פיצויים בגין כלב שהרג חתול

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצויים בגין כלב הרג חתול (תביעות קטנות): 1. בתאריך 25/12/97 בשעת אחר הצהריים יצאה חתולתה של התובעת לחצר הבית ועלתה על הגדר הפונה לרחוב. אותה עת הסתובבו שני כלבים מסוג "בוקסר" כשהם חופשיים ברחוב הסמוך לבית התובעת. החתולה, אשר לדברי התובעת רגילה לכלבים לא חששה ולא נמלטה מפני הכלבים המשוטטים ברחוב - ואלו זינקו, תפשוה ופצעוה קשה. מאמציו של הוטרינר אליו הובהלה החתולה, להצילה לא צלחו ולמחרת נפטרה. לטענת התובעת היו הכלבים הפוגעים כלביה של הנתבעת הידועים ככלבים שפגיעתם רעה - ואף על פי כן הותר להם להסתובב חופשיים ברחוב. התובעת טוענת עוד כי בהתירה לכלביה אלו להסתובב ברחוב חופשיים "לטרוף טרף" נהגה הנתבעת שלא כדין וברשלנות ועל כן חייבת היא בפיצוי נזקי התובעת, בגין כל הנזקים אשר נגרמו לה. את נזקיה - הכוללים הוצאות הוטרינר, ערך החתול ועגמת נפשה - העריכה התובעת בכ10,000.- ש"ח. 2. בכתב הגנתה מכחישה הנתבעת את כל טענות התובעת. לדבריה היו כלביה קשורים כל העת בשרשראות, בתוך חצר ביתה המוקף חומה גבוהה וסגור בשער ברזל נעול - על כן לא ייתכן שהיו אלו אותם כלבים שלה אשר פגעו בחתולתה של התובעת. עוד טוענת היא כי החתולה נפגעה, כשהיתה משוטטת ברחוב ולא בחצר הבית - על כן אשמה התובעת עצמה בפגיעה משהתירה לחתולתה לשוטט ברחוב - אף שידוע שכלבים רבים נוהגים לשוטט בו (וביניהם כלבים הדומים לכלביה של הנתבעת). לטענת הנתבעת פנו התובעת ובני משפחתה אל רבים מן השכנים למען יעידו כי היו אלו כלביה של הנתבעת אשר פגעו בחתולתה של התובעת - אך אלו לא הסכימו להעיד דבר שקר. 3. הדיון בתביעה זו נמשך זמן רב מהמקובל בערכאה זו הן בשל אי הזמנת או אי התייצבות עדים שנדרשו לשם הכרעה במחלוקת והן משום מאמצים שנעשו להביא את הצדדים לידי פשרה - וזאת בעיקר מהטעם שמדובר במשפחות שכנות ומשהבחנתי כי הסכסוך חורג הרבה מעבר למסגרת הפגיעה בחתול והופך ל"מלחמה כוללת" בין המשפחות. צר לי שמאמצי ליישב את המחלוקת בדרכי שלום לא עלו יפה (יש לומר, נוכח עמדתה הנוקשה של התובעת - ובעיקר אביה - אשר לא נתרצו לכל הצעת פשרה). 4. להוכחת הפגיעה בחתולה ע"י כלביה של הנתבעת העיד בפני מר אלברט כהן, שכנם של שני הצדדים, אשר צפה במעשה התקיפה. הוא תיאר כיצד עבד בגינתו וראה חתול הקופץ על הגדר. אחד משני כלבי בוקסר אשר שוטטו ברחוב, מחוץ לגדר, זינק לעברו ותפסו ושני הכלבים נשכוהו. העד תפס מקל והבריח את הכלבים וילדה מבין השכנות לקחה את החתול לטיפול. מר כהן העיד בודאות כי מדובר בכלבי הבוקסר של הנתבעת אותם הוא מכיר היטב. עדותו נתמכה במידת מה ע"י הוטרינר, העד איתמר צור שאישר כי טיפל בחתולה של התובעת אשר סבלה משני שברים פתוחים בעצמות הרגליים האחוריות, נשיכות באזור הראש, הלם וזיהום שהתפתח כתוצאה מהפציעות. לדבריו התאימו הנשיכות ל"מנשך" של כלב גדול כדוגמת כלב בוקסר. 5. עדויות אלו לא נסתרו - הנתבעת אפילו לא העידה כי הכלבים היו קשורים בעת הארוע. לא הובאו כל עדים להוכחת טענותיה - שהכלבים קשורים תמיד בחצר ואינם יוצאים ממנה, או כי קיימים בשכונה כלבי בוקסר דומים אחרים. 6. בנסיבות אלו אני מקבל את עדויות התביעה וקובע כי היו אלו כלביה של התובעת אשר תקפו את חתולתה של התובעת פצעוה קשה - וגרמו למותה. המעשה ארע בעת שהכלבים שוטטו ברחוב באין שומר, כשאינם קשורים ובאין מחסום לפיהם - בניגוד להוראות חוקי העזר הרלבנטיים - ובנסיבות המהוות לכאורה עבירה פלילית - עפ"י סעיף 338(6) של חוק העונשין תשל"ז1977-. המסקנה מכאן שהנתבעת לא עשתה את הדרוש והסביר לשמירה נאותה על כלביה - ולפיכך נושאת באחריות לנזקים שגרמו. 7. שעור הנזקים: ערך החתולה: התובעת אמדה את ערך החתולה ב1,000.- $, לדבריה מדובר בחתולה בלגית (או פרסית?) מסוג נדיר, ארוכת שיער, בעלת "תעודות יוחסין" אותה קנתה תמורת 1,000.- $ (לא הוצגו ראיות לקניה). הוטרינר העריך את עלות החתולה ב1,500.- $. לעומתם הגישה הנתבעת הצעת מחיר ל"חתול בלגי ארוך שיער" תמורת 490.- $. לא נמסרו לביהמ"ש פרטים אודות גילה ומצבה של חתולה - נתונים המשפיעים בודאי על ערכה. בנסיבות אלו אני אומד את ערכה בסך 3,400.- ש"ח. תשלום לוטרינר: הוטרינר העיד כי שכרו עבור הטיפול בחתולה הפצועה 2,500.- ש"ח. התובעת תבעה בתביעתה 2,000.- ש"ח בלבד - ואין לפסוק לה אלא את אשר תבעה. עגמת נפש: אין ספק כי אובדן חתולתה בצורה כה אכזרית גרמה לתובעת עגמת נפש מרובה. אני פוסק בשל כך, לפי שיקול דעתי, פיצוי בסך 1,500.- ש"ח. 8. סוף דבר: אני מחייב את הנתבעת לשם לתובעת פיצוי בסך 6,900.- ש"ח ובנוסף על כך הוצאות משפט בסכום כולל 400.- ש"ח. הריגהכלבבעלי חייםמשפט פליליפיצוייםנשיכת כלב / תקיפת כלב