צ'קים חוזרים של לקוח בבנק לאומי

בשא (י-ם) 5056/00 צ'קים חוזרים של לקוח בבנק לאומי

1. בקשה לביטול הבאת שיקים במניין השיקים שסורבו ע"י המשיב לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א1981-.

2. המבקש מנהל חשבון בבנק המשיב בסניף גאולה שבירושלים (להלן:ב "החשבון"). ביום 25.5.00 הגיש את בקשתו המקורית במסגרתה ביקש ששיק אחד ע"ס 270 ש"ח ז.פ. 5.4.00 לא יימנה בין עשרת השיקים אשר סורבו ע"י המשיב ואשר כתוצאה מסירובם הוגבל החשבון.

3. בתגובת המשיב, הסכים המשיב למחיקת השיק האמור מרשימת השיקים, אולם הטעים כי לא תצמח למבקש כל תועלת מכך והגבלת החשבון תעמוד על כנה, שכן שלושה ימים לאחר החזרת השיק האמור, נאלץ המשיב להחזיר שיק נוסף על סך 1,800 ש"ח.

4. משכך, בדיון שהתקיים לפני ביום 5.7.00, ביקש ב"כ המבקש לתקן את בקשתו על מנת להרחיב את יריעת המחלוקת ולטעון שאין למנות שיק כל שהוא בתוך עשרת השיקים שסורבו. מבוקשו זו ניתנה לו ולשם כך הגיש בקשה מתוקנת.

5. בבקשתו המתוקנת, המבקש טען טענות מטענות שונות, כשביסוד כל טענותיו הטענה הבסיסית, לפיה היה לו יסוד סביר להניח שהיתה חובה על המשיב לפרוע את כל השיקים.

6. המשיב התנגד לביטול הבאת מי מהשיקים במניין השיקים שסורבו, ועמד מאחורי טענתו שההגבלה ניתנה כדין.

7. ראשית דבר יאמר, שמתוך תצהירו המתוקן של המשיב עולה, שחרף הצהרתו שהוא חלוק עם המשיב במניין כל השיקים, אין הוא טוען דבר לגבי שניים מתוכם (שיק ע"ס 6,000 ש"ח מיום 17.1.00 ושיק ע"ס 5,000 ש"ח מיום 18.1.00). כמו כן, לגבי שלושה שיקים נוספים, לא ניתן להתייחס כלל לטענות המבקש, שכן הוא לא צירף את דפי החשבון הרלוונטים לתקופת משיכת השיקים, ולא ניתן לתהות על טיעוניו בעניין שיקים אלו. כמו כן, המבקש לא טען דבר אודות השיק הנוסף ע"ס 1,800 ש"ח אשר סורב לאחר מעשה כאמור.

8. נותר לדון איפוא, בגורלם של 4 שיקים; שיק ע"ס 5,890 ש"ח שסורב ביום 10.5.99; שיק ע"ס 300 ש"ח שסורב ביום 1.8.99; שיק ע"ס 409 ש"ח שסורב ביום 21.1.00 ושיק ע"ס 404.70 ש"ח שסורב ביום 26.3.00.

9. אין מחלוקת בין הצדדים, שמסגרת האשראי המאושרת של המבקש אצל המשיב השתנתה מידי פעם לפעם והתחילה ב- 25,000 ש"ח והצטמצמה והגיעה לכדי 5,000 ש"ח בלבד. המבקש לא צייד את בית המשפט עם גירסה מפורטת אודות התקופות השונות במסגרתן השתנתה מסגרת האשראי. בעניין זה איפוא, חי אני מגירסתו המפורטת יותר של המשיב וממנה עולה, כי במשך כל התקופה בה סורבו שלושה מתוך ארבעת השיקים, מסגרת האשראי המאושרת של המבקש עמדה על 10,000 ש"ח ואילו ביום סירוב השיק האחרון בסך 404.70 ש"ח ביום 26.3.00, מסגרת האשראי עמדה על 5,000 ש"ח בלבד (עולה מתגובת הבנק שהמסגרת שונתה מ- 10,000 ש"ח ל- 5,000 ש"ח ביום 26.1.00).

