קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פירוש סעיפים בצוואה: בהסכמת הצדדים פסקתי (בפסק דין חלקי) מיום 19.5.92שיש לקיים את צוואת המנוח מיום 28.9.87(להלן:והצוואה) שהוגשה לקיום בתיק ע.ז. .391/92עדיין נשארו הצדדים חלוקים באשר לפרוש הסעיפים 3(א) 4(ה) ו-5 שבצוואה והוחלט, על פי הסכמת הצדדים, שבית המשפט יפסוק לגבי פרוש סעיפים אלה, של הצוואה, לאחר שהצדדים יגישו סיכומים בכתב. פסק דין חלקי זה מתיחס לפרוש הסעיפים האמורים שבצוואה, כפי שיפורט להלן: .2סעיף 3לצוואה קובע לאמור: "א) הנני מצווה את דירתי ותכולתה הנמצאת ברחוב בילו 8חיפה והמכילה שני חדרים, מטבח וחדרי שירות, הרשומה כחלקה 50/5בגוש 10864(להלן:ו"הדירה") לטוכמן מרדכי (המבקש), רחוב הנשיאים 16פתח תקוה, בתנאי שידאג לאחזקת אחותי רבקה האוספטר במוסד בית דינה או מוסד מתאים אחר (הדגשות של ח.פ). ב) למרות האמור בסעיף 3(א) הרי אשתי פניה הברמן ליטמן (המתנגדת) תוכל להתגורר בדירה כל ימי חייה". סעיף 4(ה) לצוואה קובע לאמור: "סכום השווה ל-000, 5דולר לאחותי פרומה רבקה האיספטר. סכום זה ימסר למשפחת האוספטר מרחוב יוסף 55חיפה (ישעיהו ליפשה), על מנת שישתמשו בסכום זה לטיפול ואחזקת אחותי פרומה רבקה האוספטר". סעיף 5לצוואה קובע: "במידה ואשתי (המתנגדת) לא תהיה בחיים ובמידה ואחד הנהנים לא יקבל את הכספים המיועדים לו מכל סיבה שהיא, הרי יתחלקו כספים אלו בין הנהנים האחרים לפי החלק היחסי המיועד להם". מקובל ומוסכם על דעת כל הצדדים שרבקה האוספטר אחות המנוח (להלן: האחות) נפטרה ביום 12.4.89לפני מות המנוח, שנפטר ביום .19.1.92 לפיכך השאלה הראשונה שיש להכריע בה היא: האם זוכה המבקש על פי סעיף 3(א) של הצוואה, למרות שאין ביכולתו לקיים את התנאי המזכה אותו בדירה (חובתו לאחזקת האחות) מחמת מות האחות לפני מותו של המנוח? .3המבקשים (ע"י עוה"ד חריף) טוענים שמאחר ולא ניתן לקיים את התנאי הנ"ל, יש לפועל על פי סעיף 5שבצוואה, ולחלק את הדירה בין כל הנהנים האחרים על פי הצוואה לפי החלק היחסי שהוקצב להם בצוואה. המבקש (מרדכי טוכמן (ע"י עוה"ד ארדניסט) טוען שמאחר ואין אפשרות לקיים את התנאי של הדאגה לאחזקת האחות מחמת מותה לפני המנוח-המצווה, כי אז התנאי בטל, ולפיכך, המבקש זכאי להנות ממנתו מבלי שיקיים את התנאי (סעיף 34לחוק הירושה תשכ"ה- 1965- להלן: חוק הירושה). המתנגדת (ע"י עוה"ד טנדלר) טוענת שזכותו של המבקש לזכות בדירה על פי הצוואה הותנתה בחובתו לדאוג לאחזקה של האחות. משלא התקיים התנאי והמנוח לא קבע בצוואה מי יזכה, אם יתברר שהתנאי לא יוכל עוד להתקיים, יזכו במנה היורשים על פי דין (סעיף 43(א) + (ג) לחוק הירושה). בנדוננו-המתנגדת, שאין חולקים שהיא היורשת הבלעדית של המנוח על פי הדין. .4ייאמר מייד שבבואנו לפרש את הצוואה לפי אומד דעתו של המנוח, כפי שהיא משתמעת מן הצוואה (ס' 54לחוק הירושה), הרי שהפרוש יהיה נוטה לטובת גירסתה של המתנגדת. הן מסעיף 3(א) של הצוואה והן מסעיף 4(ה) שלה עולה שהדאגה לאחות היתה ענין מרכזי וחשוב למנוח. שני בדרגה אחרי הדאגה למתנגדת ואשת המנוח. זאת, כאשר, למעשה, לא קיימת קירבת דם בין המנוח למבקש ואין טענה או ראיה על יחסים אישיים מיוחדים ביניהם. לכן, סביר יותר להניח שהמנוח ציווה את הדירה למבקש כתמורה עבור אחזקת האחות, מאשר להניח שהמנוח השאיר את הדירה למבקש גם ללא מילוי התנאי, של אחזקת האחות על ידי המבקש (ראה עוד בענין זה בע"א 211/83בראונשטיין נגד ברואנשטיין פ"ד ל"ח (4) 501, 503). עוד אציין כי