כלומר:נ בניני בטון מזוין שדרגת איתנותם היא ממדרגה ראשונה יבואו במסגרת החלופה השניה ואילו בנינים מבטון מזוין שדרגת איתנותם פחותה ממדרגה ראשונה הנזכרים בחלופה הקודמת - יבואו במסגרת החלופה השלישית, אף שבזו גם לא מופיעות המלים "בניני בטון מזוין". ובמלים אחרות:ב "בניני בטון מזוין" הנזכרים בחלופה השניה אינם מוצאים אוטומטית מגדר החלופה השלישית, אף שמונח זה אינו נזכר בה במפורש. חלופה זו מתיחסת לשני סוגי הבנינים הנזכרים בשתי החלופות הקודמות (בניני אבן שבחלופה הראשונה ובניני בטון מזוין שבחלופה השניה) ש"בנייתם איתנה פחות" מאיתנות של "מדרגה ראשונה". ברצוני להוסיף ולציין באשר לפרשנות זו שנראה לי שיש לנקוט בה לאור לשון התקנות, שאין זה מקרה בו אנו נדרשים לפרש הוראות פטור או הקילה ממס, לגביהן ניתן אולי לומר שמן הדין לפרשן לחומרה מבחינת משלם המס. המדובר הוא בהוראת חוק המתיחסת לקביעת ה"הכנסה החייבת", היינו אותה הכנסה נטו או הכנסה בפועל הנותרת בידיו של הנישום שחלק ממנה מופרש לפי הוראות הפקודה לאוצר המדינה. הכנסת נטו זו ניתנת לקביעה רק ע"י הפחתה מהכנסת הברוטו, או מהפדיון הכולל, את אותן הוצאות שהנישום עמד בהן כדי להשיגה. הוצאות הפחת, אותן יש לנכות לפי הוראת הפקודה מההכנסה הגלמית, על פי השעורים שנקבעו בתקנות, כדי להגיע להכנסה החייבת במס, אף כי אינן משתלמות בפועל ע"י הנישום - כמוהן כהוצאות אחרות הנגרעות מדי שנה מהונו של הנישום כתוצאה מהשמוש בהון זה בהשגת הכנסתו, ומבחינה זאת דינן אינו שונה מהוצאות אחרות המשמשות לו בייצור הכנסתו.

אני מחליט על כן לקבל הערעורים. השומות תעשינה על פי האמור לעיל.

המשיב ישא בהוצאות ושכ"ט עו"ד המשיב המערערים בסך . 3000ש"ח + מע"מ על סכום
זה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פחת על בניינים

  2. חריגה מקו בניין אחורי

  3. תביעה לפינוי מחסן בבניין

  4. קומה מפולשת בבניין משותף

  5. החוק מאפשר הקלות בגובה בניין

  6. התנגדות דיירים להגבהת הבניין

  7. מהו חדר טרנספורמציה בבניין

  8. חדירת מי גשמים לבניין משותף

  9. בקשה לתוספת בניה בבניין לשימור

  10. בניית מרתף מחוץ לקווי הבניין

  11. הסכמים בין דיירי הבניין לגבי הגג

  12. האם אפשר לגור בבניין ללא טופס 4 ?

  13. ערר על בקשה הכוללת הקלה לבניית בניין

  14. התנגדות לחריגה של קווי בניין למדרכות

  15. בקשה לשינוי קווי בניין אשר נקבעו בתכנית

  16. ערר על החלטת הועדה לאשר בקשה להקמת בניין

  17. הסתרת אור ואוויר עקב בניית בניין קומות

  18. בקשה לשינויים בהיתר בניה לבניית בניין חדש

  19. שינוי קווי בניין והעברת זכויות מקומה לקומה

  20. תביעה נגד חברה שהתקינה מעלון נכים בבניין

  21. נשירת אריחי החיפוי של חזיתות בניין משותף

  22. הקלה בקו הבניין האחורי לצורך הקמת גזוזטראות

  23. עתירה שלא להתחיל בבניית מדרגות בחזית הבניין

  24. בקשה לביצוע תוספת בנייה על גג בניין בתל אביב

  25. מעצר על סמך קלטות מצלמות אבטחה בבניין מגורים

  26. אי אכלוס בניין עד להתאמת הבניין למצב הסטטוטורי

  27. ערר הנוגע לאישור תכנית שמטרתה שינוי בקווי הבניין

  28. התנגדות לבניית בניין "שונה" משאר הבניינים בסביבה

  29. הקלה לתוספת קומות בבניין על מגרש המיועד לבניה רוויה

  30. תביעה לחייב בתשלום שירותי החזקה וניהול לבניין מגורים

  31. הקלה בקו בניין צדדי צפוני ודרומי עד 10%, תוספת 1 יח"ד

  32. בקשה להקים בניין ובו יחידת דיור אחת בחלק העורפי של המגרש

  33. פניה למנהל האגודה לתרבות הדיור בנוגע לסוגיות בבניין מגורים

  34. בקשה להקלות בגובה הבניין, הקמת חצר אנגלית וכניסה נפרדת למרתף

  35. כתנאי להיתר בניה נדרש לצבוע את הבניין כולו בגוון הצבע המקורי

  36. נטען כי באישור התוכנית הוצג מצג מטעה לעניין מספר היחידות בבניין

  37. תביעה בטענות להתרופפותם של אריחי חיפוי חיצוניים בבניין בתל אביב

  38. הקמת בניין חדש בשינוי מהבינוי המאושר / הקלה בבניה שלא תואמת תכנית

  39. המשכיר לא גילה לשוכרים כי בבניין יתחילו שיפוצים לפני שנכנסו לדירה

  40. ערר על החלטת הועדה להתנות הפקדת תכנית התאמת קווי הבניין לגבולות מגרש חדשים שהקטינו את המגרש

  41. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון