קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פשיטת רגל שאינה מביאה תועלת לנושים: בפני מבקשים שסכום חובותיהם להיום הוא כ- 800.000 ש"ח והם עותרים לצו פשיטת רגל. מדובר בבעל ואישה אשר חובותיהם חופפים. הצעת החייבים במסגרת צו זה, היא העמדת דירתם לקופת הנושים, אשר ערכה, לטענתם, לאחר תשלום משכנתא הרובצת על הדירה, הוא כ - 000, 100 ש"ח וכן תשלומים חודשיים של -. 750 ש"ח לחודש במשך 6 חודשים ולאחר מכן, תשלומים של - 000, 1 ש"ח לחודש. המבקש הוא בן 50 והמבקשת היא בת 41. משמעות הצעת הסדר זו היא, כי כל ימי חייהם של המבקשים, לא יהיה די בהם כדי לפרוע את החוב הנומינלי להיום, שלא לדבר על שמירת ערכו על ידי הוספת הפרשי הצמדה והוצאות הכינוס. טענת ב"כ המבקשים היא כי יש בהצעה זו משום תועלת לנושים, שכן, ההצעה המזערית שהם מציעים תתחלק בין הנושים, כולם, ולא תהיה העדפת נושים על ידי מי שהקדים והטיל עיקול על הדירה. אכן, אם ינתן צו פשיטת רגל, לא יוכל נושה אחד להיפרע חובו על ידי מימוש הדירה. אולם, שלילת זכותו של נושה אחד להיפרע חובו אין בה עדיין תועלת לנושים, כולם, לאור ההצעה המזערית שמציעים החייבים, אשר עיקרה הוא תשלום הוצאות הכינוס ואולי, כיסוי חלק מההצמדה על החוב העיקרי. אין בהצעה תועלת של ממש לנושים, כולם, בפרעון של חלק ממשי מחובם. טענת עו"ד בלומנפלד, ב"כ החייבים, היא כי אין זה נכון לשקול בדיון בבקשה למתן צו פשיטת רגל את התועלת לנושים וכי יש לשקול את התועלת לחייבת ואת האפשרות כי יפתח דף חדש לאחר מתן הצו האמור. הצגה זו של מטרות הליך פשיטת הרגל היא חד צדדית. הליך פשיטת הרגל צופה גם פני הנושים והתועלת שתצמח גם להם מהליך זה. על כך אומר ד"ר ש. לוין, בספרו פשיטת רגל, עמ' 83: "לאחר תיקונה של הפקודה (עוד בנוסחה המקורי) בשנת תשל"ו, אין כוחה של הגישה האמורה (לפיה אחת ממטרות פשיטת הרגל היא לאפשר לחייב לפתוח דף חדש וכי העובדה כי אין לחייב נכסים אינה יכולה, לכשעצמה, למנוע מתן הצו ה.ש.) יפה עוד. אינטרס החייב לפטור עצמו מעולם של חובותיו, עשוי להידחות עתה משיקולים פרגמטיים של טובת הציבור שאינו מוכן עוד לממן הליכי פשיטת רגל שאינם מביאים תועלת מירבית לנושים..." ומוסיף ד"ר ש. לוין, שם, ואומר: "אפילו נתקיימו התנאים המנויים בפקודה, לא יתן ביהמ"ש צו כינוס נכסים לפי בקשת החייב אלא אם שוכנע כי 'בשים לב להליכי ההוצל"פ שננקטו או שעדיין ניתן לנקוט נגד החייב ובשים לב לשאר נסיבות הענין, הליכי פשיטת הרגל הם הדרך הנאותה'... מה הן נסיבות אלה שלאורן הליכי פשיטת הרגל הם 'הדרך הנאותה'? האם ובאיזה מידה רשאי ביהמ"ש להתחשב גם באינטרס של החייב לפטור עצמו מעולם של החובות ומה משקל שיש לייחס לאינטרס זה במאזן הכולל של השיקולים? שאלות אלה השאיר המחוקק לפסיקתם של בתי המשפט. " נשיא בימ"ש זה, ד"ר א. וינוגרד, הסביר את מהות הליך פשיטת הרגל בת"א 87/92 המ' 2779/92, בענין יוסף שפיר (שפאק) (לא פורסם), כך: "הליכי פשיטת רגל ייחודם בכך שבמסגרת זו מרכזים את נכסי החייב ומשלמים לנושים את חובותיהם - בשעור הניתן על פי ערך הנכסים - באופן שווה לכולם. אלו הליכים ארוכים ויקרים, היות ומועסק בהם מנגנון של נאמן ושל כנ"ר. כל עוד יש בהליכים אלו כדי להשיג את המטרה - יש לקיימם. אולם, כאשר ברור בעליל שאין כל תועלת לנושים מקיומם של ההליכים, כאשר ברור שנכסי החייב לא יכסו אפילו מעט מזער מהחובות - מה הטעם בקיומה של ההליכים? פועל יוצא מקיום ההליכים הוא מתן "מטריה" לחייב בפני נושיו, חסות זו של החוב ניתנת לו כאשר יש סיכוי שבדרך זו אכן ייטב לנושים, ייעשה צדק ביניהם לבין עצמם ויאופשר לחייב - הרוצה לסייע לנאמן במשימותיו הנ"ל - לעשות מאמצים כנים לכך." סגן הנשיא א.ד. בר בת"א (חי') 509/91נאפז ואח' נ. הכונס הרשמי (לא פורסם), קבע: "מוכן אני להניח, לטובת החייבים, כי האינטרס של החייבים לפתוח דף חדש בחייהם אחרי קבלת פשיטת רגל והפטר עדיין קיים למרות כניסתו לתוקף של סעיף 18 לפקודה בזמנו, ברם אינטרס זה עומד היום במקום נמוך בשיקולי בית המשפט אפילו, לאחר תיקון 12 בחוק ההוצאה לפועל וזאת, כל הזמן שהמחוקק השאיר על כנו את סעיף 55(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש]. אפילו בהפטר בפשיטת רגל המחוקק מצפה כי יהיה לנושים החזר חובות ממשיים... לא נראה לי שיש להשתמש בהליכי פשיטת הרגל כמכשיר נוח למחיקת חובות של הנושים ולהגן בכל מחיר על החייב. " הנה כי כן, הגנה על החייב מפני נושיו ופתיחת דף חדש בחייו אינה עוד המטרה העיקרית של הליך פשיטת הרגל - אלא שיקול אחד במערכת השיקולים שעל בית המשפט לשקול. במערכת שיקולים זו, על בית המשפט לתת אף דעתו על תועלת לנושים שתצמח מהליך זה, שכן על פי סעיף 55(2) לפקודה, דין ההליך להתבטל אם אין בו תועלת לנושים. לענין תועלת לנושים, אמרה נשיא בית משפט זה, השופטת אבנור, בת"א 2463/81, המ' 1348/84, המ' 4071/84, בענין חנוך אלוני: "אולם אם יתברר כי אין לחייב נכסים, ואין שום עוזר ומושיע מבני המשפחה וידידים המוכנים לעזור מכספם לחייב להציע לנושים הסדר, והתוצאה היחידה של צו פשיטת הרגל היא שאין הנושים יכולים לגבות בהליכים הרגילים את חובתם והחייב אינו משלם דבר- אזי יבטל בית המשפט את פשיטת הרגל מחוסר תועלת לנושים. " ולהלן: "בית המשפט מבטל את פשיטת הרגל - משום שהנושים לא זכו בדבר. אם כן - מכיוון שאין לחייב כספים יכריז בית המשפט שהוא פטור מחובותיו? ובמילים אחרות : מי שאין לו כסף ( או לא הוכח שיש לו) זכאי להשתחרר מתשלום חובות? אני דוחה פירוש זה, הנרעה לי מנוגד להגיון." בעניננו, כאמור, הצעת המבקשים לא רק שאינה לתועלת מירבית לנושים אלא לאו הצעה היא, שכן, כל ימי חייהם לא יספיקו להם לפרוע את חובותיהם בדרך אותה הם מציעים. טוען עו"ד בלומנפלד, ב"כ המבקשים, כי אם לא ינתן הצו המבוקש, צפויים מרשיו להיות נידונים למאסרים חוזרים ונשנים בגין חובותיהם. איני רואה סכנה של ממש במצב זה, מאחר והליכי המאסר במסגרת ההוצאה לפועל אינם הליך עונשי אלא הליך למטרת גבייה, בלבד. כאשר אין לחייבים כספים לתשלום חובותיהם, ממילא ההליך של מאסר הוא חסר תועלת ולא יינקט. בענין זה אומר סגן הנשיא א.ד. בר, בת"א (חי') 509/91, הנ"ל, : "הסכנה של הליכי מאסר בהוצאה לפועל אינה רצינית. מאחר ומטרת המאסר שם היא כפיה לשם גביה ולא לשם ענישה. אם אין לחייבים רכוש הרי אין להוציא נגדם צווי מאסר. ראה עמ' 73 בספרו של ד"ר בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והליכות." אשר על כן, איני רואה להיענות לבקשה ולתת את הצו המבוקש. אני דוחה את הבקשה.נושהפשיטת רגל