קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסק בורר לא מנומק: א. על-פי הסכם בוררות שנעשה בין בעלי-הדין, מונה בורר יחיד בסכסוך ביניהם. הסכם הבוררות שחרר את הבורר מתחולת סדרי הדין ודיני הראיות, אך חייב אותו לפסוק על-פי הדין המהותי ולנמק את פסק-דינו. בהסכם הבוררות נקטו אמנם לשון נימוס "והצדדים יבקשוהו לנמק את פסקו", אך הבורר הבין, ובצדק, כי ההסכם מחייבו בהנמקה (סעיף 5ג' לפסק הבוררות). בפסקו פירט הבורר את טענות התביעה וטענות ההגנה, את שמות העדים שהעידו מטעם התובעת והראיות שהובאו מטעם הנתבעת ואת העובדה שהצדדים סיכמו את טענותיהם. בסעיף 9לפסק הבוררות פירט את ממצאיו ומסקנותיו בקבעו: "א. בהיותי פטור מדיני הפרוצדורה והראיות, הנני מביא להלן את סיכום הממצאים בהם שוכנעתי ע"ס החומר שבפני. ב. שוכנעתי בראיות שבפני שאני מאמין לעד התובעת (חלקית כמפורט להלן) כי: ..." וכאן בא פירוט המסקנות כגון: "(1) חברת בנקו היתה סוכנת ושלוחתה של הנתבעת. (2) הנתבעת ידעה כי בסחורה... (3) הנתבעת סיפקה לתובעת סחורה פגומה בכך שהיה פחת מעל הסטנדרט המקובל והנאות. (4) ... (5) תנאי העיסקה הכלליים... אינם חלק מהתקשרות הצדדים. (6) עק הבדלי המשקל היה פער בשינוי... (7) עקב הבדל בעובי החוטים... נגרם לתובעת הפסד של... (8) לגבי הסכומים הנ"ל יש להוסיף סך של... בגן עשיית ההובלה והביטוח. (9) עקב פגמים בבד שנבעו מהליקוי בחוטים נגרמה לתובעת הוצאה של... (10) עקב הרטיבות נגרם למכונות של התובעת (מחטים) נזק... וכן נגרמו לתובעת הוצאות תקון... ג. ... (1) הנתבעת לא יכלה לצמצם יותר נזקים אלה. לא שוכנעתי ואינני מאמין בקיומם של נזקים נוספים. ד. לא שוכנעתי כי התובעת חייבת לנתבעת הסך... כטענת הנתבעת". אין ספק, שכל האמור לעיל איננו מהווה הנמקה לפסק הבורר. אין באמור לעיל כדי להסביר מדוע הגיע הבורר למסקנה שחברת בנקו היא שלוחה וסוכנת של הנתבעת, וכיצד הגיע למסקנה שלחות הסחורה שסופקה היתה מעל הסטנדרט המקובל, מדוע תנאי העיסקה הכלליים אינם חלק מההתקשרות ועל-פי איזה נתונים קבע את הפער בשווי הסחורה וההפסדים שנגרמו לתובעת. הבורר לא הסביר מדוע נגרמה לתובעת הוצאה בגלל הפגמים בבד שנבעו מהליקוי בחוטים וכיצד קבע את הסכומים שקבע בכל אחת ואחת ממסקנותיו; אין בפסק-הבורר פירוט המרכיבים והראיות שעליהם סמך הבורר בקבעו את הנזק למכונות והוצאות התיקון ואין הסבר מדוע לא שוכנע בקיומם של נזקים נוספים ובחובה של התובעת לנתבעת. די בכל האמור לעיל, מבלי לברר אם פורט כל הנחוץ פירוט לענין זה, כדי להגיע למסקנה בדבר העדר הנמקה. ב. הנמקה של פסק-דין איננה רק חזרה על טענות בעלי-הדין ואמירה גורפת של אמון חלקי בעדי התובעת, אלא הסבר מפורט, שממנו ניתן ללמוד למה הגיע הבורר לכל אחת ואחת ממסקנותיו, מה הן העובדות שעליהן סמך כאמינות, ומדוע סמך עליהן כך, וכיצד ערך את חישוביו עד שהגיע לתוצאה הסופית המובאת בפסקו. כאשר בעלי-הדין מחייבים את הבורר בהנמקה הם רוצים את האפשרות לבדוק את פסקו (גם אם לא יוכלו, או יתקשו, לבטלו בעילה של טעות וכד') ולבחון אם אמנם פסק על-פי הדין המהותי כפי שחוייב לפסוק. זכותו של המתדיין, ביחוד של זה שהפסיד בדין, לשאול את הפוסק בריבו מאיזה טעם דנת אותי לחובה, ועל הפוסק להסביר זאת היטב בפסקו, בין אם זה פסק-דין של בית-משפט ובין אם זה פסק הבורר, כדי שיידע המפסיד כי בדין הפסיד. זאת ועוד, הנמקת פסק-דין מחייבת שינון הטענות ובחינת הראיות בדייקנות רבה. אע"פ שחזקה עלינו שכך עשה הבורר אין די בכך, כי בעל הדין רוצה להיות משוכנע כי אכן כך נעשה, והוא יכול לכפות עשייה זו על הבורר ע"י חיובו בהנמקת פסקו. על כן, משהותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נמוקים לפסק והבורר לא עשה כן - לא ניתן לאשר את פסק-הבורר. ג. בית-המשפט איננו צריך לטרוח בבירור הראיות כדי לבחון אם פסק הבורר נכונה אם לאו - על כן בכל הטענות המתייחסות לשאלה זו אינני דן. ד. עדר הנמקה איננו מצדיק את ביטול פסק הבורר אלא את החזרתו לבורר להשלמה. על כן מוחזר לבורר פסק הבוררות להנמקה תוך שלושה חודשים מיום שהחלטה זו תימסר לו. ה. אין צו להוצאות.יישוב סכסוכיםבורר