עב (י-ם) 1796/00 פיצויי פיטורים לעובד בשגרירות רקע כללי 1. הנתבעת היא הקונסוליה האיטלקית בירושלים. התובע עבד כנהג הקונסוליה כ 30 שנה מאז 15.10.66 ועד 15.7.95 עת הגיע לגיל 65 כמפורט באישור שניתן לו על ידי הקונסוליה וצורף כנספח א' לכתב התביעה המתוקן. בתביעתו מבקש התובע פיצויי פיטורים וכן משכורת 13 שלא שולמה לו ביחס לשנה וחצי האחרונות לעבודתו. 2. לטענת התובע עם סיום עבודתו לא שולמו לו פיצויי פיטורים ולכן הוא זכאי לתשלומם כך גם לא שולם לו משכורת 13 עבור התקופה האחרונה. לטענת הנתבעת התובע לא היה זכאי למשכורת 13 וזו לא שולמה לו מעולם. התובע הועסק תקופות קצובות בתחילה של שנה כל תקופה ולאחר מכן של שלוש שנים. עם סיום כל תקופה שולמו לו פיצויי פיטורים עבור התקופה שחלפה והוא הועסק מחדש. לאור זאת שילמה הנתבעת לתובע פיצויי פיטורים עבור כל התקופות הקצובות. כראייה לכך הוצגו 3 אישורים בהם נכתב מה היתה התקופה הקצובה בה הועסק התובע וכן הסכום ששולם לו, כמפורט במסמך נ/2 על נספחיו. פסק דין 3. השאלה המרכזית בה עלינו לדון הינה מה טיבם של אותם תשלומים ששולמו לתובע מעת לעת, שלא במסגרת השכר החודשי הרגיל. האם מדובר בתשלום משכורת 13 כטענת התובע או שמא תשלום פיצויי פיטורים עבור התקופה שחלפה כטענת הנתבעת. 4. טענת הנתבעת הינה למעשה שפרעה את חובתה לשלם פיצויי פיטורים בתשלום ששולם לתובע אותו יש לראות כפיצויי פיטורים זוהי טענת פרעתי וממילא נטל ההוכחה שאכן פרעה את הזכות שיש לתובע רובץ לפתחה. נטל ההוכחה רובץ לפתחה גם באשר לטיבו של התשלום שהיה לטענתה פיצויי פיטורים. 5. נציין כי התובע חתום על המסמכים שצורפו לתצהירו של עד הנתבעת עו"ד לזר כשתרגום הוגש לנו וסומן נ/2. במסמכים אלה התובע מאשר את הקבלה של הסכום המפורט בהם. מדובר בשלושה מסמכים: א. מסמך נושא תאריך 31.7.1981 ובו נכתב: "אני מצהיר שקיבלתי מאת הקונסוליה הכללית של איטליה בירושלים הסכום של $ ארה"ב אלפים שבע מאות ארבעים ושתיים + 75/100 (2742.75 $) כסילוק פיצוי סיום חוזה (ההדגשות כאן ולהלן שלי א.א). ב. מסמך נושא תאריך 15.11.98 ובו נכתב: "אני מצהיר שקיבלתי מאת הקונסוליה הכללית של איטליה בירושלים הסכום של $ ארה"ב 3,960 (שלושת אלפים תשע מאות שישים). פיצוי סיום חוזה תקופה 1.1.1985 - 31.12.1987. ג. מסמך נושא תאריך 28.2.94 ובו נכתב: "אני מצהיר שקיבלתי מאת הקונסוליה הכללית של איטליה בירושלים הסכום של $ ארה"ב 5,772 (חמשת אלפים שבעת מאות שבעים ושתיים". בסופו של כל אחד מהמסמכים הללו (להלן האישורים) שבמקור מודפסים בשפה האיטלקית מופיע מקום לחתימה ומופיעה חתימה שהתובע אישר שהיא שלו ובאותה נשימה ציין יכול להיות שיש פרוטוקול וזייפו..." (עמ' 7 ש' 24). 6. טיבם של פיצויי הפיטורים הינו שהם משתלמים עם תום תקופת ההעסקה במידה והתובע פוטר. מדובר בזכות קוגנטית עפ"י דין, שנועדה לאפשר לעובד שעבד שנים רבות ומוצא עצמו מחוץ למקום העבודה בגיל ומצב פחות טוב מזה שהיה, עת החל עבודתו, להתקיים. נטל ההוכחה שהתשלום ששולם תוך כדי העבודה (לעובד שלא בהכרח יהיה זכאי לו, שהרי לא פוטר אותה עת), נושא אופי של פיצויי פיטורים ובא במקום פיצויי הפיטורים, רובץ לפתחו של הטוען זאת. יש לשים לב לסעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים הקובע: "הסכם בין מעביד לבין עובד, שפורש בו שהפיצויים כלולים בשכר העבודה וההסכם אושר על ידי שר העבודה או מי שהוסמך על ידיו לכך, יבוא לענין הפיצויים במקום הוראות חוק זה ובלבד שאין הסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד המחייב תשלום פיצויי פיטורים". מדברים אלה עולה כי תשלום שוטף שנועד לבוא במקום פיצוי פיטורים אפשרי רק אם ניתן לכך אישור מראש של שר העבודה. כזה אישור לא ניתן במקרה זה. בטענה כאילו הנתבעת מיוזמתה התנדבה לשלם לתובע, בשוטף את פיצויי הפיטורים, כאשר יתכן שהוא כלל לא יהיה זכאי לכן לא מצאנו כל הגיון ובפרט בשים לב לטענת ה"ה לזר לפיה לקונסוליה אין כסף לפעילות שוטפת ולכך שגם באטליה החובה לשלם פיצויי פיטורים קמה רק כאשר עובד מפוטר כפי שהעיד ה"ה לזר (פרוט' עמ' 19 ש' 2-3). 