10. בקליפת האגוז, טענתו של המבקש הינה, שכל אימת שהוא חרג ממסגרת האשראי המאושרת, מאן דהוא מהבנק היה מתקשר אליו ומודיע לו על החריגה ועל כן דבר סירוב השיקים בא אליו בהפתעה גמורה. ברם, טענתו זו של המבקש נשללת לגבי שלושה מתוך ארבעת השיקים מהטעמים הבאים.

11. השיק על סך 5,890 ש"ח נמשך ביום 10.5.99. באותו יום היתרה השלילית בחשבון עמדה ע"ס 6,845.27 ש"ח. לו המשיב היה מכבד שיק זה, היתרה השלילית של החשבון הייתה מגיעה עד לסך 13,225 ש"ח, כ- 3,200 ש"ח מעבר למסגרת האשראי המאושרת והמוסכמת. טענתו של המבקש בעניין זה הינה, שביום 26.4.99 כשבועיים לפני מועד סירוב השיק, היתרה השלילית בחשבון הגיעה לכדי 12,500 ש"ח ומכאן ביקש ללמוד שהבנק לא הקפיד על המסגרת האשראי המאושרת בדקדקנות. כמו כן טען, שבין יום 20.6.99 לבין יום 30.6.99 (לאחר משיכת השיק), הבנק אישר משיכת שיקים אשר גררו את החשבון ליתרה שלילית של 10,700 ש"ח.

12. שולל אני טיעונים אלו. ראשית, ימים ספורים לפני משיכת השיק (ביום 2.5.99), הבנק גם לא כיבד הוראת קבע של המבקש על סך 2,749 ש"ח, שכן באותה שעה, עובר למועד כיבוד הוראת הקבע, היתרה השלילית בחשבון עמדה על סך 11,631.95 ש"ח. מכאן ניתן להסיק בנקל, כי המבקש ידע גם ידע שהבנק אינו מוכן לסלוח לו על משיכות יתר המגיעות אפילו לכדי סכום של 11,600 ש"ח, קל וחומר בסכום של 13,200 ש"ח. אף אם תאמר, כי באותו יום של כיבוד הוראת הקבע הגיעו גם חיובי כרטיסי האשראי בסך של כ- 4,000 ש"ח, אין ספק שסירוב השיקים לא בא למבקש בהפתעה. כשם שהבנק סירב לשלם את הוראת הקבע, בנקל יכל המבקש להסיק שהבנק גם לא יסבול חריגות משמעותיות בחשבונו כתוצאה ממשיכת שיקים.

13. שנית, העובדה שבין ה- 20.6.99 ל- 30.6.99 המשיב איפשר חריגה של כ700- ש"ח ממסגרת האשראי המאושרת, אינה מלמדת דבר ולכל היותר ניתן לזקוף זאת לזכותו של המשיב אשר לא עמד עם המבקש על קוצו של יוד, ומוכן היה "לסבול" חריגה בלתי משמעותית של 700 ש"ח ממסגרת האשראי המאושרת.

14. כן נשללת טענתו של המבקש ככל שנוגעת לשיק ע"ס 409 ש"ח מיום 21.1.00. אף כאן, לו כובד השיק האמור, היתרה השלילית של החשבון הייתה מגיעה לכדי 11,137 ש"ח כ- 1,100 ש"ח מעבר למסגרת האשראי המאושרת. על כן, למבקש לא היה שום יסוד סביר להניח שהבנק יכבד שיק זה.

15. כן נשללת טענתו של המבקש ככל שנוגעת לשיק ע"ס 404.70 ש"ח מיום 26.3.00, שכן חרף העובדה שנפרעו שיקים אחרים באותו יום כטענת המבקש, הרי ששיק זה היה השיק הראשון אשר נמשך לאחר שהיתרה בחשבון עמדה מעבר למסגרת האשראי המאושרת בסך של 5,000 ש"ח. בפיתחו של אותו יום, החשבון עמד על 4,891.01 ש"ח ולאחר פרעון הלוואה בסך 467.85 ש"ח שנזקפה מהחשבון באותו יום, החשבון עמד איפוא, על סך 5,358.86 ש"ח בשלילה. פרעון השיק האמור היה מביא את החשבון ליתרה שלילית של 5,736.56 ש"ח, חריגה אשר הבנק גילה זה מכבר את דעתו שאינו מוכן לסופגה. העובדה שהבנק לא סרב לפרוע שני שיקים נוספים באותו יום אינה עומדת לו לרועץ, אלא לזכותו.

