פריצת דיסק של טייח

בל (חי') 3342/99 פריצת דיסק של טייח 1. התובע, קבלן עצמאי לעבודות טייח, מבקש בתביעה שלפנינו להכיר באירוע של פגיעה בגב, שארע לו ביום 4.11.98, כ"תאונת עבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995. התובע טען כי התאונה גרמה לו נזק בעמוד השדרה (בלטים ופריצות דיסק, בגובה החוליות 2L עד 1S), ואובדן כושר העבודה לתקופה ארוכה של 6 חודשים (מ- 4.11.98 עד 5.5.99), בגינה הוא ביקש לחייב את הנתבע לשלם לו דמי פגיעה, בהתאם לתעודות רפואיות לנפגע בעבודה שניתנו לו על ידי רופא המשפחה. 2. העובדות הצריכות לעניין נקבעו בהחלטת בית הדין מיום 12.5.2003 (להלן-"ההחלטה") המהווה חלק בלתי נפרד מפסק דין זה. על פי גירסת התובע, שנקבלה עלינו כגירסה אמינה, הגענו למסקנה כי הוכחו התנאים לקיומה של "תאונת עבודה", כפי שנקבע בהחלטה: "משקיבלנו את גירסת התובע, היינו שביום 4.11.98, בעת שהרים שק מלט, שמשקלו כ- 50 ק"ג, בדרכו להעביר את השק, כשהשק מונח על כתפיו, התובע החליק, נפל ארצה למצב ישיבה, ומיד נתקף בכאבי גב עזים, בגב התחתון, ולא היה מסוגל להתיישר או להתכופף בעצמו, וכי התובע הפסיק מיד את העבודה ולמחרת פנה לרופא המשפחה וסיפר לו על ארוע התאונה - די בכך כדי לקבוע כי התקיימה תשתית עובדתית הדרושה כדי להכיר בהתקף כאבי הגב כ"תאונת עבודה". 3. בשאלת הקשר הסיבתי, בין האירוע התאונתי הנ"ל מיום 4.11.98, לבין הנזק שאובחן בגבו של התובע, ותקופת האי כושר הממושכת בגינה ניתנו לו תעודות רפואיות לנפגע בעבודה - נזקק בית הדין לחוות דעת של מומחה רפואי, ומינה את ד"ר אליהו סלטי, כמומחה מטעם בית הדין. 4. בחוות דעתו מיום 20.7.2003 השיב המומחה לשאלות בית הדין, בקובעו כי התובע סובל "מפריצת דיסק מותני בגובה 5L-4L , 5L-1S, אלא שאף אחת מפריצות דיסק אלו אינה סימפטומטית...". בהתייחס, מחד גיסא, לתלונות התובע ולאבחנות בתעודות הרפואיות לנפגע בעבודה שניתנו לו לאחר התאונה, ומאידך גיסא לממצאי ה- C.T ולרישומים קודמים בדבר התקפים של כאבי גב עובד לתאונה - הגיע המומחה למסקנה כי "הממצא שאובחן בצילומי ה- C.T לא נגרם לתובע כתוצאה מהתאונה הנדונה, שכן אין כל קשר בין הממצאים הנראים בצילומים אלו לבין תלונותיו של התובע..." יחד עם זאת, בהסתמך על הקביעות העובדתיות של בית הדין, ובהתחשב בהתקף הכאבים שנגרם לתובע בעקבות החבלה, קבע המומחה בחוות דעתו: "על פי כתב ההחלטה של בית הדין הנכבד, נקבע כי אכן אירעה חבלה בגבו של התובע, אלא שהתיעוד הרפואי מוכיח כי לא נגרם לתובע כל נזק בגבו בעקבות תאונה זו. לאור זאת, ולאור הנסיון הרפואי המצטבר, נראה כי שלושה שבועות הוא פרק זמן סביר לצורך מנוחה והחלמה מלאה מהכאבים - תוצאה של תאונה זו". 5. חוות דעתו של המומחה הועברה אל באי כח הצדדים בצרוף החלטת בית הדין מיום 7.8.03, שבה נאמר, בין השאר: ”ד"ר סלטי... קבע בחוות דעתו מיום 20.7.2003, כי הנזק שאובחן בצילומי ה-T.C (פריצת דיסק בגובה חוליות 5L- 4L ו- 5L - 1S) לא נגרם כתוצאה מארוע התאונה מיום 4.11.98. יחד עם זאת, המומחה קבע כי בעקבות החבלה בגב, כפי שתוארה בהחלטת בית הדין נגרם לתובע התקף כאבי גב שגרם לאי כושר עבודה במשך כ- 3 שבועות. נוכח קביעות המומחה בחוות דעתו, באי כח הצדדים מתבקשים להודיע לבית הדין אם הם מסכימים כי ינתן פסק דין, לפיו יוכר הארוע מיום 4.11.98, כתאונת עבודה שגרמה לתובע אי כושר עבודה למשך 3 שבועות. אם לא תהיה הסכמה, צד המבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה יגיש בקשה בכתב לבית הדין תוך 30 יום מקבלת החלטה זו בצירוף השאלות המבוקשות..." 6. ב"כ התובע לא הגיב להחלטה הנ"ל, ולא הגיש בקשה להפנות למומחה שאלות. ב"כ הנתבע שלחה לבית הדין הודעה כי "לאור חוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין, ולאחר התייעצות עם רופא הנתבע - מכיר הנתבע בתביעה". 7. אשר על כן, בהמשך להחלטת בית הדין מיום 12.5.03, ובהתאם לחוות דעתו של המומחה הרפואי, משלא הגיב ב"כ התובע להחלטת בית הדין מיום 7.8.2003, והנתבע מסכים לאשר את התביעה, בהסתמך על חוות הדעת - התביעה מתקבלת, כמפורט להלן: א) אנו קובעים כי התובע נחבל בגבו בתאונת עבודה שארעה לו ביום 4.11.98. ב) הנתבע ישלם לתובע דמי פגיעה עבור תקופת אי כושר של 3 שבועות, החל מיום הפגיעה. ג) ברי כי שאלת הנזק והנכות שנגרמה לתובע בעקבות התאונה, לרבות מצבו בתקופה שלאחר תקופת האי כושר הנ"ל - תוכרע על ידי הוועדה הרפואית, בבואה לקבוע את הנכות שנותרה לתובע עקב התאונה, שאז תיתן הוועדה דעתה גם לתעודות הרפואיות הנוספות לנפגע בעבודה, לתקופה הנוספת, מעבר לתקופה שאושרה. 8. הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪, בתוספת מע"מ כחוק.עמוד השדרהטיחפריצת דיסק