7. מה המשמעות והתוקף אפוא של האישורים על תשלום פיצויי פיטורים (נ/2).סעיף 29 לחוק פיצויי פיטורים קובע: "פשרה והודאת סילוק פשרה לענין פיצוי פיטורים והודאת סילוק לא יהא להן תוקף, אלא אם נערכו בכתב ונאמר בהן במפורש שהן לגבי פיצויי הפיטורים" הלשון המופיע באישורים נ/2, לא נאמר כי מדובר בפיצויי פיטורים. כפי שהבנו מה"ה לזר המושג פיצויי פיטורים קיים בלשון האיטלקית ומונח זה אינו מופיע באישור נ/2 וראה (פרוט' עמ' 15 ש' 23-24 עמ' 16 ש' 1, עמ' 16, ש' 8-9). על כורחך האמור באישור אינו פיצויי פיטורים. 8. נציין כי הסכומים ששולמו, לא הוכח שהיו בסכום ובשיעור של פיצויי פיטורים - שמונה ושליש אחוז מהשכר. יתר על כן לא באה הוכחה כי התשלום ששולם היה בתום כל תקופת עבודה/בתום כל חוזה. לא הוגש לנו חוזה עבודה עם התובע, התומך בטענה כי אכן מדובר היה בחוזים לתקופות קצובות. למעשה יש לזכור שהתובע עבד משנת 1966 ועד 1995 ברציפות. עוד נאמר כי מרבית הדברים עליהם העיד ה"ה לזר היו בגדר עדות שמיעה (ראה למשל פרוט' עמ' 17 ש' 14-16). ה"ה לזר מעולם לא החתים את התובע על חוזה כלשהו לא נתן לו את התשלום לא קבע עימו מה טיבו של תשלום זה, וכמה יקבל (פרו' עמ' 21 ש' 8-12). 9. מהמקובץ עולה כי הנתבעת לא הרימה את הנטל הרובץ לפתחה להוכיח שהתשלומים ששולמו לתובע היו פיצויי פיטורים ולכן יש לקבוע כי התובע שפוטר, זכאי לפיצויי פיטורים כדין בגין 28.83 שנות עבודתו, שתבע. 10. התובע העמיד את תביעתו לפיצויי פיטורים ביחס ל 28.83 שנים. השכר הקובע הינו 2000$ ולכן יהיה זכאי לסכום השווה ל 57666$ כפיצויי פיטורים כערכם בשקלים חדשים ביום 1.8.95 בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מאותו מועד ועד התשלום המלא בפועל. 11. כאמור התובע הודה שקיבל מידי שנה ולאחר מכן אחת לשלוש שנים תשלום שווה ערך לחודש לשנה וטען כי מדובר במשכורת 13 לה הוא זכאי. הנתבעת טענה שמדובר בפיצויי פיטורים בעדותו טענתה זו לא הוכחה כנדרש. הנתבעת העידה את ה"ה לזר שמסר כי באטליה מקובל לשלם משכורת 13 ואף משכורת 14, 15, ו 16. בעדותו מסר לו פקיד כלשהו (שהתחלף וזהותו לא ידועה לנו) כי לא נהוג לעשות כן ביחס לעובדים מקומים זרים - כמו התובע. מדובר בעדות שמיעה מכלי שני שאין לייחס לה משקל רב. התובע הביא עובד נוסף -אבו גוש - שטען ששולמו לו מעת לעת תשלומים נוספים בשווי של משכורת לשנה. מהעדויות עולה כי אכן היה נוהג, כך לפחות ביחס לתובע, במשך שנים רבות. נוהג זה היה לשלם תשלום בנוסף על השכר, בשווי משכורת לשנה. נוהג זה הפך לחלק מתנאי חוזה העבודה של התובע, והוא מחייב. לאור זאת ומאחר ולא הוכח ששולם לו החלק היחסי בגין השנה וחצי האחרונות יש לחייב הנתבעת בתשלום משכורת 13. בשים לב לכך שהשכר היה 2000$ הרי שהחלק שצריך היה לקבל הינו 3000$. סוף דבר 12. הנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין את התשלומים הבאים: א. פיצויי פיטורים בסך של 57,666 $. ב. משכורת 13 בסכום של 3000$. הסכומים הנ"ל ישולמו בשקלים חדשים לפי שער הדולר היציג שהיה ביום 1.8.95 ומאותו מועד (1.8.95) ישאו ריבית והפרשי הצמדה כדין עפ"י חוק פסיקת ריבית והפרשי הצמדה עד התשלום בפועל. כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 5000 ש"ח אף זאת תוך 30 יום. משפט בינלאומיפיצוייםשגרירותפיטוריםפיצויי פיטורים