16. הטענה היחידה אשר עומדת למבקש היא לגבי השיק ע"ס 300 ש"ח מיום 1.8.99. בעניין זה ייאמר, שלו המשיב לא היה ממציא את דף החשבון הרלוונטי לתקופה ההיא, לא ניתן היה ללמוד אודות גורל שיק זה. מלאכתו של המבקש נעשתה על ידי אחרים. טענתו העיקרית של המבקש בעניין שיק זה היא, כי משיכת השיק האמור נעשתה יום אחד בלבד לפני תשלום הרנטה שהוא זכה לקבל באופן קבוע ביום 2.8.99.

17. לפי טענת ב"כ המשיב בסיכומיה, המשיב אינו רואה את משיכות השיקים בחשבון ביום משיכתם אלא יום למחרת. אם נכונה הטענה האמורה, הרי שביום המחרת (2.8.99) כבר ראה המשיב את זיכוי החשבון בסך 10,264.43 ש"ח של הרנטה ועל כן גם לולא סירוב השיק, החשבון היה עומד על כ- 3,100 ש"ח חובה בלבד. יתר על כן, גם ביום 1.8.99 המשיב חזר וסירב לשלם את הוראת הקבע בסך 2,890.29 ש"ח שהגיע מועד פרעונה. על כן, גם ללא סירוב השיק, החשבון היה עומד על סך 10,622.74 ש"ח בלבד, סכום אשר בעבר הלא רחוק (בין התאריכים 20.6.99 ל- 30.6.99), הבנק היה מוכן לאפשר למבקש למשוך שיקים על חשבונו. מכאן אתה למד, שביתרה שלילית העומדת מתחת ל- 10,700 ש"ח היה למבקש יסוד סביר להניח שהבנק יכבד את השיק האמור.

18. התוצאה הסופית הינה איפוא, כי אני מבטל את השיק האמור מתוך מניין השיקים שסורבו ע"י המשיב.

19. בשים לב להליכי הביניים שהתקיימו ובדחיית מרבית טענותיו של המבקש, איני עושה צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה בנקאי