מקובל עלי, שהתנאי לפיו יזכה המבקש בדירה, אם ידאג להחזקתה של האחותה הוא תנאי מחייב לפי סעיף 43(ג') לחוק הירושה, ולא הוראת צוואה שביצועה בלתי אפשרי במובן סעיף 34לחוק הירושה. .5עוד סבור אני כי אין לראות בסעיף 5לצוואה פתרון למצב שבו המבקש לא מקיים את התנאי המזכה אותו בדירה. זאת משום שסעיף 5לצוואה דן במצב שבו אשת המנוח איננה בחיים ואחד הנהנים לא קיבל את הכספים המגיעים לו על פי הצוואה מסיבה כלשהי, בעוד שבנדוננו אשת המנוח חיה וקיימת. גם הטענה שדי שאחד הנהנים לא קיבל כספים המגיעים לו על פי הצוואה כדי לזכות את שאר הנהנים באותה מנה (כפי שטוען עו"ד חריף). אין בה ממש. זאת משום שבסעיף 5לצוואה מדובר מפורשות על נהנה שלא קיבל כספים המגיעים לו, בעוד שבנדוננו מדובר בנהנה שלא קיבל דירה. לסיכום: לאור כוונתו הברורה של המנוח כפי שהיא עולה מן הצוואה, באשר לחובת המבקש לדאוג לאחות, כתנאי למתן הדירה למבקש, ולאור סעיף 43 (ג') לחוק הירושה, אין מנוס מקביעת המתנגדת כיורשת יחידה של הדירה על פי הדין. .6ב"כ המבקש טרח והביא בפני בית המשפט ממקורות המשפט העיברי בהתיחסות לשאלות הנ"ל שבפניי. אך שעה שהחוק הישראלי אומר מפורשות אחרת, אין אפשרות לפסוק לפי המשפט העברי. יפה הוא המשפט העברי להבנת הוראות חוק סתומות, זאת בנסיבות הקבועות בחוק יסודות המשפט תש"ם-1980, אך לא כשהחוק הישראלי ברור וחד משמעי. יתרה מכך, נראה לי שדוקא ממקורות המשפט העברי, שצוטטו על ידי המבקש יש ראיה לפסיקתי הנ"ל. הן הרמב"ם (בהלכות גרושין פרק ח' הלכה י"ט) והן רש"י בסוגית התלמוד (משנה במסכת וטין דף ע"ה-ב') פוסקים שאי מילוי תנאי מכל סיבה שהיא, כמוה כאי עמידה בהוראה הצוואה של המוריש, וממילא משלא התמלא התנאי בהוראת הצוואה לא זוכה במנה מי שזכותו תלויה במילוי תנאי זה. כך גם נפסק הלכה למעשה בשולחן ערוך (סימן קמ"ג-סעיף ב'). נכון שבסוגיה זו ישנה השקפה הפוכה אצל הרשב"א ואצל חלק מבעלי התוספות. ברם, מדבר המחוקק הישראלי בסעיף 43לחוק הירושה ברור שמקובלת היתה עליו דוקא השקפת הרמב"ם ורש"י, לפיה, משלא קויים התנאי לא יוכל הנהנה מן המנה המותנית לזכות בה. הנה כי כן, רואים אנו גם מן האספקלריה של המשפט העברי, שהמבקש איננו יכול לזכות בדירה, משום שלא התקיים התנאי של אחזקת האחות שצריך היה לזכות את המבקש בדירה. .7כן אומר אני (ומקל וחומר) גם לגבי המבקשים לאופר: המנוח הקציב בסעיף 4(ה) לצוואה 000, 5דולר של ארה"ב ישירות לאחות ונקבע שסכום זה ימסר להם על מנת שתשתמשו בו לשם טיפול ואחזקת האחות. משנפטרה האחות בטרם מות המוריש, אין כל הגיון וכל הצדקה למסור להם כסף המיועד לטפול באחות. בנסיבות כאלה (וכאשר גם הוראת סעיף 5של הצוואה לא חלה ושהרי אשת המנוח חיה וקיימת), הנה שוב מכוח סעיף 43(ג) לחוק הירושה, המתנגדת זוכה גם בסכום זה. .8לפיכך, ולאור כל האמור לעיל מורה אני שמאחר ולא קוימו התנאים שהסעיפים 3(א) ו- 4(ה) של הצוואה, הרי שהמנוח הקבועות בהן, דהיינו הדירה ברחוב בילו 8חיפה הרשומה כחלקה 50/5בגוש 10864(חיפה) על תכולתה וסך של 000, 5דולר של ארה"ב בשקלים חדשים ימסרו למתנגדת פניה (פני) הברמן-יורשת המנוח על פי הדין. המבקש מרדכי טוכמן ישא בהוצאות המתנגדת ובשכר טירחת עו"ד שלה בסך של 500, 1ש"ח בצורף מע"מ כחוק. כל אחד מהמבקשים יחל ישראל ואח' (ביחד) והמבקשים לאופר ישאו בהוצאות המתנגדת ובשכר טירחת עוה"ד שלה בסכום כולל של 500ש"ח בצרוף מע"מ כחוק. ובהסכמת הצדדים אמציא להם פסק דין זה בדואר רשום ללא צורך בשימועו. צוואהירושה