  2. חוזה עם הבנק

  3. משכון בנקאי

  4. ארנונה - בנקים

  5. ארנונה על בנק

  6. חוב לבנק לאומי

  7. עורך דין בנקאות

  8. תרגיל עוקץ בבנק

  9. עורך דין בנקים

  10. התחזות לפקיד בנק

  11. אחריות בנק מלווה

  12. חשבון משותף בבנק

  13. הפרת הסדר עם הבנק

  14. התיישנות חוב לבנק

  15. ציפיות הלקוח בבנק

  16. חובת האמון הבנקאית

  17. עורך דין חשבון בנק

  18. התיישנות תביעת בנק

  19. חובת האמון של הבנק

  20. מניעת פעולות בנקאיות

  21. הפרת החוק מצד הבנק

  22. חוזה בין הבנק ללקוח

  23. עורך דין דיני בנקאות

  24. בונוסים למנהלי בנקים

  25. גביית יתר עמלות בנק

  26. יציבות כלכלית של בנק

  27. תביעה נגד בנק החקלאות

  28. ביטול סגירת חשבון בנק

  29. עמלת שורה בנק הפועלים

  30. תביעה של בנק נגד ערב

  31. ערעור על תביעה של בנק

  32. מענק יובל לעובדי בנק

  33. טעות בהסדר חוב עם הבנק

  34. תביעה נגד בנק דיסקונט

  35. גביית תוספת סיכון בבנק

  36. בקשה לביטול הגבלה בבנק

  37. תעריף הארנונה של בנקים

  38. קניית רכב משועבד לבנק

  39. מימוש שעבוד לבנק מלווה

  40. תביעת בנק להחזרת כספים

  41. עמלות אופציות מעוף בבנק

  42. חתימה על טופס ריק בבנק

  43. "מכתב העברה" לעובד בנק

  44. שביתת עובדי בנק דיסקונט

  45. תביעה נגד לקוח בנק לאומי

  46. פיצוי על סגירת חשבון בנק

  47. אחריות הבנק כיועץ השקעות

  48. חובת הבנק לעדכן את הערב

  49. תביעה נגד הבנק הבינלאומי

  50. אי עמידה בהסדר חוב עם הבנק

  51. גביה בלתי חוקית בחשבון בנק

  52. עורך דין תביעות נגד בנקים

  53. תביעת בנק נגד לקוח על חוב

  54. עמלת פירעון מוקדם בנק לאומי

  55. תביעה נגד בנק על הפסד במכרז

  56. תביעה נגד בנק לאומי לישראל

  57. תיאום גובה עמלות בין הבנקים

  58. רישום הסדר מחיקת חובות בבנק

  59. פעולות בחשבון בנק ללא הרשאה

  60. חובת הקטנת הנזק של לקוח בנק

  61. עבירות כלכליות מנהל סניף בנק

  62. זכות עכבון רכב מול שעבוד לבנק

  63. תביעה של בנק המזרחי נגד לקוח

  64. תביעה של בנק דיסקונט נגד ערב

  65. תביעה נגד בנק בגין הגבלת חשבון

  66. ייצוג עובדי בנק ע''י ההסתדרות

  67. חיוב לפתוח תוכניות חיסכון בבנק

  68. התנהגות בנק ברגעי משבר חריגים

  69. תביעה בגין הפרת יחסי בנק לקוח

  70. צ'קים חוזרים של לקוח בבנק לאומי

  71. תביעה על זכויות בכסף בחשבון בנק

  72. בעלות על רכב מעוקל על ידי הבנק

  73. הגבלת חשבון בנק בגלל סירוב צ'קים

  74. תביעת בנק נגד מורשה חתימה בחשבון

  75. תביעה נגד הבנק הבינלאומי הראשון

  76. אחריות בנק מלווה כלפי רוכשי דירות

  77. תביעה של בנק המזרחי על חוב בחשבון

  78. מעבר בנקים לשבוע עבודה של 5 ימים

  79. תביעה של בנק הפועלים נגד לקוחותיו

  80. סגירת חשבון בנק עקב חשד להלבנת הון

  81. תביעה להחזר כסף שהופקד בבנק הדואר

  82. משיכת כסף מכספומט - תביעה נגד הבנק

  83. אי ביצוע הוראת תשלום של הלקוח בבנק

  84. אישור הסדר נושים למרות התנגדות הבנק

  85. תביעה נגד בנק המזרחי לחייב כיבוד צ'קים

  86. אחריות בנק מלווה על איחור במסירת דירות

  87. חובת הבנק למסור מידע לערבים על הסדר חוב

  88. אחריות הבנק כלפי לקוח שאינו דובר עברית

  89. הסרת הגבלה על חשבון בנק דיסקונט בירושלים

  90. פתיחת חשבון חיסכון בבנק כתנאי להגדלת מסגרת

  91. תביעה נגד בנק לאומי בגין ניהול חשבונות לקוי

  92. מששילם הבנק לעובדו הוא זכאי כמיטיב להטבת נזקיו

  93. ויתור על דיור חלופי - חובת הסבר ע''י פקיד הבנק

  94. הגבלת אחריות בגין שירותים בנקאיים של דואר ישראל

  95. החתמת עולים חדשים שלא יודעים עברית על הסכם בבנק

  96. תביעה נגד בנק מזרחי טפחות – טעות בהוראה טלפונית

  97. נטען כי הבנק ידע אשת הנתבע "אשת קש" בלבד ללא שליטה אמיתית בחברה

  98. האם הבנק חייב כספים וזאת מכוח יישומו של "היתר עסקה" שנכרת בין הצדדים ?

  99. תביעה בשל נזקים כספיים שנגרמו (כביכול) עקב התנהלות רשלנית של הבנק ופקידיו

  100. משנקלעה החברה לחדלות פירעון הגיש הבנק את התביעה בטענה לחתימה על כתב ערבות

  101. בעסקאות ניכיון נוהג הבנק לעיתים ליצור קשר עם הסניף הנמשך על מנת לקבל אינפורמציה בדבר יכולת כלכלית

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון